לתשומת ליבכם - מפוחי העלים הוצאו מחוץ לחוק

בחודש יוני 2009 הגשתי הצעה לסדר לחקיקת חוק עזר ברמת השרון, לפיה יאסר השימוש במפוחי עלים ברמת השרון. אז הוסבר לי שהכנסת עמלה על תיקון החוק בעניין ולכן חוק עזר שכזה מיותר למעשה.

שמחתי מאוד כששמעתי שלפני כחודש אושר בכנסת תיקון לתקנות למניעת מפגעים, אשר אוסרות כליל את השימוש במפוחים אלה. העניין הוא שבלי מודעות של התושבים, אין לתיקון משמעות רבה, מאחר וקשה לי לראות את העירייה אוכפת את האיסור בפועל (אני מאוד מקווה שהיא בעצמה תפעל בהתאם לתיקון ותאסור על עובדיה וקבלניה שימוש במפוחים אלה). לכן כתבתי מכתב למנכ"ל עיריית רמת השרון בזה הלשון:

7 במרץ 2011
אל:
מר הרצל נחום
מנכ"ל עיריית רמת השרון

א.נ.,

הנדון: איסור שימוש במפוחי עלים

במליאת מועצת העיר מיום 7.6.2009 נדונה הצעה לסדר שהנחתי על שולחן העירייה בעניין צעדים להגבלת ואיסור שימוש במפוחי עלים. אז הוסבר לי שאין מקום לחוק עזר עירוני בעניין, מאחר וחוק בעניין נמצא בשלבי עבודה בכנסת.

שמחתי מאוד לגלות כי לפני מספר שבועות אושרו בכנסת תקנות לפיהם החל מיום 27 באפריל 2011 נאסר לחלוטין השימוש במפוחי עלים מרעישים (אין מפוחים שלא מרעישים), וכי שימוש שכזה במפוח עלים מהווה עבירה פלילית, שנושאת עימה עונש שיכול להגיע לשישה (6) חודשי מאסר או קנס של 2,800 ש"ח. מפוחים אלה הם מטרד איום, מיותר ומזיק בריאותית, מאחר והם ממלאים את האוויר באבק, עפר ומתכות מסוכנות אחרות.

חשוב לציין, כי לפי התקנות החדשות לא רק המשתמש עצמו במפוח עובר על החוק, אלא גם מי שמרשה לאחר להפעיל מפוח, כך שלמיטב הבנתי, אחריות פלילית תחול על בעל בית פרטי או חברי ועד בית, אשר הגנן שהם שכרו לביצוע עבודות הגינון בביתם השתמש במפוח שכזה.

כן תחול אחריות פלילית על בכירי העירייה, אשר עובדיהם בעירייה ועובדים המועסקים על-ידי קבלני עבודה שנשכרו על-ידם לצורך ביצוע עבודות אלה, עושים שימוש במפוחים שכאלה. לצערי הרב מאז הדיון בעירייה נתקלתי פעמים רבות בעובדים העושים שימוש במפוחים שכאלה במשך שעות מרובות בגינות הציבוריות השונות ברחבי העיר (אוכל להעביר לך תמונות המנציחות זאת אם תחפוץ בכך).

אני סמוך ובטוח, כי תפעל על מנת לוודא שעובדי העירייה ובכיריה לא יחשפו לסיכון של עבירה פלילית על כל הנובע מכך, וקורא לך, באמצעות הכלים השונים העומדים לך כמנכ"ל העירייה, ליידע את כל תושבי רמת השרון על הבשורה שבתקנות החדשות והסיכון הרב שבהפרתן.

כוכב ימשיך לנצנץ - כל הכבוד לקמפיין הציבורי של התושבים

השבוע נודע סופית, כי התוכניות לבניין מגדל מגורים בן 18 קומות במקום קולנוע כוכב המיתולוגי ברמת השרון נגנזו, כך שכולנו נוכל להמשיך להראות שם כוכבים, והשלט עם השפתיים האדומות שמזמין אותנו להצגת חצות של מופע הקולנוע של רוקי ימשיך לחייך אלינו בדרכינו להרצליה.

לתוכניות לבניית המגדל על חורבות כוכב נחשפתי במהלך הבחירות. די כבדרך אגב, בעקבות הערת ביניים באמצע איזה חוג בית. כמה חודשים אחרי הבחירות הבנתי שהעניינים קצת יותר רציניים משהערכתי מלכתחילה, ושיש מי שנותן ליזמים להבין שבהחלט יש על מה לדבר. כנראה שלא סתם התוכנית הזו הסתובבה לה במסדרונות העירייה יותר משלוש שנים. מנגד הסתובבה לה עצומה ברשת, שהצליחה לאסוף כמעט 3,000 חתימות נגד הריסת קולנוע כוכב.

הבדיקה שערכתי העלתה עובדה קריטית בעניין זה, שסברתי שחשוב שתונח על השולחן בצורה ברורה לכל בעלי החלומות על רווחים גדולים מהמגדל, והיא שהקרקע שעליה יושב כוכב היא משבצת חומה, כלומר שטח ציבורי, וככזה יזם פרטי לא יכול לעשות בה שום שימוש, למעט לצורך מבנה ציבור. היה לי גם חשוב שכל חבריי לוועדות התכנון העירוניות ידעו זאת, כדי למנוע מחטף כזה או אחר. לכן הגשתי שאילתא שנדונה לפני כשנה במליאת המועצה. תגובת החברים האחרים למועצה לא השאירה מקום לספק, כי חברי המועצה לא ייתנו את ידם לכל תוכנית שתיקח את אחד מאתרי התרבות היחידים בעיר ותהפוך אותו לעוד גוש בטון - יש מספיק מקומות אחרים ברמת השרון לכאלה.

שמחתי לראות את הכותרת הזו הסופ"ש בקול ברמה - "תושבי רמת השרון ימשיכו לראות כוכבים בקולנוע כוכב". בשבילי זו עוד הוכחה עד כמה אפקטיבי יכול להיות קמפיין ציבורי כשהוא בא מהבטן, כשהוא יודע לגעת בפינה החמה הזו בתוכנו, כשהוא לוקח אותנו לילדות ומחבר אותה למציאות שלנו כיום.

שאפו למי שדאג להוביל את הקמפיין באינטרט ומעל דפי העיתונים.

שבת שלום.

שאילתא לישיבת מליאה 13.12.2009 – קולנוע כוכב

אל:
גב' פרח מלך
עוזרת ראש העירייה

הנדון: שאילתא לישיבת מליאה 13.12.2009 – קולנוע כוכב

רקע -

עבור מי שגדל ברמת השרון, קולנוע "כוכב" השכונתי במהותו יתקשר תמיד לרמת השרון הקטנה, רמת השרון כשעוד הייתה מושבה. "כוכב" היה בית הקולנוע הראשון אליו נחשפו רבים מאיתנו בתור ילדים וזאת בתקופה שטרם מתחמי הקולנוע הגדולים.

מזה שנים, ישנם דיבורים על כך שישנן תוכניות להרוס את בית הקולנוע ובמקומו לבנות עוד מגדל מגורים.

שאילתות –

1. למיטב ידיעת העירייה, מיהו הבעלים הנוכחי של החלקה עליה בנוי קולנוע "כוכב" ?

2. האם למועד מליאה זו רשומה הערת אזהרה לטובת עיריית רמת השרון על חלקה זו ?

3. מהו ייעוד השטח של חלקה זו ?

4. האם הוגשה בקשה כלשהי בקשר לחלקה זו ?

בכבוד רב,

אבי גרובר

תקציב 2011 - לעיר החזקה בארץ מגיע הרבה יותר

איך הזמן עף כשנהנים... והנה כבר תקציב שלישי מאחורינו. התקציב הראשון, זה של 2009, הובא בפנינו שבועות ספורים אחרי הבחירות. בקושי ידענו באילו ועדות אנחנו יושבים (חוץ ממני שיושב בכל הועדות...) וכבר תקציב הונח לפתחנו. היום, כשנתיים מאוחר יותר, כמעט באמצע הקדנציה, התקציב הוא הרבה יותר משלל מספרים והר של מילים וכך גם ההבנה אצלי עד כמה גדול הפספוס שבו. ושרק נבין במה מדובר – התקציב השוטף לשנת 2011 הוא 321 מיליון ש"ח ותקציב הפיתוח נע סביב 195 מיליון ש"ח, שהם יחד קרוב ל- 520 מיליון ש"ח, מעל לחצי מיליארד שקלים חדשים. המון המון המון כסף.

בפעילותי המוניציפאלית החלטתי להתמקד בשלושה תחומים מרכזיים, שהם הנושאים הקרובים ביותר לליבי ומתוך אמונה ותקווה, שעל אף שאיני נמנה על הקואליציה, באפשרותי לתרום באופן משמעותי לקידומם של תחומים אלה. תחומים אלה הם החינוך לגיל הגן והיסודי, השירות לאזרח ובנייה גם בעיר עצמה אשר תתאים לצרכים ולמגבלות של הזוגות הצעירים, בעיקר אלה שכמוני גדלו ובגרו ברמת השרון.

הבעייתיות בתחומים אלה אינה ייחודית לרמת השרון, אך לעומת ערים רבות אחרות, לרמת השרון, שהיא העיר המדורגת בדירוג הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר בארץ (דרגה 9 מתוך 10), יש את הכלים והתקציבים להתמודד עם בעיות אלה, לעצב חברה וסביבה טובה יותר במקום להיכנע למציאות ולתכתיבים הקיימים. בכל התחומים הנ"ל יש משמעות מכרעת לאופן חלוקת המשאבים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקציב, ולכן התנגדתי לתקציב.

אתחיל בנושא החינוך היסודי. רמת השרון מפנה כיום את מרבית תשומת הלב שלה ואת מירב האמצעים למה שמכונה פרויקט המא"ה. למי שלא מכיר - מדובר בתוכנית חשובה אשר באה לסייע לתלמידי התיכונים בעיר המתקשים, שלאור ציוניהם והתנהגותם עולה חשש, כי סיכוייהם בהשגת בגרות אינם גבוהים. אני מברך את יוזמי התוכנית ורואה בתוכנית תיקון של עוול שנעשה לתלמידים אלה כשהם התחילו את דרכם במערכת החינוך, אבל זו בדיוק הנקודה המרכזית בקשר לתוכנית זו. תוכנית המא"ה היא לא הפתרון לבעיה של החינוך בישראל (או לפחות לאחד הכשלים העיקריים שלה לתפיסתי), אלא היא אמצעי להתמודד עם הסימפטומים של הבעיה – והבעיה היא כישלון חמור ביצירת תשתיות הלימוד אצל הילדים מיד עם היכנסם למערכת החינוך. אי הקניית אסטרטגיות למידה אפקטיביות לילדים כבר ביומם הראשון בבית הספר, מצד אחד, יחד עם תוכניות לימוד בעייתיות ושנויות מאוד במחלוקת, מצד שני, שולחים את ילדינו לשנים הגבוהות יותר בבית הספר ללא כלים אמיתיים להצלחה.

אני סבור, שגיבוש תוכנית מקיפה שתטפל ותפעל להעצמת החינוך היסודי, תיצור לנו דור, אשר רובו יגיע לגילאי התיכון עם אפשרות להצטיין ולפרוח ולא נצטרך כל כך הרבה כיתות מא"ה, המתוקצבות ברובן על-ידי העירייה. השקעה קטנה יחסית בחינוך היסודי היום, תפנה משאבים רבים בעתיד, שייחסכו מצמצום הצורך בכל אותן כיתות מא"ה, ויותר חשוב מכך, תעניק לילדים שלנו בסיס אמיתי להצלחה. ושלא תגידו שלא ידעתם - בשנת תשע"א קיימות 20 כיתות מא"ה ברמת השרון, המהוות מעל לשליש מסך הכיתות בתיכונים, ובכיתות אלה לומדים קרוב לרבע מכלל התלמידים בגיל התיכון.

אז נכון, יצירת תוכנית שכזו צריכה להיעשות על-ידי צוות היגוי מקצועי, שאת הקמתו ניסיתי ליזום כבר לפני שנה, אך קרוב לשנתיים שראש העיר לא מכנס את וועדת החינוך העירונית ומונע דיון בהצעתי זו, והקמת צוות היגוי שכזה אינה עניין של תקציב. אבל, וזה אבל חשוב, יש שורה של פעולות שכן ניתן לעשות ומיד כדי להסיט את המערכת לכיוון טוב יותר - הפיכת כל הכיתות בבתי הספר היסודיים בעיר לכיתות חכמות על חשבון העירייה מבלי להטיל משימה זו, כפי שנעשה בפועל היום, על ועדי ההורים הבית ספריים זה עניין כספי גרידא שהיה חייב להיות מתוקצב ומובל על-ידי העירייה. גם ביצוע אבחונים לילדים רבים בגילאי הגן, על מנת שיהיה אפשר כבר בכיתה א' לוודא שאין ריכוז של ילדים עם הפרעות קשב בכיתה אחת, ריכוז שיימנע מכל הכיתה אפשרות לקיים שיעורים נורמאליים, יאפשר הפניית האמצעים העומדים לרשות המערכת, בעיקר כתוצאה מאופק חדש, לאותם ילדים בתחומים בהם הם מתקשים. שני צעדים ראשונים ובסיסיים אלה הם המפתח להקניית בסיס לימודי איתן, שילווה את הילדים המתקשים לכל אורך לימודיהם, ויאפשר לשאר התלמידים סביבת לימודים בריאה ואפקטיבית יותר.

הנקודה השנייה שלוקה בחסר בטיפול בה בתקציב של 2011 היא נושא השירות לאזרח. רבים מאלה שנזקקו לשירותי העירייה יודעים עד כמה מאכזב השירות שמקבלים הפונים לעירייה. כשאני אומר שירות לתושב אני מתכוון לשירות במישור הבסיסי, של כוח אדם מצומצם מדי והיעדר כלים בסיסיים של שירות, למשל תשלום פשוט ונוח באינטרנט, היעדר אכיפה של חוקי עזר ושל בנייה ללא היתרים או סיום בתוך תקופה סבירה והגיונית של שיפוצים ושדרוגים ברחבי העיר, ולראיה ראו מה קורה עם רחוב מודיעין או רחוב ז' בחשוון. אני גם מתכוון לשירות ברמה הכוללת יותר של מושג זה ובעיקר חשיבה לטווח רחוק יותר של מה העירייה יכולה לעשות היום כדי להבטיח שבעתיד החיים שלנו בעיר שלנו יהיו טובים יותר – למשל, הכנת תוכנית תחבורה מקיפה לעיר, אשר תתחיל לפתח כבר מחר את התשתיות הראויות למגוון הפרויקטים המתוכננים בעיר, ובעיקר אני מתכוון לחמשת תוכניות הפינוי-בינוי הנמצאות בשלב כזה או אחר של תכנון ואישור. דוגמא נוספת של חשיבה שכזו לטווח ארוך היא חקיקת חוקי העזר ותוכניות אב, אשר יגבירו מצד אחד את האטרקטיביות של תמ"א 38 ברחבי העיר, תוך צמצום ההשלכות שלו על הסביבה, בעיקר בכל הקשור לבעיית החנייה שתנבע מהגדלת הציפוף, באזורים שכבר היום עמוסים לעייפה.

כאן נדרש תקצוב הן של כוח אדם נוסף, בעיקר במחלקת ההנדסה ואכיפה, אשר בא מהתקציב השוטף, וגם בתוכניות אב ובתשתיות, השקעות הנמנות על תקציבי הפיתוח. אמנם המשמעות כרגע היא פחות אקרשטיינים בפחות רחובות, אבל אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם לא יעשו השקעות אלה כיום, אבל ימשיכו לרוץ עם כל אותן תוכניות בנייה, ומבול תקציבי הפיתוח מהבנייה בנוה גן תיפסק.

עניין הבנייה לזוגות צעירים הוא פחות עניין תקציבי ולכן אתם מוזמנים לקרוא פוסטים קודמים שלי בבלוג, כדי לדעת יותר על דעותיי ותפיסותיי בנושא.

ישנם עניינים נוספים שאני מאוד לא שלם איתם בתקציב לשנת 2011. למשל, השנה היה אמור להתקיים ביאנלה ברמת השרון, אך מסיבות של היעדר תקציב הוחלט לוותר עליו, כשעל ים ההופעות בכיכר לא מוותרים. המשמעות היא שבמקום תרבות יש רק בידור. גם נושא איכות הסביבה לא זוכה בתקציב ובפעילות העירונית ליחס המגיע לו וחבל שכך - בואו נראה אותכם למשל מוצאים פחים למיחזור של זכוכית או בטריות או מכשירים חשמליים... גם הפיילוט בנושא הפרדת האשפה נעשה בצורה חובבנית, כאשר על מנת להביא למהפיכה מחשבתית של ממש בגישת התושבים לאשפה שלהם נדרש הרבה יותר מכמה שלטים על כמה מעקות בטיחות ברחבי העיר.

כפי שכתבתי בפתיחה, התקציב הכולל השנה הוא מעל לחצי מיליארד ש"ח, אבל למי שבכל זאת שואל, אז על מה מוותרים בשביל להכניס את מה שאני רוצה להכניס לתקציב? אומר שניתן להתחיל בבחינה מעמיקה יותר של שורה של התקשרויות עם גורמים חיצוניים לאספקת שירותים אותן ניתן לתת על-ידי עובדי העירייה עצמה, בעיקר בתחומים של תחזוקה, גינון ועוד – ומדובר במיליוני שקלים.

לסיום, התקציב השנה אומנם גדל, אבל עדיין שורה של סעיפים קוצצו או בוטלו לחלוטין. הנה להתרשמותכם חלק מהרשימה (בסוגריים אחוז הירידה בתקציב לעומת השנה שעברה):

· פעולות היועצת למעמד האישה (50%-).
· ביטול תוכניות תכנון וייזום מחזור בתחום איכות הסביבה (100%-).
· תקציב המטה למניעת אלימות וסמים (25%-).
· תקציב הוצאות אירגוניות וייעוץ מקצועי של מבקר העירייה (45%-).
· תקציב פעולות של היחידה לפיקוח על חוקי עזר (23%-).
· טקס סיום כיתות ו' (100%-).
· מרכזי העשרה בגני ילדים (17.5%-).
· יוזמות חינוכיות בחינוך היסודי (34%-).
· סיוע יחידני לתלמידים תחת מרכז "רקפת" (27%-).
· פעולות ספרותיות ברשת הסיפריות הציבוריות (50%-).
· תקציב פעולות לנוער (50%-) ותקציב התנדבות נוער (20%-).
· מרכזי טיפול באלימות (40%-).

שתהיה לכולנו שנה של הישגים והצלחות.

בוס - גבול גזרה לפניך

לא היה צריך את משפט קצב כדי להעביר את המסר ש"לא זה לא", ש"לאישה זכות מלאה על גופה", וש"כולם שווים בפני החוק". שורה ארוכה של תקדימים מנסים להעביר מסרים אלה לציבור כבר תקופה. יש משהו בסיסי הרבה יותר, שכדאי שהחברה הישראלית תפנים גם בעקבות פסק הדין של קצב, אולי במיוחד לאור פסק הדין של קצב, שהיה למספר שנים האזרח מספר אחד שלה, והוא שמקום העבודה הוא לא המקום לפרשיות אהבים או לריגושים מזדמנים.

נכון, כל השעות האלה יחד, החוויות המשותפות, הרגעים השמחים והשעות המתוחות, אנשים שרוצים להרשים ומתלבשים בהתאם, היכולת לעשות ולהגיד דברים שלא היית מעיז או מעיזה בבית, אין את הילדים ברקע, ובסוף היום נכנסים לאוטו ונוסעים למקום אחר לגמרי. כל אלה הם קרקע נוחה לאווירה של קירבה ואף אינטימיות, שלא לדבר על משחקי הכוח והבדלי המעמדות שיוצרים ריגוש מזן אחר.

אבל בוס, איך אתה יכול להיות בטוח שהיא באמת רוצה וחושקת בך? תחשוב על זה רגע, בין אם מדובר בצעירה שכל עתידה לפניה, כזו שחולמת להתקדם ולכבוש את העולם, ובין אם היא כבר עשרים פלוס שנים בפירמה או במשרד, אחת שצברה לה זכויות ומעמד, בשביל שתיהן המשמעות של להגיד לך "לא" יכולה להיות הרת אסון – אולי כשהיא אמרה לך כן, או סתם לא עצרה מבעדך לממש את זממך, היא חשבה על איך תמנע ממנה את התפקיד שחלמה שיהיה לה עוד 20 שנה, או שממש אבל ממש היא לא יכולה להרשות לעצמה לחפש מקום עבודה בגיל 45 עם 3 ילדים בגיל העשרה?

לכן, בוס, שלוט בעצמך. תאמין שיש מספיק נשים במספיק מקומות שיגידו לך כן בזכות אישיותך הכובשת, ותן לנשים סביבך בעבודה את השקט לעשות את שהן באמת באו לעשות – לעבוד!!!!

דרך אגב, גם לך לא יפריע לעבוד קצת...

לוקחים אחריות על החינוך גם ברמה המוניציפאלית

כתבה מדאיגה מאוד שודרה במגזין האחרון של אושרת קוטלר ביום שבת (18.12.2010) על תוכנית הלימודים בחשבון הנהוגה גם ברמת השרון (תעברו לדקה 47:45 בלינק המצורף). ככל שאני נחשף יותר ויותר למתרחש במערכת החינוך, מתוקף כהונתי בעירייה, מתחזקת אצלי ההבנה שלתוכניות לימוד כושלות בגיל החינוך היסודי, יחד עם מחסור באמצעי לימוד מתקדמים, דוגמת לוחות חכמים בכיתות, יש חלק משמעותי ביצירת בסיס רעוע, שמביא יותר מדי ילדים למצב בו הם זקוקים למסגרות מצילות בגילאי הבגרות, דוגמת תוכנית המא"ה.

אבל זה לא כורח המציאות - העברת מרכז הכובד של ההשקעה הכספית והתפיסתית לגיל החינוך היסודי תוך השקעה מאסיבית גם באמצעים, ועוד יותר במשאב האנושי (המורים כמובן), הם גלגל ההצלה שמערכת החינוך כל כך זקוקה לו והבסיס ליצירת מהפיכה אמיתית במערכת החינוך.

לרמת השרון יש את האמצעים - השאלה היא - האם יש לה את ההנהגה שיכולה גם לבצע שינוי שכזה?

תע"שו כבר משהו!!!

תע"שו כבר משהו

די מבהיל היה לשבת בישיבת הוועדה המשותפת לבריאות וסביבה בכנסת הבוקר. מצגת אחרי מצגת, מומחה אחרי מומחה, שבים ומפליגים בתיאורי אימה על מימדי הזיהום בקרקעות אדמת תע"ש והשפעת החלחול שלהם למי התהום. לדבריהם, מזה שנים רבות שהזיהום במי התהום עבר כל סף הגיוני ותקין כך שרמות המזהמים בו רעילות ביותר. מסתבר שרמת השרון, שהסמל שלה הוא באר המים, שתתה במשך שנים את מי התרעלת האלה. לנו, שגדלנו בעיר, נותר לחכות אי אילו שנים כדי לדעת עד כמה מסוכן באמת היה לשתות מים אלה (שלא נדע).

אבל אל יהא חשש בליבכם – העובדה שהזיהום במים ובאדמה כה קשה ושהזיהום ממשיך להתפשט ולזהם את מי התהום גם של הערים מסביב וכבר מזמן שהוא קיים גם בשכונות בצפון תל-אביב ובתבורה של הרצליה, לא מנעה הבוקר מנציגי משרדי הממשלה וגורמי התכנון לגלגל מאחד לשני את האחריות לפתרון הבעיה, כאשר כל גוף טוען שהוא עשה את כל שכבר אפשר לעשות בעניין והאחרים הם שמונעים את פתרון הבעיה.

בשורה התחתונה, כמו תמיד, זה הכל עניין של כסף וכנראה שממש לא מעט כסף. בתע"ש אומרים שאין להם. כל המשרדים מפליגים בעלויות הכספיות הנדרשות לטיפול בבעיה, ומשרד האוצר, כמו משרד האוצר, אומר שאין בעיה להתחיל בטיפול בבעיה מחר, רק צריך מקור מימוני לממן את הכל... לתפיסתם, צריך לחול כאן עקרון "המזהם ישלם", אבל תע"ש בקשיים ותע"ש הייתה שייכת למדינה (כיחידת סמך) בתקופה בה עיקר הזיהום בוצע, ולכן מחיר הקרקע שישווק ליזמים יכלול בתוכו את עלויות הניטור והשיקום שלה. הבנתם? תע"ש זיהמה, המדינה גרפה לקופת האוצר את הרווחים של תע"ש, אבל את החשבון מגישים לנו רוכשי הדירות. למחיר הגבוה גם ככה של הקרקע והבנייה ברמת השרון יוסיפו את החלק היחסי של המיליארד ש"ח פלוס (לפי הערכה הזהירה שרצה היום בוועדה) שיעלה לנקות.

כאן גם נמצאת הבעיה העיקרית שמונעת כל התקדמות בעניין. מימון הניטור והטיהור יבוא מהיזמים, והם יוכלו לשלם רק כשיראו את הכסף מהקונים (הרי אחרת אף בנק לא יעמיד להם מימון רציני לפרויקט) וזה ייקרה רק בעוד אי אלו שנים, אבל אלו שאמורים לטהר בפועל את הקרקע עכשיו רוצים תשלום מיד, הם לא יחכו עוד 10 שנים. כלומר בלי ביצוע השלב האחרון, אי אפשר להתחיל את השלב הראשון – או במילים אחרות – רוצים לבנות את הפנטהאוז בקומה ה- 20 בלי לבנות את העמודים בלובי בכניסה.

החבר'ה שהיו בדיון מעמותת אחל"ה מעלים טיעון הגיוני למדי – תכנון השטח יכול להיעשות רק לאחר סקר קרקע מקיף, כאשר בהתאם לתוצאות הסקר ניתן לעשות תכנון מפורט – כי הרי נגיד שהסקר יראה שהיכן שמתוכננת לקום תחנת הרכבת יש זיהום שלא ניתן לפנות (מסתבר שיש גם כאלה), מה נעשה אז? נצטרך, מן הסתם, להזיז את תחנת הרכבת. ואז, נצטרך להזיז גם את הכבישים המובילים לתחנה בהתאם... וגם את הבניין שתוכנן לעמוד איפה שעכשיו יעבור הכביש... והמרכז המסחרי... והגן... מנגד, גופי התכנון אומרים, שבלי תוכניות שכאלה, ליזמים אין את המוטיבציה לפעול ואין בשביל מה לעשות סקר, כי סקר תוך שנתיים שלוש לא שווה כלום.

פה היה מקום שאיציק רוכברגר, ראש העיר שנבחר כדי להוביל ולייצג את תושבי העיר, יקום, ידפוק על השולחן ויגיד שתושבי רמת השרון לא מוכנים יותר להיות שפני הניסיון כדי לבחון את ההשלכות וההשפעות של כל החומרים האלה על השכנים של תע"ש. להגיד בקול ברור וחזק, שמדינת ישראל, שהייתה הבעלים של תע"ש, צריכה עכשיו, מיד, בלי לחכות שנייה, לקחת אחריות ולהתחיל לטהר את השטח, בלי קשר למה ייבנה שם ומתי. כי גם אם לא תבנה באיזור יחידת דיור אחת, לא מגיע לנו לחיות בתוך שלולית מזוהמת של חומרים מסרטנים וממיתים.

חבל שרוכברגר (וגם אף אחד מראשי הרשויות האחרים בסביבה) לא מצא לנכון לבוא לדיון ולמלא את תפקידו זה. כנראה שדיון על החרמת אמנים שמחרימים עיר כזו או אחרת מספיק חשוב בשביל שאיציק יפנה לו איזה בוקר, בעוד שדיון על הבריאות של התושבים שלו לא מספיק חשוב בשבילו – או שמא העובדה שהדיון על "אמני אריאל" הבטיח כותרות בעמודים הראשיים הוא שמכתיב לאיציק את סדרי העדיפויות.