אלף תשע מאות שבעים ומשהו. הימים הם ימי האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים. המוני יהודים עולים לישראל, המעצמה האזורית החדשה. רמת השרון מגיעה לצומת דרכים. אנחנו עוד לא רחוקים מימי הצנע, והבנייה היא לא הבנייה של היום – דירת 4 חדרים אז נחשבה לדירת יוקרה. פרנסי רמת השרון דאז מבינים את הפוטנציאל העצום הגלום בעולים החדשים, במיוחד הזוגות הצעירים שבהם, ופיתוח מואץ של רובע הדר נכנס לפעולה, שכלל בנייה במתכונת עירונית תוך שמירה על הרגשה של קהילה קטנה – זאת רמת השרון שלתוכה אני נולדתי ושבה גדלתי.
היום רמת השרון שוב עומדת בצומת דרכים. אחרי עשורים שלמים של קיפאון יחסי בבנייה, העיר עומדת בפני תנופת בנייה מחודשת: נווה גן, רובע אלון, פי גלילות, מתחם התע"ש ומתחמים נוספים – שאחריהם תהפוך רמת השרון לעיר בת קרוב ל-200 אלף תושבים, וחברי מועצת העיר החדשים שנבחרו לפני בקושי חצי שנה, יצטרכו להחליט איזו עיר זו תהיה.
למען הדיוק, תנופת הבנייה ברמת השרון כבר החלה. מה"פיילוט" בנווה גן ומפרויקטים אחרים, אפשר ללמוד על הכיוון שאליו אנחנו צועדים. מאז נכנסתי לעירייה, לכל ישיבה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מגיעות שורה של בקשות של יזמים וקבלנים שמבקש הקלות או במילים אחרות מבקשים אישור לתוספת אחוזי בנייה, בעיקר הוספה של קומה או שתיים מעבר למה שמותר להם במקור. מה שאותי מדאיג הוא שרוב רובן של הבקשות אינן לעוד דירות באותן קומות נוספות, אלא שמבקשים לבנות את אותו מספר דירות מקורי ולנצל את הזכויות הנוספות להגדלת שטח כל אחת מהן, תוך יצירת עוד ועוד מגדלי יוקרה.
השבוע הונחה על שולחן הוועדה תוכנית אחרת. שונה. אחת שבה היזם מבקש לבנות 15 יח"ד קטנות (אפילו קטנות מדי) במקום 4 דירות גדולות. ראיתי בדיון בתוכנית הזו הזדמנות יקרה מפז, כזו שבסופה תצא בשורה לנו, הילדים שגדלו ברובע הדר, ולזוגות צעירים רבים אחרים שישמחו להצטרף אלינו ולגור בעיר איכותית כמו רמת השרון.
עיר שרוצה לשמור על חיוניותה, על אופי צעיר ודינמי, חייבת להיות מסוגלת להציע מגוון רחב של פתרונות דיור, החל מדירות קטנות יחסית לסטודנטים ולחיילים משוחררים, דרך דירות של שלושה וארבעה חדרים לזוגות שזה עתה התחתנו או לכאלה עם ילד או שניים וכלה בדירות גדולות הרבה יותר, שמהן לא חסר ברמת השרון ושצפויות להיות עוד אלפים מהן בשנים הקרובות.
לזו מצטרפת הרפורמה בקרקעות המדינה, אם וכאשר תאושר בכנסת. עם העברת הקרקעות לידיים פרטיות, אחד הדברים שיהיה קשה יותר לעשות הוא לתכנן מה ייבנה, ומתי. אולי הדבר יגרום דווקא לפיתוח איטי יותר, כזה שייתן לעיר אפשרות להסתגל. אולי הוא דווקא יאיץ תהליכים. רק הזמן יגיד.
במצב הנוכחי, היצע הדירות, בעיקר הקטנות יותר, ברמת השרון נמוך מאוד, והמחירים רק הולכים ומאמירים. רמת השרון מציעה בעיקר דירות יוקרה, ולכן יותר מדי בנים ממשיכים לא חוזרים לרמת השרון. הם עוברים לפתח תקווה, הרצליה, ראשון לציון ולצפון השרון. רמת השרון הולכת ומזדקנת, בגלל שהערים הללו חוטפות את הצעירים בשלב מוקדם: מיד אחרי החתונה, עוד לפני שנולדים הילדים. ופה ברמת השרון? כרגע אין פיתרונות רלוונטיים. זוגות צעירים, סטודנטים או כאלה שרק עכשיו סיימו ללמוד, לא ישלמו 5,000 שקל על דירת ארבעה חדרים באוסישקין, וגם לא יוציאו 400 אלף דולר על רכישת דירה – בהנחה שיצליחו למצוא אחת כזאת.
אז אנחנו חוזרים לשאלה: איזו עיר תהיה רמת השרון?
