רמת השרון במיצ"ב - יש מקום לשיפור

הרבה נקודות למחשבה עולות מבחינת נתוני המיצ"ב שפורסם לאחרונה לגבי רמת השרון. 

ראשית בשתי מילים מהו המיצ"ב - המיצ"ב חלק ממה שמוגדר במשרד החינוך פעילות להטמעת תרבות של "מדידה בשירות הלמידה" - מדידה המיועדת לתמוך בשיפור מתמיד של הלמידה, תוך הלימה ליעדים הלימודיים ולחזון הבית-ספרי (מילים יפות ללא ספק). המיצ"ב נחלק לשניים - מבחנים הבודקים את הישגיהם של תלמידי כיתות ה' ו-ח' לפי תחומי דעת (אנגלית, שפת אם, מתמטיקה, ומדע וטכנולוגיה), וכן שאלון הבודק את האקלים והסביבה הפדגוגית בבתי הספר בכל רשות כפי שהם מצטיירים בדיווחי תלמידים (בכל שכבות הלימוד מ- ה' עד ט' ואצל המורים. המבחנים לא נעשים כל שנה אלא אחת לכמה שנים בהתאם לגודלה של הרשות המקומית הספציפית.

ועכשיו לתוצאות עצמן - בכל התחומים ובשני הגילאים רמת השרון נמצאת מעל לממוצע בבתי ספר דוברי עברית ברשויות מרקע דומה, אך זה לא ממש חוכמה, כשזוכרים שרמת השרון היא העיר בדירוג הסוציו-אקונומי הכי גבוה בארץ (דירוג 9). לכן בדקתי את הציונים למול ארבעת הערים הנוספות בשרון (הרצליה, רעננה, כפר סבא והוד השרון). כאן התוצאה קצת פחות מעודדת - תלמידי כיתות ה' שלנו נמצאים במקום השלישי ותלמידי כיתות ח' נמצאים במקום הרביעי. אני מזהיר ואומר, שזה לא ממש משקף, כי לא כל הערים נבדקו באותן שנים, אבל אם משקללים את הציונים בהתעלם מזאת, אלו התוצאות. עוד חשוב לציין - שהפערים בנושאים השונים בין התלמידים בערים השונות הם של נקודות בודדות בסולם שנע בין 500 ל- 600 נקודות. בשורה התחתונה, רמת השרון יושבת על הממוצע, לא פחות ולא יותר. 

הנושא השני שנבדק במיצ"ב הוא נושא האקלים הלימודי שחווים הילדים כל יום בבית הספר. כאן אתייחס לתוצאות שהתקבלו משאלונים שענו תלמידים בכל שלוש שכבות חטיבת הביניים - התלמידים אמנם מרוצים למדי מחטיבות הביניים (77% לעומת הממוצע הארצי של 66%), אך רק 35% מהתלמידים מרגישים שלמורים אכפת מהם (לעומת הממוצע הארצי של 43%) ו- 46% מהתלמידים ציינו שלדעתם רוב המורים מכבדים את מה שהם חושבים ומרגישים (לעומת הממוצע הארצי של 53%). אמנם איני מומחה בתחום, אבל חיבור הנתונים מעורר אצלי את החשש שיש במערכת החינוך של רמת השרון יותר מדי מורים שחוקים וקצת חסרי חשק. שני ילדיי עדיין אינם בגיל החטיבה, כך שאיני יכול להתרשם מידע אישי, אבל אשמח אם תשתפו אותי אתם, האם זו הבעיה לדעתכם, או מה הוא הגורם שמביא לתחושות אלה בקרב התלמידים.

נתון מדאיג נוסף הוא שכ- 10% מהתלמידים דווחו שהם חוו אירועי אלימות בחודש שקדם למועד העברת השאלונים. בשנה כולה, הנתון כנראה גבוה עוד יותר.

מה העירייה עושה בנתונים אלה? האמת שאני לא באמת יודע. בתגובה לעיתון נאמר על-ידי העירייה, כי גובשה תוכנית פעולה רב תחומית ייחודית בהתאם לממצאי הנתונים ברמה הבית-ספרית וברמה העירונית בתוכנית היבטים ארגוניים-מבניים, תהליכים, הכשרות ותכנים ייעודיים. אך מאחר וראש העירייה לא כינס את וועדת החינוך העירונית כבר קרוב לארבע שנים (זאת למרות שעל-פי חוק הוא חייב לכנס אותה אחת לרבעון) איני יודע מה כוללת אותה תוכנית. כשאקבל אותה לידי, תדעו מה יש בה גם אתם.

הצעה לסדר הקוראת לעירייה לתת גיבוי למנהל בית הספר קריית יערים, מר אילן גרוסמן

לאור התמיכה העצומה מההורים והמורים לה זוכה אילן גרוסמן, המנהל המתפטר של בית הספר קריית יערים, והגיבוי המוחלט שקיבל גרוסמן ממשרד החינוך ("מנהל בית הספר פעל במסירות למען תלמידיו ועשה רבות לנוכח האתגרים שעמדו מולו."), הגשתי יחד עם עידן למדן הצעה לסדר לישיבת המועצה מחר (10.6.2012) בשבע וחצי, לפיה העירייה קוראת לגרוסמן למשוך את מכתב התפטרותו ונותנת לו גיבוי מוחלט להמשיך לנהל את בית הספר, בנוסח הבא:

לכבוד

מר יצחק רוכברגר

ראש עיריית רמת-השרון

במייל.

הנדון: הצעת לסדר השארת מנהל בי"ס קרית יערים בתפקידו

ביום 30.5.2012 התפטר מר אילן גרוסמן מתפקידו כמנהל בית הספר קריית יערים, זאת לאחר שנה בלבד בה כיהן כמנהל בית הספר. כידוע מר גרוסמן הינו המנהל השלישי של בית הספר קריית יערים בארבע השנים האחרונות.

להלן שני קטעים ממכתב ההתפטרות של מר גרוסמן (ההדגשות לא במקור):

"לצערי, העשייה המאתגרת מתחילת השנה לוותה כל העת בתמיכה גדולה אך גם בהכפשות, השמצות ואיומים כלפי וכלפי הצוות מצד מספר הורים. התנהגות זו נוהלה כמסע מתוכנן היטב הגיעה לשיא וכללה גם מסע לחצים שקרי מול משרד החינוך והעירייה שמטרתו היחידה היתה לפגוע בי ובצוות המורות. כפי שזה נראה, אותם גורמים סבורים כי כשמנהל או מורה מעירים או מענישים על אלימות או כשמורה נותנת ציון שאינו "גבוה" מספיק הדבר מהווה ביקורת ואיום על תפקודם כהורים. למרות שלא הגבתי למסע ההכפשות וקראתי לחברי קבוצת ההורים האנונימיים להיפגש עימי ביחידות או כקבוצה, לצערי בחרו אלה להתעלם ולא חדלו ממטרתם עד לרגע זה, הן בגלוי והן מאחורי הקלעים, להביא לסיום תפקידי."

"בזמן שעשייה חינוכית חיובית וחשובה קורמת עור וגידים, ולא נעלמת מעיני רבים מהורי ותלמידי בית הספר ראיתי איך באופן אישי, אני נגרר יותר ויותר בלית ברירה לעיסוקים שאינם כלל מן העניין החינוכי אשר לשמו הגעתי, ובמיוחד כאשר העירייה עומדת מן הצד וללא גיבוי שלה מנהל בית ספר אינו יכול לתפקד."

אין ספק מה חושב הרוב המכריע של ההורים לילדי בית הספר בדבר תפקודו של מר גרוסמן - 11 מתוך 16 חברי הנהגת בית הספר (כ- 70%) פרסמו הודעה ולפיה הם מביעים צער עמוק בגין ההתפטרות ומתארים מסכת השמצות, ונביא שני ציטוטים:

אנו סבורים כי הרוב המכריע של הורי בית הספר - ואף הורים הנמנים על מתנגדיו של אילן - מודעים היטב להיקף העשייה שהוא הביא עימו בכל התחומים ולדרך המקצועית שבה ניהל את ביה"ס ואת צוות המורים.

אין זה סוד כי בשלושת החודשים האחרונים נוהל מסע הסתה פרוע, אגרסיבי, קולני ומכוער נגד אילן. חלק מהמתנגדים לאילן פעלו בדרכים לא ראויות ומבזות (מיילים אנונימיים בתפוצה רחבה ביותר הכוללת, בין היתר, את הדרג המקצועי באגף החינוך בעירייה ובמשרד החינוך, פגישות חשאיות עם ראש העיר ואנשי אגף החינוך ועוד) וכל זאת במקום לפעול ולנהוג בצורה המקובלת והנהוגה במקומותינו, כפי שעשו הורים אחרים שביקשו להביע דעתם או להעלות נושא כלשהו לבירור או דיון אצל אילן."

בנוסף 248 חתימות הורים נאספו בעצומה הקוראת להשארת מר גרוסמן בתפקידו כמנהל בית הספר.

גם עמדת משרד החינוך בעניין ברורה וחד משמעית: "משרד החינוך בדק את עבודתו הניהולית והפדגוגית של אילן גרוסמן כמנהל בית הספר ולא מצא כל דופי בהתנהלותו. התנהלותו הולמת מנהל בשנת הניהול הראשונה", ובתגובה לעיתון נאמר על-ידי משרד החינוך: "מנהל בית הספר פעל במסירות למען תלמידיו ועשה רבות לנוכח האתגרים שעמדו מולו".

התמונה העולה כאן היא ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים - מר גרוסמן גילה מנהיגות חינוכית וערכית כאשר ביקש להחיל בבית הספר קריית יערים ערכים של כבוד ומשמעת, תוך קידום המצוינות החינוכית וטיפוח הסביבה הלימודית של הילדים. על כך הוא ראוי להערכה ותמיכה. אך, כל אלה לא עזרו למר גרוסמן, כאשר הנהלת העירייה, בראשותך ראש העיר, שהנושא הובא לפתחו פעמים רבות, בחרה לתת, ולא בפעם הראשונה, לקומץ הורים, מקורבים וחזקים ככל שיהיו, את הזכות לקבוע מי ינהל את בית הספר ובכך להעביר מסר פסול להורים ולילדי בית הספר. 

הצעת החלטה:

מועצת העירייה קוראת למר גרוסמן למשוך את התפטרותו ולהמשיך בתפקידו כמנהל בית ספר קריית יערים, על מנת לשמור על יציבות ערכית וחינוכית, וכן להעניק למר גרוסמן את כל גיבוי הדרוש לשם תפקודו כמנהל בית הספר, זאת לאור התמיכה הרחבה והגלויה לה הוא זוכה מההורים ומצוות ההוראה ולאור עמדתו הברורה של משרד החינוך.

לפרוטוקול הדיון בהצעה לסדר במליאת המועצה:

http://www.ramat-hasharon.muni.il/files/lists/list1101.pdf

איציק האוהד בישל לחבר'ה תקציב

ביום חמישי אושר תקציב העירייה לשנת 2012, לאחר דיון אלים ורווי שנאה ואיומים כלפי חברי מועצה ועיתונאים, שבסופו הצביעה סיעת מרץ נגד התקציב והצטרפה אליי בשעה טובה לאופוזיציה.

בגדול, הטייס האוטומטי ממשיך בשלו... תקציב החינוך מתעדכן לפי מספר הילדים והקצבות משרד החינוך. כנ"ל ברווחה. בכסף שנשאר ממשיכים לתקצב את שאר פעילויות העירייה השוטפות, בשינויים קומטיים כאלה ואחרים. פה ושם התאמות מינוריות במצבת כוח האדם. אם כי בשביל לתת שירות ראוי לתושבים, מדובר בצעד ראשון ולא יותר. מחלקת ההנדסה עדיין צריכה עובדים, בעיקר בכל הקשר באכיפה על הבנייה. איציק מנפנף במילה התייעלות בקשר לתקציב, אבל כשרואים למשל תוספת של 2.5 מיליון בהוצאות על פינוי אשפה, כשהעירייה ממשיכה להעסיק באותה מחלקה 10 עובדים משלה, נראה שמדובר בלא יותר מסיסמה שנועדה להשתיק את מי שירגיש נפגע מהשירות והתפקוד של חלק מאגפי העירייה.

שינוי אחד כן יש בתקציב - מסתבר, שארבע מיליון ש"ח לא מספיקים לקבוצת הכדורגל וההקצבה לקבוצה קפצה לכ- 5.5 מיליון ש"ח, ויחד עם הכדורסל כמעט 9 מיליון ש"ח מוזרמים לקבוצות הייצוגיות של העיר. תוך שנתיים ההקצבה של העירייה לקבוצת הכדורגל כמעט ושילשה את עצמה. גם הבנות בכדורסל נהנות מכך (ואפילו עשויות להנות עוד יותר, כי לפי הקריטריונים הם אמורות לקבל כמחצית מהכסף, שהם מעל ל- 4 מיליון ש"ח ולהשאיר את הבנים עם 4 וקצת מיליון). אבל הכסף, גם ברמת השרון, לא גדל על העצים ואיציק החליט שהכסף הנוסף לכדורגל יבוא בעיקר מתקציב אגודת הספורט, שתקציבה נחתך ב- 2.25 מיליון ש"ח. זהה כמעט אחד לאחד לעלייה בתקציב הכדורגל.

במילים אחרות - פחות כסף לילדים, עוד כסף לקנות זרים ושאר שחקנים לא רמת שרונים. האם בשביל זה תושבי רמת השרון משלמים ארנונה? האם זה סדר העדיפויות הנכון? ברור שלא! אבל כשהאוהד מספר אחד של הקבוצה הוא ראש העיר - ככה התקציב נראה.

ההד הציבורי שהרמתי בשבוע שעבר בעניין, הביא את איציק להביא תגבורת לישיבה בדמותם של חלק מנושאי התפקידים בקבוצה ואוהדיה. הישיבה, שהתנהלה באגף החינוך, בחדר ישיבות קטן ודחוס, לוותה כל הזמן בקריאות, קללות ואיומים. איציק ראה ושמע הכל. חייך לא פעם. אי אפשר היה לפספס עד כמה הוא נהנה מהאווירה שהייתה. אורי לוין מהירוקים לא היה מוכן להשלים עם זה ועזב די מהר. שרון יונתן, מקול ברמה, התפרץ לאחר כשעתיים של ישיבה לאחר אין סוף גידופים בעברו, על כך שהעיז לכתוב על ההתנגדות לתוספת התקציב לקבוצה. בשלב מסויים, איציק אף שאל אותי בלחש: "איך אתה עומד בזה???". האמת? זה לא היה בכלל קשה. כשאתה מאמין במה שאתה נלחם עליו, כמעט שום לחץ לא יכול לשבור אותך.

הצבעתי נגד התקציב השוטף.

הצבעתי נגד, כי גם השנה החינוך היסודי בעיר לא ייקבל את הקדימות והעדיפות שמגיעים לו, כשהתוצאה תמשיך להיות במאות ילדים שמגיעים לכיתות המא"ה בתיכונים. הנתונים לא משקרים - רמת השרון נמצאת במקום השלישי בשרון בזכאים לבגרות ובהשקעה הכספית פר תלמיד.

הצבעתי נגד, כי גם השנה היול"א ברמת השרון והחוגים באגודת הספורט ימשיכו להיות יקרים מדי. לעיתים במאות שקלים לחודש יותר משכנותינו בשרון.

הצבעתי נגד, כי לא אתן את ידי לחיסול ענפי ספורט מובילים שמוסיפים כבוד לעיר, דוגמת הכדוריד, הכדורסל והאתלטיקה, אשר מושכים מאות ילדים להתאמן בהם מדי שבוע, שצריכים עכשיו לקצץ 30% מתקציבם.

הצבעתי נגד, כי אני לא מסכים ולא מקבל את הדרך והסגנון שבה מוביל רוכברגר את העיר. ברחוב אני מקבל אין סוף פידבקים תומכים ומהשבוע לא אהיה לבד גם בישיבות המועצה.

שנה טובה.

הדשא בכפר ירוק יותר?

אחד הנושאים הבוערים ביותר בתחום החינוך עלה בתחילת השבוע על סדר יומה של העירייה וזאת דווקא במהלך של דיוניה של ועדה, מהפחות קשורות לתחום, הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

הועדה, שאחראית על ניהול ענייני התכנון והבנייה בעיר, נדרשה לאשר את תוכנית הבינוי של מתחם הכפר הירוק בהיקף של עד 110,000 מ"ר, לעומת קרוב ל- 40,000 מ"ר כיום. במהלך הדיון גם הסתבר לחברי הועדה החדשים, שלמעשה היקף הבנייה בכפר הירוק כבר אושר במהלך הקדנציה הקודמת ושכל שנותר לחברי הועדה לאשר היום הוא כיצד יבנו אותם שטחים - בעיקר מה יהיה הגובה המקסימאלי של כל בניין וכיצד אלה יפרסו בשטח הכפר ואיך ובאיזה גודל יהיה מרכז הקונגרסים המתוכנן שם.

הספיק מבט אחד בעינייה של מיכל מנקס, מי שעומדת בראש המינהל החינוכי בעיר, כדי להבין שמבחינתה מדובר כאן בהרבה יותר, ושלמעשה מה שעומד על הפרק הוא נושא החינוך הפרטי מול החינוך הממלכתי והיכולת של החינוך הממלכתי להתמודד כראוי מול הטרנד החדש הזה, שהכפר הירוק הוא מהמובילים שלו.

בצירוף מקרים התפרסמה בדיוק בסוף השבוע, שקדם לדיון בוועדה, כתבה של רענן שקד במוסף 7 ימים של העיתון ידיעות אחרונות על בתי הספר הפרטיים בישראל, כשהכפר הירוק מתואר בכתבה כאחד מובילי הטרנד. הכפר הירוק, שהוא לא בדיוק בית ספר פרטי, אך לכל דבר ועניין מתנהל ככזה, מתואר בכתבה כמציע לתלמידיו כיתות קטנות יותר, סגל מורים שנבחר בקפידה ולימודים עשירים בתוכן ובאמצעים העומדים לרשות המורים. מנגד, נדרשים התלמידים לשלם סכומי כסף לא מבוטלים, שבמקרה של הכפר הירוק מגיעים לכ- 1,000 ש"ח לחודש.

קובי (סיסקו) נווה, מנכ"ל הכפר הירוק, מתאר בכתבה את ההיסטריה הקיימת להתקבל לכפר הירוק, כשל- 1,500 המקומות בכפר הירוק מתקבלים אחד מכל חמישה פונים. סיסקו מצוטט בכתבה כאומר: "כל הרשויות מסביב נלחמות נגדנו, מפגיזות את מנכ"ל משרד החינוך במכתבים שיש נהירה של אלפי תלמידים שרוצים כל שנה ללמוד אצלנו במקום במוסדות שליד הבית שלהם".

כשקוראים את הכתבה קשה שלא לקנא קצת ועוד יותר מכך להרגיש מעט אשם, על כך שאתה כהורה חורץ את גורל ילדך ללימודים בכיתה עם שלל ליטל מעתוקיות במקום עם הבוגרים העתידיים של 8200.

הדיון בוועדה המקומית הסתיים בכך שניתנה לגב' מנקס שהות של 45 ימים להכין חוות דעת מפורטת בדבר ההשלכות הצפויות מהקמת קריית החינוך המורחבת בכפר הירוק, אך כפי שכבר ציינתי למעשה היקף הבנייה בכפר הוא מבחינת עובדה מוגמרת, וכל שאנו בוועדה יכולים לעשות הוא להחליט שהבנייה תעשה לא בבת אחת, אלא תיפרס על-פני שנים רבות.

ולכן זה בכלל לא העניין כאן. את הכפר הירוק אי אפשר ולא צריך לסגור וגם את הרחבתו אי אפשר למנוע, אלא כאמור רק לעכבו במעט. בכוונתי לדרוש שחוות הדעת שתוכן על-ידי הגב' מנקס תובא לדיון בוועדת החינוך או במליאת המועצה (במידה וראש העיר לא יפסיק עם החרם המטופש והילדותי שלו על דיוני ועדת החינוך) כדי למצוא דרכים ובעיקר תקציבים (שתאמינו לי קיימים במערכת והרבה) שיאפשרו למערכת החינוך העירונית תחרות הוגנת ומכובדת אל מול החינוך הפרטי, דוגמת זה שבכפר הירוק. בין השאר, נצטרך למצוא דרכים למנוע מצב בו בני הקטן פתח את כיתה א' בכיתות של 31 ילד בכיתה, כשרק לפני 3 שנים החלה ביתי הבכורה את לימודיה בכיתה של 28 ילדים, ושלא ההורים הם שיקנו לוחות חכמים לכיתות אלא שהעירייה היא תממן גם אמצעים וגם הכשרה והעצמה של המורים העובדים אצלה, ויש עוד המון שאפשר לעשות.

שנה טובה ומחכימה שתהיה לנו,
אבי