יום חמישי, 7 במרץ 2013

רמת השרון - דו"חות ביקורת שנתיים של מבקר העירייה לשנים 2006-2012

מובאים בזה דו"חות הביקורת של מבקר עיריית רמת השרון, מר ערן זמיר (אשר סיים ביום 31.7.2012 את עבודתו בעירייה), לשנים 2006-2012, וכן התייחסות העירייה לדו"חות אלה * :















* את התייחסותי לדו"חות ביקורת אלה ראו בפוסט נפרד.

יום שבת, 5 בינואר 2013

הרמז בתקציב 2013 לאיום על איתנותה הפיננסית של רמת השרון


אחרי יותר מארבע שנים כחבר מועצה, אני יכול לומר בביטחון, שאני מכיר לעומק את ספר התקציב של רמת השרון. לכן כשאני מקבל מתי שהוא בדצמבר את ספר התקציב לשנה הבאה, איני מחפש את ההתאמות האוטומטיות שמתרחשות בו על רקע שינויים במספרי התלמידים בחטיבות הלימוד השונות או עקב שינויים בהוצאות השכר כתוצאה מהסכמי שכר במשק, אלא מתרכז בסעיפים שהינם באחריותו האישית של ראש העיר ומעידים על סדר העדיפויות שלו.

השנה, כשחפרתי בספר התקציב ומיפיתי את הסעיפים השונים, הטרידה אותי תובנה אחת מרכזית – איך זה שבעיר שנתפסת ככל כך חזקה כמו רמת השרון, עיר עם הדירוג הסוציו-אקונומי הכי גבוה בארץ (דירוג 9) ועם תקציב שוטף של מעל ל- 350 מיליון ש"ח ותקציב פיתוח של כ- 150 מיליון ש"ח, לא יכול ראש העיר, שיש לו אהבה גדולה לתחום מסוים, במקרה שלנו, קבוצת הכדורגל העירונית, "לפנק" את אותה קבוצה בעוד כמה מיליוני שקלים בלי שהדבר יגרום לו לחתוך בבשר החי התקציבי? התשובה מדאיגה ומטרידה מאוד, אבל נשאיר אותה לסוף הפוסט (שתהיו קצת במתח...)

למרות הבטחותיו, רוכברגר השאיר את תקציב התמיכה העירונית בקבוצות הספורט הייצוגיות ללא שינוי על 8.8 מיליון ש"ח, בעוד שאגודת הספורט קיבלה 2 מיליון ש"ח פחות ממה שהיא צריכה ורשת המתנ"סים חטפה קיצוץ של 2 מיליון ש"ח בתקציבה, שלא לדבר על כמעט 4 מיליון ש"ח שהתאיידו מתקציב התרבות לשנה הקרובה.

רוכברגר יודע שההחלטה להמשיך לתקצב כך את קבוצת הכדורגל תלבה שוב את הרחש בחש שכבר קיים ברחוב הרמת שרוני בעניין, אבל לא מתרגש מכך יותר מדי. אין ספק שרוכברגר הוא פוליטיקאי מיומן ומוכשר. הוא יודע איפה עובר קו פרשת המים שגורם לציבור להתהפך על מנהיגו. הוא יודע שבזירה המוניציפלית רוב התושבים ישאירו על כיסאו ראש עיר שדואג שהרחוב שלהם יהיה מספיק נקי ומטופח. כדאי גם שבמהלך הקדנציה יתווסף משהו לקו הרקיע המקומי, למשל איזה פארק או דרך חדשה שתקצר בכמה דקות את הדרך למרכז בילוי פופולרי או למתחם תעסוקה קרוב. זה לא שהחינוך, למשל, לא חשוב לתושבים – רק שבעניין הזה הם מפנים את האצבע המאשימה למשרדי הממשלה בירושלים, וממעיטים ביכולת של המערכת העירונית לעשות באמת שינוי.

אני מאמין, שראש עיר יכול לשנות כל תחום שיחפוץ, ולכן הצבעתי נגד התקציב השוטף משני טעמים, הראשון ענייני יותר והשני טכני במהותו, אם כי שניהם מהותיים בעיניי.

במישור הענייני – מבחינתי הדבר החשוב ביותר הוא החינוך היסודי, שלטעמי ממשיך לא להיות מנוהל ומתוקצב כראוי. חינוך זה כמו לבנות מגדל שאתה לא יודע מה יהיה הגובה הסופי שלו. יש כאלה שיסתפקו ב- 12 שנות לימוד ויהיו כאלה שלא יעצרו עד לסיום הפרופסורה, אבל כולםחייבים לקבל מיומנויות למידה אשר יאפשרו להם למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם וזה לא קורה היום מספיק. המערכת מתקשה להיות מעניינת ומאתגרת לילדים ותוך כדי להתמודד עם ריבוי הפרעות הקשב והלמידה בקרב יותר ויותר תלמידים.

במדרג השני של חשיבות, יש מספר נושאים שלא זוכים למקום הראוי להם –

השירות לתושב בחלק מאגפי העירייה אינו מספיק טוב וזה לא נובע מעובדים לא מוכשרים או מיומנים, אלא ממחסור בכוח אדם שמקשה על אותן מחלקות לעמוד בעומס שקיים עליהם ומקיצוץ בתקציבי הפעולות שלהם. רק לשם הדוגמא – לרשות האגודה לתרבות הדיור יעמדו השנה 124 אלף ש"ח, לעומת 310 אלפי ש"ח בשנה שעברה, וזה דווקא בתקופה בה נושא התמ"א 38 רלוונטי מתמיד וועדי בתים זקוקים לכל עזרה מקצועית שהם רק יכולים וצריכים לקבל.

נושא שני הוא איכות הסביבה - באמצעות תקציב שנתי של 300 אלף ש"ח, קשה עד בלתי אפשרי לעשות פעולות ממשיות לקידום המודעות לנושא. לאחרונה ראיתי את הרצליה מתמלאת בפחים כתומים המיועדים למיחזור של אריזות, ואשר מצטרפים לפחים החומים והכחולים ולאלה של הבטריות ואלה של הדיסקים... ואיפה רמת השרון בנושא? לצערי הרב נראה שלפחות צעד אחד לאחור.

הנושא השלישי הוא פעילות הספורט העממית – אני לא מאמין שבאמת צריך להסביר עד כמה חשוב לעודד אורח חיים בריא. אבל איך עושים זאת עם תקציב שנתי של 35,000 ש"ח, שהם פחות מ- 3,000 ש"ח בחודש, לטובת אחזקת מתקני ספורט? לקיצוץ בתקציב אגודת הספורט, שאחראית גם על עידוד הספורט העממי, כבר התייחסתי קודם...

והנושא הרביעי הוא המינהל התקין או יותר נכון היעדר כלים לשמירה על מנהל תקין. איך אפשר להבטיח שיהיה מי שישמור על השמנת, כשהתקציב שמעמידים לרשות מבקר העירייה עומד על 50,000 ש"ח בשנה, כשרק לפני שנתיים הוא קיבל 270,000 ש"ח?

במישור הטכני התנגדתי לתקציב, פשוט כי מדובר בתקציב שמתחיל את השנה עם גירעון מובנה. אמנם בספר התקציב סך ההכנסות שווה לסך ההוצאות. אבל ישיבת המועצה נפתחה בסקירה של גזבר העירייה שהסביר על הקיצוץ הצפוי בתקציב המדינה ובהקצבות שיועברו לרשויות המקומיות, וכן ציין שאת שנת 2012 סיימה העירייה בגירעון של מיליונים, שהצריך לקיחת הלוואה של 7 מיליון ש"ח כדי לכסות על הפער. מסתבר, שמשרד הפנים, מעודד רשויות להשתמש בתקציבי הפיתוח שלהם כדי לממן את התפעול השוטף שלהם, הכל רק שהן לא יבואו לבקש כסף ממשרדי הממשלה בירושלים, ומי שעושה זאת אף מקבל פרס על מינהל תקין... בנוסף, דאג רוכברגר להסביר לנו בישיבה שאמנם קוצצו 2 מיליון ש"ח מאגודת הספורט ועוד 2 מיליון ש"ח מרשת המתנ"סים, אבל תכלס השירות לתושבים לא ישתנה ומה שהיה הוא שיהיה – או במילים אחרות אחד משניים – או שעד כה הם החביאו כל שנה רווח של שני מיליון ש"ח או שהם צפויים לסיים את השנה בגירעון של 2 מיליון ש"ח. מאחר ועירייה היא לא ממשלה שיכולה להדפיס כסף... עירייה אחראית לא מאשרת תקציב גירעוני. ואם כבר נכנסים לגרעון, אז בטח שבשביל הדברים שכתבתי למעלה ולא בשביל עוד שחקן הגנה וחלוץ מרכזי מאיזה מדינה דרום אמריקאית או אפריקאית...

בהצבעה על תקציב הפיתוח נמנעתי. הפרויקטים שנמצאים בתקציב הפיתוח ברובם הם בסדר גמור ואשמח לראות אותם יוצאים אל הפועל. אבל היו חסרים שם כמה דברים, חלקם מהותיים מבחינתי. הדבר הראשון והעיקרי הוא המשך ההתעלמות מהצורך בתוכנית אב לרמת השרון. 6 פרויקטים של פינוי בינוי, תמ"א 38, פרויקט גינדי ברובע אלון, שכונת השתיל ועוד ועוד. כל אלה צפויים לשנות את רמת השרון באופן ניכר ומצריכים מחשבה מקיפה על הסדרי תחבורה, עוד כיתות לימוד וגני ילדים, ושטחי מסחר. מה עוד חסר בתקציב הפיתוח? חייבים, פשוט חייבים לשפץ ולחדש את רחוב סוקולוב, שהוא חלון הראווה של רמת השרון, בית העלמין לא יכול להישאר במצבו הנוכחי, חלק ממתקני הספורט בעיר פשוט לא ברמה, ושבילי אופניים, הבייבי שלי, כנראה שימשיכו לחכות...

לדבר אחד בתקציב הפיתוח כן התנגדתי באופן מוחלט. מאחר ורוכברגר לא סומך על זה שהעירייה תעמוד בצפי ההכנסות מאגרות והיטלי פיתוח, הוחלט כי העירייה תמכור שני נכסים שבבעלותה בנווה גן ששווים 70 מיליון ש"ח. ישנן כל כך מעט קרקעות באזור שלנו שנמצאות בבעלות ציבורית, קרקעות שאפשר למשל לפתח בהן מעונות לסטודנטים או דיור לצעירים, שאיני מבין מדוע צריך למכור קרקע בשביל עוד כמה עשרות מיליוני שקלים, בעיר שצפויה בעשור הקרוב להרוויח מיליארד ש"ח לצורכי הפיתוח שלה. לצערי זה יהיה כמו במקרה של גינדי, בו הקרקע הציבורית היחידה שנמכרה ברמת השרון במשך שנים ארוכות תשמש לבניית הפרויקט הראוותני ביותר בעיר, במקום סוף סוף קצת פתרונות דיור לזוגות צעירים.

ובחזרה לשאלה איתה פתחתי – במשך עשר השנים האחרונות, במרדף אחר היטלי הפיתוח, דחף רוכברגר לבנייה של כמה שאפשר יותר יחידות דיור ברמת השרון. אפשר בהחלט להבין אותו בכך. ברמת השרון יש מחסור אדיר בדירות. אבל במקביל, הוא נכשל באופן מוחלט לפתח מתחמי מסחר ותעשייה חדשים לעיר. כל מי שקצת מתמצא בפיתוח עירוני יודע שערים לא מסוגלות לאזן את עצמן אך ורק מארנונה למגורים. יפה ניסחו זאת בתוכנית העבודה של עיריית נתניה: "עתידה של העיר מבוסס על הגדלת משאביה הכלכליים באמצעות הרחבת אזורי התעסוקה, המסחר והתיירות".

לדוגמא, הרצליה, בה חיוב הארנונה פר מטר נמוך מאשר ברמת השרון ואחוז התושבים שמשלמים ארנונה בה נמוך בכ- 10% מזה שברמת השרון, עוקפת אותה בחיוב הארנונה הממוצע פר תושב בכ- 10%. במילים אחרות – פחות אנשים בממוצע משלמים פחות ארנונה לעיריית הרצליה, אבל זו מסיימת את השנה עם קופה מלאה הרבה יותר בזכות קיומם של אזורי תעשייה בשטחה המוניציפלי. מאחר והפוסט הזה, כבר הרבה יותר מדי ארוך, ארחיב בעניין זה בהזדמנות אחרת.

שתהיה לנו שנה טובה ומוצלחת.

google+

יום שבת, 20 באוקטובר 2012

רמת השרון במיצ"ב - יש מקום לשיפור


ראשית בשתי מילים מהו המיצ"ב - המיצ"ב חלק ממה שמוגדר במשרד החינוך פעילות להטמעת תרבות של "מדידה בשירות הלמידה" - מדידה המיועדת לתמוך בשיפור מתמיד של הלמידה, תוך הלימה ליעדים הלימודיים ולחזון הבית-ספרי (מילים יפות ללא ספק). המיצ"ב נחלק לשניים - מבחנים הבודקים את הישגיהם של תלמידי כיתות ה' ו-ח' לפי תחומי דעת (אנגלית, שפת אם, מתמטיקה, ומדע וטכנולוגיה), וכן שאלון הבודק את האקלים והסביבה הפדגוגית בבתי הספר בכל רשות כפי שהם מצטיירים בדיווחי תלמידים (בכל שכבות הלימוד מ- ה' עד ט' ואצל המורים. המבחנים לא נעשים כל שנה אלא אחת לכמה שנים בהתאם לגודלה של הרשות המקומית הספציפית.
ועכשיו לתוצאות עצמן - בכל התחומים ובשני הגילאים רמת השרון נמצאת מעל לממוצע בבתי ספר דוברי עברית ברשויות מרקע דומה, אך זה לא ממש חוכמה, כשזוכרים שרמת השרון היא העיר בדירוג הסוציו-אקונומי הכי גבוה בארץ (דירוג 9). לכן בדקתי את הציונים למול ארבעת הערים הנוספות בשרון (הרצליה, רעננה, כפר סבא והוד השרון). כאן התוצאה קצת פחות מעודדת - תלמידי כיתות ה' שלנו נמצאים במקום השלישי ותלמידי כיתות ח' נמצאים במקום הרביעי. אני מזהיר ואומר, שזה לא ממש משקף, כי לא כל הערים נבדקו באותן שנים, אבל אם משקללים את הציונים בהתעלם מזאת, אלו התוצאות. עוד חשוב לציין - שהפערים בנושאים השונים בין התלמידים בערים השונות הם של נקודות בודדות בסולם שנע בין 500 ל- 600 נקודות. בשורה התחתונה, רמת השרון יושבת על הממוצע, לא פחות ולא יותר. 


הנושא השני שנבדק במיצ"ב הוא נושא האקלים הלימודי שחווים הילדים כל יום בבית הספר. כאן אתייחס לתוצאות שהתקבלו משאלונים שענו תלמידים בכל שלוש שכבות חטיבת הביניים - התלמידים אמנם מרוצים למדי מחטיבות הביניים (77% לעומת הממוצע הארצי של 66%), אך רק 35% מהתלמידים מרגישים שלמורים אכפת מהם (לעומת הממוצע הארצי של 43%) ו- 46% מהתלמידים ציינו שלדעתם רוב המורים מכבדים את מה שהם חושבים ומרגישים (לעומת הממוצע הארצי של 53%). אמנם איני מומחה בתחום, אבל חיבור הנתונים מעורר אצלי את החשש שיש במערכת החינוך של רמת השרון יותר מדי מורים שחוקים וקצת חסרי חשק. שני ילדיי עדיין אינם בגיל החטיבה, כך שאיני יכול להתרשם מידע אישי, אבל אשמח אם תשתפו אותי אתם, האם זו הבעיה לדעתכם, או מה הוא הגורם שמביא לתחושות אלה בקרב התלמידים.
נתון מדאיג נוסף הוא שכ- 10% מהתלמידים דווחו שהם חוו אירועי אלימות בחודש שקדם למועד העברת השאלונים. בשנה כולה, הנתון כנראה גבוה עוד יותר.
מה העירייה עושה בנתונים אלה? האמת שאני לא באמת יודע. בתגובה לעיתון נאמר על-ידי העירייה, כי גובשה תוכנית פעולה רב תחומית ייחודית בהתאם לממצאי הנתונים ברמה הבית-ספרית וברמה העירונית בתוכנית היבטים ארגוניים-מבניים, תהליכים, הכשרות ותכנים ייעודיים. אך מאחר וראש העירייה לא כינס את וועדת החינוך העירונית כבר קרוב לארבע שנים (זאת למרות שעל-פי חוק הוא חייב לכנס אותה אחת לרבעון) איני יודע מה כוללת אותה תוכנית. כשאקבל אותה לידי, תדעו מה יש בה גם אתם.

יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

עדיין לא מאוחר להתנגד לתוכנית התע"ש - ויש על מה להתנגד

כשקראתי בפעם הראשונה את ההודעה לתקשורת על אישור תוכנית מש/1 (התוכנית העוסקת במתחם תע"ש השרון) בוועדה המחוזית של משרד הפנים, חשבתי לעצמי - וואלה, לא רע בעצם. ואפילו חשבתי לעצמי, שהחבר'ה האלה מאחל"ה הגזימו בביקורת שלהם על התוכנית. כשצללתי עמוק לתוך התוכנית הבנתי, שאולי הרטוריקה של התוכנית לגבי נושא הזיהום טובה והגיונית, אבל המשמעויות האחרות של התוכנית על רמת השרון עלולות להיות קשות ביותר לעתידה ואופיה של העיר.

עיקר החצים כנגד התוכנית, גם מצידם של אנשי תנועת אחל"ה, הופנו לנושא הטיפול בזיהום הקרקע, עם כותרות דוגמת: "תוכנית האימים" ו- "סכנה ברורה ומיידית". האמת שזה באמת הדבר העיקרי שתופס את תשומת הלב. לא צריך הרבה שכנועים עד כמה חמור זיהום הקרקע במתחם, כשחושבים על זה שרמת השרון כבר קרוב לעשור לא שותה מהבארות שלה, אותן בארות אשר מעטרות את סימלה, או כששומעים איזה חומרים הוטמנו בקרקע במהלך עשרות השנים האחרונות.

העומדים מאחורי תוכנית עיר התע"ש הבינו זאת והתוכנית, אשר אושרה, קובעת במפורש, כי לא יוגשו היתרי בנייה, אלא לאחר טיהור המתחם בשלמותו. הנה הקטע הרלוונטי מהתוכנית: 

זה אמנם לא הנוסח שהופיע בהחלטת הוועדה המחוזית מחודש פברואר 2011, אז נכתב שטיהור המתחם בשלמותו יתבצע בטרם שיווקו ליזמים, אך עדיין העיקרון הבסיסי נשמר - קודם מטהרים את כל השטח ורק אחר כך בונים. 
לסעיף זה בתוכנית יש שתי משמעויות עיקריות:
הראשונה - התנגדות שתתייחס אך ורק לנושא הזיהום, תידחה, כי הרי התוכנית בעצמה קובעת שלא תהיה בנייה במתחם, אלא לאחר טיהור המתחם בשלמותו.
השנייה (והמשמעותית יותר בעיניי) - ראשי הערים, כיושבי ראש הוועדות המקומיות, אשר אחראיות להוצאת היתרי הבנייה, וראשי המשרד להגנת הסביבה, הם שאחראים להבטיח שאכן טיהור הקרקע בוצע והושלם וזאת קודם שהוצא ולו היתר בנייה אחד, או במילים אחרות - בבחירות הקרובות יקבעו תושבי הערים הרלוונטיות, כולל תושבי רמת השרון, מי יהיה ראש העיר שישמור עליהם ויבטיח את בריאותם ואת בריאות שכניהם החדשים. אני לא סומך על ראש עיר שנמצא בכיס של נדליסטים.... מה שבטוח הוא שאמירות דוגמת: "מבחינתי שהשטח יישאר פארק" הם לא רציניות ואף מזיקות, כי הן מעידות על חוסר רצינות בהתייחסות לתוכנית. הרי המדינה לא תפקיר שטח כל כך גדול באזור ביקוש כה מרכזי לטובת שדה בור או מרחבי דשא אדירים...
אז אחרי שסגרנו את הפינה הזו, הגיע הזמן להתייחס לתוכנית עצמה ולאיך תיראה ביום מן הימים עיר התע"ש. אתחיל במספרים היבשים:


עכשיו אסביר - העיקרון הכלכלי המנחה של התוכנית הוא שהתמורה ממכירת הקרקע ליזמים תשמש את המדינה לטיהור הקרקע ופיתוח השטח. כשמסתכלים על המספרים אפשר להבין איך עקרון זה בא לידי ביטוי בתוכנית. רמת השרון שמחזיקה בחמישית משטח הפרויקט, צפויה לקלוט קרוב לחמישים אחוז מסך יחידות הדיור שייבנו בו (כמעט עקרון פרטו...) ככל הנראה מאחר והמחיר פר מטר למגורים ברמת השרון הוא הגבוה ביותר מבין כל הערים הכלולות בתוכנית. לעומת זאת, מבחינת שטחי התעסוקה רמת השרון מקבלת קצת יותר מחצי מחלקה היחסי בשטחים הכלולים בתוכנית. כל מי שמבין בתכנון עירוני יודע, שמגורים הם לא מקור כלכלי מכניס במיוחד לעיריות - ההוצאות פר תושב הינן גבוהות ביותר ואינן מכוסות על-ידי הארנונה שאלה משלמים. החוקים והכללים שמחייבים בניית לפחות 20% בנייה לזוגות צעירים (שיעור שהייתי שמח אם במתחם הזה היה אף כפול מזה) אומר שצפויות הוצאות רבות על חינוך, מה שיעמיס עוד יותר על הקופה הציבורית של רמת השרון. בתכנון נכון, תקבולי הארנונה משטחים מסחריים באים לסייע לרשות לעמוד בסבסוד עלות מימוש צורכיהם של תושבי הרשות, אך כאן רמת השרון (וגם הרצליה) יוצאות נפגעות מהתוכנית ואיתנותן הפיננסית כיום מוטלת בסימן שאלה גדול מאוד, אם התוכנית תצא אל הפועל במתכונת זו.

עוד מבט למספרים גם מגלה, שאמנם התוכנית מקצה לטובת שטחים ירוקים ופארקים כמעט פי שניים מהשטח לפי המפתחות המקובלים של משרד השיכון, אך אלה ברובם נמצאים בשטח המוניציפאלי של הוד השרון ורמות השבים. כרגע, רק 7% מתוך השטחים המוקצים לטובת פארקים בתוכנית נמצאים בשטחה של רמת השרון, כשליש משיעור השטח שנמצא בריבונותה של רמת השרון. המשמעות היא שהבנייה ברמת השרון תהיה הצפופה ביותר בכל התוכנית.

כשמחברים את כל המספרים יחד, מתקבלת תמונה של מתחם מגורים צפוף עם מעט מדי שטחים ירוקים בתוכו, שייצור עומס אדיר על התשתיות של רמת השרון, כשאחד האספקטים העיקריים הוא נושא התחבורה. כשכל כך הרבה תושבים (פלוס מינוס 40,000 נפש - כמעט כמו כל מה שיש ברמת השרון כיום) עם כ- 70,000 מכוניות יצאו מהבית שלהם, שנמצא רק מאה עד ארבע מאות מטרים מרחוב אוסישקין וראשונים, האם הם יעשו עיקוף סביב כל מורשה ויכנסו לתוך כביש 5 הצפוף בדרכם לתל אביב? או שהם יעדיפו לקצר דרך הצירים הקיימים בתוך רמת השרון? מספיק שרק רבע מהם יחליטו לעשות קיצור דרך זה ורמת השרון נסתמת לגמרי. הציר המערבי של הפרויקט (זה שמסומן במפה למטה ככביש מס' 2) והציר הדרומי שלו (כביש מס' 25) כמעט מכריחים את תושבי המתחם לנסוע דרך רמת השרון. זאת מבלי להתייחס כלל לתוכניות בנייה אחרות בשטח העיר, דוגמת שישה פרויקטים של פינוי בינוי במורשה שנמצאים כרגע בשלבי אישור שונים.

אם בי היה תלוי הדבר, התוכנית הייתה נראית אחרת לגמרי - מספר יחידות הדיור שתקבל רמת השרון יצומצם בהתאם לחלקה היחסי בשטח הפרויקט ובהתאם יעלו גם שטחי התעסוקה שתקבל רמת השרון - בשטחים שיתפנו יבנה פארק מרכזי בדיוק בלב של רמת השרון של אחרי הפרויקט - דמיינו בראשכם את רחוב ביאליק ממשיך מזרחה (על כביש מס' 15 במפה למטה) ותוחם מצפון גן בוטני שנמשך עד פחות או יותר הקו של כיכר המלכים. לא עוד פיסת דשא גדולה, אלא אזור של עצים שבליבו אגם קטן ושבילים בהם יהיה ניתן לפסוע ולטייל בצל העצים הגבוהים (פלוס מינוס הכביש שיורד מהטבעת במרכז הפרויקט לכיוון דרום). בצידו האחד רמת השרון הישנה והטובה ובצידו השני מתחם מגורים ובו שבילים רחבים וגינות רבות לרווחת התושבים החדשים של רמת השרון, העיר האיכותית ביותר, לבטח בשרון, אם לא במדינה כולה. פארק כזה גם יבטיח שהתחבורה מאותו מתחם חדש ומשאר הערים הכלולות בתוכנית לא יישפך כולו לתוך רמת השרון, אלא יזרום ברובו דרך כביש מס' 4 ומס' 5.

אז מה עושים? לא מתעצלים ומגישים התנגדות לתוכנית. הוועדה המחוזית האריכה את המועד האחרון להגשת התנגדויות עד ליום 27.9.2012. אתם מזומנים ליצור איתי קשר או עם אנשי עמותת אחל"ה, על מנת שעורך דין יאשר את ההתנגדות שלכם. תנו בלייק או תעשו share כדי שכמה שיותר ידעו שעוד ניתן להתנגד, ואם יש לכם שאלה כלשהי תרגישו חופשיים להתקשר. אשמח לעזור.

ונקודה קטנה לסיום - התוכנית המוצעת קובעת שממש באמצע שטח הפארק הנבנה כיום ברחוב הנצח יעבור כביש ראשי ומרכזי שאמור לנקז את כל התוכנית לכיוון צומת הנצח - ראשונים (כפי שניתן לראות בפינה השמאלית תחתונה במפה למטה). תפקידנו להבטיח שלא.


יום חמישי, 13 בספטמבר 2012

יש דין ואין הקצאה - בית הכנסת ברובע הדר עדיין לא יורחב


אל הזירה המוניציפלית נשאבתי לפני כעשר שנים (איך שהזמן עף מהר כשנהנים...), כשיום אחד נתלה בשדה הבור שליד בית הוריי, במקום בו גדלתי, שלט גדול בו הוזמן הציבור לטקס הנחת אבן פינה להקמת בית כנסת ומרכז רוחני ספרדי מרכזי ברמת השרון. האמת שלא ידעתי אז עד כמה אשאב לתוך כל מה שקורה פה בעיר...


המהלך של העירייה לא נתן לי מנוח. רשות מקומית מקבלת החלטה דרמטית לאופי של שכונה בלי שום התייעצות עם התושבים או התייחסות למשמעות של המהלך עליהם. התוכנית, שעברה מספר גלגולים, קבעה שבמקום בית הכנסת הקיים במקום וגן הילדים שצמוד אליו, אשר יהרסו עד היסוד, יבנה בית כנסת גדול פי 5 ויותר מאשר זה שקיים במקום היום, בלי שום בחינה האם יש צורך בכזה בית כנסת גדול ובמשמעויות שלו על השכונה, למשל בפרמטרים של תנועה וחנייה, או שאולי בעצם מה שהשכונה צריכה זה את המשך הפעלתו במקום של גן הילדים? יש מעין צדק פואטי בכך שההחלטה ניתנת בימים אלה, של מחסור בגני עירייה כדי לממש את חוק חינוך חינם מגיל 3...

ההתארגנות של תושבי השכונה הייתה מהירה וגורפת. עשרות רבות של תושבים, הצטרפו למאבק, תרמו כסף וזמן, ויחד לא ויתרנו על זכותנו להשפיע על מה שקורה סביבנו, ולא פחות חשוב מכך - דרשנו שעיריית רמת השרון תקיים את החוקים וההוראות הנוגעות להקצאות של שטחים ציבוריים בעיר.  

ברכות מגיעות כאן לשתי נשים שלכל אורך הדרך הובילו את המאבק - עורכת הדין יוהנה מיכאלי וגב' אורנה דניאלי. אני, לקחתי צעד אחורה קצת לפני שנבחרתי לעירייה, כדי למנוע טענות שאני משתמש במאבק הזה לצרכיי הפוליטיים. 

לא מעט מהאנשים היו סקפטיים למדי לגבי היכולת שלנו להשפיע ולשנות. אבל אני לא זוכר הליך בדרך שלא ניצחנו בו. בהתחלה ביטלה ועדת הערר המחוזית החלטה של ועדת ההתנגדויות המקומית לדחות את התנגדויות התושבים לאיחוד וחלוקה בשטח, וכעת בא בית המשפט המחוזי ומבטל את ההקצאה שביצעה העירייה לטובת העמותה שמפעילה את בית הכנסת.

מדובר כאן בהחלטה חשובה ביותר למי שמכונה פעמים רבות "התושב הקטן". החלטה שמוכיחה שתושבים נחושים ועקביים יכולים לקבל סעד של צדק כאשר הרשויות מתעלמות מהוראות החוק. היא גם מראה שחבר מועצה אחד או שניים וקבוצת תושבים נחושה יכולים להשפיע ולשנות. אני בטוח שעם נציגות מכובדת יותר במוסדות העירייה יכולנו להשפיע הרבה יותר בתחומים רבים יותר.

אני גם מקווה שהחלטה זו תיתן המון תמיכה ועידוד במאבק החדש שמתנהל ברובע הדר למניעת בנייתו של המגדל בן 10 הקומות ברח' דבורה הנביאה במקום מתקן הבזק.

שנה טובה וחג שמח



יום רביעי, 18 ביולי 2012

תם פרק המושבה של רמת השרון?

כשנולדתי לפני 40 שנה וקצת (ממש קצת... שבועיים פלוס מינוס...) רמת השרון הייתה עדיין ישוב חקלאי בחלקו. בתמונה המסורתית של הרך הנולד המובא בפעם הראשונה לביתו החדש, אצלי מדובר על רח' רבנו תם 8, במרכז רובע הדר, עוד רואים את השדה החרוש שמגיע עד לשדרות ביאליק. אני גם זוכר כילד את לולי התרנגולות ברחוב גולומב. עם השנים, החליפו את השדות והלולים בתים משותפים. לא מגדלים וממש לא גורדי שחקים. רמת השרון, שנקראה אז מושבה, בחרה במסלול ביניים של בתים בני שלוש קומות. מישהו סיפר לי שהסיבה לכך הייתה שלפי החוק אז, בית עם ארבע קומות ומעלה, נדרש להתקין מעלית, שהייתה יקרה אז, ורוב הקבלנים העדיפו לכן לוותר על בנייה גבוהה יותר. התוצאה היא ישוב עירוני צנוע ולא צפוף, כזה שבשבת בבוקר ניתן ליהנות משקט של כפר, כזה שבמרבית המקומות יש מספיק חנייה לכולם, כזה שגם ממרפסת הקומה השנייה ניתן לראות לא מעט טבע באופק. אישית, מאוד נעים לי לגור גם היום בסביבה שכזו. 

בסוג כזה של בנייה יש, עם זאת, בעיה אחת - כשהביקוש עולה, לאור חזרתם של בני דורי כראשי משפחה לרמת השרון, עולה הביקוש על ההיצע ולאור המחסור בדירות המחירים מרקיעים. לכן הסכמתי עם רוכברגר, שבמעטפת של העיר יש לקדם תוכניות של בנייה גבוהה יותר, תוך שמירת האופי המיוחד של הלב של רמת השרון ברובעים הדר ואלון. זו הייתה סיסמת הבחירות שהביאה לרוכברגר את הניצחון בבחירות בפעם הראשונה. 

בשבוע שעבר התקבלה החלטה בוועדה המקומית, זו שאחראית להתוויית האסטרטגיה התיכנונית של רמת השרון, שמאיימת לשנות ולהפוך את רמת השרון כולה לכרך צפוף של מגדלים. הוועדה אישרה הריסה של בניין קיים בן שלוש קומות ברחוב השפלה 6 ובנייה במקומו של בניין בן 10 קומות, כך שבמקום 9 הדירות הקיימות בבניין היום, יבנו 29 דירות. הבניין המדובר הוא בניין שנבנה באמצע שנות השמונים, כך שאינו עומד אפילו בדרישות תמ"א 38, בהיותו בנוי בהתאם לתקנים החדשים לעמידות ברעידות אדמה. במילים אחרות - ללא שום צורך תכנוני או הנדסי, אלא רק רצון יזמי להרוויח, מאשרת העירייה שינוי במרקם העירוני. ההחלטה עדיין זקוקה לאישור הוועדה המחוזית. 

לא מדובר כאן במקרה חד פעמי, אלא בעוד אישור ברצף של פעולות אשר ישנו מהקצה אל הקצה את אופייה של רמת השרון - הוא מצטרף לאישור שניתן להקמת מגדל בן 11 קומות ברח' דבורה הנביאה, ממש באמצע רובע הדר, מצטרף לתוכנית המתגבשת להתחדשות עירונית של רחוב סוקולוב על-ידי הריסת הבתים הקיימים ברחוב ובנייה תחתם של מגדלים בני 12 קומות, הוא מצטרף לתוכניות למגדלים שהוצגו לנו במסגרת פרויקט לחידוש המתחם ברחוב בן חיים, צמוד לגן שרה. אישור זה בעיקר יוצר תקדים - אם לבניין הזה מותר להפוך למגדל, מדוע שהשכן שלך בבניין מולך, לא יעשה אותו דבר? מספיק יזם נמרץ עם יכולות שכנוע, ומחר הבניין מולך, זה עם השלוש קומות והחדרים על הגג, ייהפך גם הוא למגדל עם מספר דו ספרתי של קומות. והרי אישור דומה כבר ניתן, אז מדוע לא הוא???

ונניח שכבר מחליטים לאשר פרויקט שכזה, נניח העירייה מחליטה לבוא לקראת הדיירים בבניין שרוצים להתחדש בדירה חדשה ולטובת היזם הנמרץ שרוצה להרוויח - לפחות שידאגו שבתמורה ייבנו בבניין גם דירות קטנות, כאלה שמתאימות לזוגות צעירים. כלום!!! אפילו לא דירה קטנה אחת!!! כמו במגדל של גינדי בחניון של תיכון אלון או בשאר המגדלים שניבנו ברובע אלון, אף לא דירה קטנה אחת, אף לא פתרון דיור אחד לזוגות צעירים.

ומה בדבר תוכנית אב לאור כל התוכניות שבצנרת? הרי תוספת של עוד מאות יחידות דיור במרכז העיר משמעותן העמסה של עוד אלפי מכוניות על התשתית התחבורתית הקיימת, תוספת של עוד מאות רבות של ילדים בבתי הספר ובגני הילדים וצמצום השטחים הירוקים פר תושב. בצד אחד, ישיבה אחר ישיבה מאשרים עוד ועוד יחידות דיור במרכז רמת השרון, אבל בכל הקדנציה הזו (ולמיטב ידיעתי גם לא בקודמת), לא נערכה ישיבה אחת שבוחנת לעומק לאן פניה של העיר. לא נערכה ישיבה אחת שדנה בקידום של תוכנית אב מסודרת לרמת השרון.

רמת השרון בעוד עשרים ושלושים שנה תהיה עיר אחרת לגמרי. השכונות החדשות מסביב (פי גלילות, נווה גן ותע"ש) והשלמת תוכניות הפינוי בינוי, יוסיפו לה מעל למאה אלף תושבים, זאת בנוסף לאזורי מסחר ותעשייה של מאות אלפי מטרים רבועים. כל אלה, יאפשרו לילידי רמת השרון לחזור לגור ולעבוד בה. שמירה על המרקם העירוני במרכז העיר, ברובעים הדר ואלון, תעניק לעיר חותמת ייחודית ותשמור על אופי המיוחד של המושבה שאני וחבריי גדלנו בה, ובכך יזכירו לנו שחזרנו הביתה, לרמת השרון.

יום ראשון, 8 ביולי 2012

והכסף לכדורגל ממשיך לזרום...

אפילו בסטנדרטים של איציק, ישיבת המועצה שהתקיימה ביום ראשון האחרון בלטה בהתנהגות כוחנית, בזלזול בנבחרי הציבור ובכללי המינהל התקין ובסדר עדיפויות מעוות. אחרי שהישיבה האחרונה, פוצצה על-ידי שירה אבין, סגנית ומ"מ ראש העיר, חזר איציק מחופשתו הפרטית נחוש להראות לכולם שה"בוס הגדול" חזר וש"הסדר" שב על כנו.

זה התחיל בזה שההצעה לסדר לגבי הדחת אילן גרוסמן, מנהל בית הספר קריית יערים, שהישיבה הקודמת פוצצה באמצע הדיון בה, לא נכנסה לסדר היום. נכון, שבינתיים כבר יצא מכרז למנהל חדש לבית הספר, אבל דווקא עכשיו היה מקום לשמוע את דעתו של איציק בעניין. העובדות נשארו ללא שינוי, המנהל זכה לגיבוי חד משמעי ממשרד החינוך, אחרי שמשרד החינוך בדק את כל התלונות בעניין, וההורים עדיין מקווים שאיך שהוא ימצא פתרון שישאיר את גרוסמן בתפקידו, כפי שהעירייה דאגה שיקרה (גם אם לא כבר השנה) בעניינה של דליה שוהם, מנהלת חטיבת הביניים "עלומים". ציפיתי מאיציק להפגין מנהיגות ולהגיד בקולו, ש"ערכים של משמעת, סדר וכבוד למורים ולבית הספר, הינם ערכים שחשוב שיונחלו לתלמידים בעיר, כבר משנות לימודיהם הראשונות במערכת החינוך". איציק, לתפיסתי, באקט של פחדנות, בחר פשוט למחוק את ההצעה מסדר היום וכך לא להידרש לעניין. אמנם אין לו סמכות כזו בחוק, אבל כשציינתי זאת בתחילת הישיבה,  הוא "ניפנף" את העניין בתנועת יד מזלזלת ובאמירה (פחות או יותר) של "אז תתבע אותי". 


גם שאילתא שהגשתי לפני שלושה חודשים בעניין הימשכות השיפוץ בבית יד לבנים, לא זכתה להיכנס לסדר היום. אחרי כמעט שתי קדנציות בתפקיד, אני מחזיק מאיציק כמי שמכיר לעומק את מה שמותר לו ומה לא מותר לו בניהול ישיבות מועצה, ולכן אין לי דרך אחרת מאשר להגיד שאיציק ביודעין אמר לא אמת, כשאמר שמותר לו לדחות מתן תשובה לשאילתא בשתי ישיבות מועצה. כשאמרתי לו שאין לו סמכות כזו, שוב באה התשובה "אז תתבע"...

ואחרי אלה... גם התקיימה ישיבה עמוסה למדי. רוב הנושאים שהיו אמורים להיכלל בסדר היום של הישיבה הקודמת נכנסו לזו של השבוע. אתחיל מה"קל" ל"כבד"... איציק המשיך גם החודש במסע הנקמה הפרטי שלו בסיעת מרץ על שזו "העיזה" לערוק לשורות האופוזיציה. נראה שאיציק נהנה למרוט את נוצותיהם של חברי מרץ אחת אחת... סמכות אחר סמכות... תפקיד אחר תפקיד... בכל ישיבה קצת... למשוך את הזובור... הפעם הוא שלל מיונה ברגור את תפקיד יו"ר ועדת הגימלאים. מותר לו. זו זכותו המלאה כראש המועצה לקבוע את הרכב ראשי הוועדות, בהתאם לחוק, אבל זה הסגנון והדרך שבה הוא עושה זאת, שהופכים את זה לנמוך ובוטה.


חידשנו מינויים של דירקטורים בתאגיד המים... אישרנו קליטת סייעות בגני הילדים החדשים שצפויים לקום עקב החלת חוק חינוך חינם מגיל 3... אישרנו יציאה למכרז למנכ"ל חדש לחברה הכלכלית.... וגם עודכנו בתנאי סיום העסקתו של מבקר העירייה, ערן זמיר...


בין לבין, הוחלט על איחוד מחלקת ה- GIS עם מחלקת הנכסים, בכפיפות למנכ"ל העירייה. מנוסח ההחלטה שהונחה בפנינו לא ברור מי יישא בתחומי האחריות שנמצאו עד היום אצל הממונה הקודמת על הנכסים, הגב' איילת שושני-ג'ינו, אצל עינב בן יעקב, מנהל ה- GIS או אצל מנכ"לית העירייה, פרח מלך. העניין הוא שאם מסתכלים בהנחיות משרד הפנים לעניין הדרישות מהתפקיד, אף אחד מהם אינו עומד בדרישות התפקיד בהתאם לנוהלי משרד הפנים (תואר ראשון במשפטים או כלכלה או תעודת שמאי מוסמך, וכן נדרש ניסיון מוכח ומוצלח כמשפטן בתחום המקרקעין או כשמאי במשך 3 שנים). זה משהו שהיה צריך להיות מסודר לפני הישיבה. בסופו של דבר הוחלט שנושא הכפיפות של עינב ייבחן בשנית בהתאם להנחיות משרד הפנים, ואנחנו נעודכן בכפוף למי הוא יעבוד בישיבה הבאה. זה הרבה מעבר לסמנטיקה, כי באחריות הממונה לפקח על תהליך מכירת ורכישת נכסים עבור העירייה ולפקח על הנכסים שבבעלות העירייה, ולכן חשוב שזה ידע מה הוא עושה.


ואחרון חביב, הנושא הכי חשוב מבחינתי בישיבה - התבקשנו לאשר מתן ערבויות לשתי הלוואות. הראשונה בסך של 2 מיליון ש"ח לאגודת הספורט והשנייה בסך של 1.5 מיליון ש"ח לקבוצת הכדורגל ("הפועל ניר רמת השרון"). ההלוואה הראשונה באה לכסות על כספים שהעירייה התחייבה להעמיד לטובת אגודת הספורט בתחילת שנת התקציב לעונת תשע"ב, אך לא עמדה בהתחייבותה. חלק מהחור התקציבי נוצר אחרי שהעירייה הטילה על אגודת הספורט לתפעל מתקנים שתופעלו קודם על-ידי העירייה, לדוגמא הסקייטפארק. בישיבת ההנהלה של אגודת הספורט התחייבו בפנינו שהחזר ההלוואה יבוא מתקציב העירייה, ובתנאים אלה אישרנו באגודת הספורט את לקיחת ההלוואה. הצהרה זו התהפכה בישיבת המועצה, כאשר איציק הודיע שאגודת הספורט תישא מתקציבה בהחזר ההלוואה. המשמעות היא שהתקציב העתידי של אגודת הספורט יקטן, מה שאומר פחות כסף לטובת הפעילויות הספורטיביות של הילדים של כולנו בשנים הקרובות. זו החלטה של מדיניות, של סדר עדיפויות. ההחלטה היא כאן היא בהחלט לא ההחלטה שאני הייתי מקבל. לכן גם הצבעתי נגדה.


ומנגד - ההלוואה של קבוצת הכדורגל באה לכסות על התחייבויות עבר של הקבוצה. לא שמעתי שם על סכום משמעותי שנפל על הקבוצה מאז אושר התקציב בתחילת השנה. קבוצת הכדורגל, שקיבלה השנה סכום חסר תקדים של 5.3 מיליון ש"ח, הייתה צריכה להסתדר עם מה שיש לה. הערבות שניתנה לקבוצה עכשיו מעבירה מסר שמה שלא יהיה, העירייה תכסה על הקבוצה. הלוואי אמירה כזו לטובתה של אגודת הספורט... עצוב ומכעיס שהעירייה מזרימה בלי סוף כסף לטובת קבוצת הבוגרים ופוגעת בתקציבי הספורט של הילדים והנוער.


שבוע חדש מתחיל והיום בסדר היום של הוועדה המקומית הקמה של מספר מגדלים ברובע הדר ואלון... עוד מגמה שלילית שתופסת תאוצה בחודשים האחרונים... אעדכן בהמשך מה היה...


שבוע טוב