יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

שלום עם תל אביב עכשיו

השבוע קיבלה מועצת העיר את אחת ההחלטות החשובות שלה בקדנציה הנוכחית, אם לא בקדנציות האחרונות, בכל אופן הייתה אמורה לקבל.

סכסוך הגבולות בין רמת השרון לתל-אביב תקוע כמו עצם בגרון. הוא קיים לו מזה שנים, מונע ומעכב את פיתוח אזורי החיץ בין שתי הערים. תשאלו את תושבי נווה גן והם יספרו לכם עד כמה.

הגבול הנוכחי בין תל אביב לרמת השרון נקבע לפני עשרות רבות של שנים. אני מניח שכמו היום גם אז, היו מספיק אינטרסנטים שניסו להשפיע היכן הקו יעבור והתוצאה היא גבול פתלתל ללא כל קשר לטופוגרפיה בשטח. אבל כאשר באו המתכננים שנים אחרי וביקשו לעצב ולתכנן את המחוז, הם התעלמו מקווי הגבול על המפה וזרמו עם מתאר השטח וכאן נולד כנראה הסכסוך. מתחמים אחרי מתחמים בבעלות משותפת של הערים השונות הם מתכון בטוח לעימותים ולסכסוכים. תוסיפו לכך אגו ומשחקי יוקרה בין ראשי הערים ותקבלו מלחמה של ממש.

שלושה מוקדים עמדו במוקד המחלוקת בסיבוב האחרון של המאבק הזה בין תל אביב לרמת השרון, אותם ניתן לראות במפה. הראשון הוא הרצועה הצרה בין דרך משה סנה לכביש 4 מדרום למה שאמור להיות רצועת הנופש – במתחם זה מתוכננת הקמתן של 2,900 יח"ד. השני הוא האליפסה שנוגסת באזור פי גלילות מצפון לרמת אביב ג' – כאשר גם במתחם זה מתוכננת הקמתן של 2,900 יח"ד והשלישי היכן שהיום נבנית לה שכונת נווה גן. תל אביב בשיא העימות דרשה לספח אליה את כל האזור מדרום לכביש 5. גבי פארן הגיב בחוכמה, תקע טריז בלב האזור הזה בדמותה של שכונת נווה גן ובכך קבע עובדות בשטח.

וכאן מגיעים להחלטה שהונחה בפנינו חברי המועצה. על-פי הצעת הפשרה שגיבשו צוותים משתי הערים, כאשר את הצוות הרמת שרוני מוביל מאיר דורון, תל-אביב תעביר לרמת השרון את אותה אליפסה בפי גלילות ורמת השרון תעביר לתל-אביב את השטח מדרום לרצועת הנופש. התוצאה, שני מתחמים שלמים והומוגניים בבעלות וניהול גורם עירוני אחד – פי גלילות כולה של רמת השרון והמשך המשתלה ושכונת נווה שרת כמקשה אחת יהיו שייכים לתל-אביב.

אבל מעבר לעובדה שחילופי השטחים יוצרים מציאות תכנונית נוחה הרבה יותר וכוללים התחייבות לפיצוי צד שניפגע מההחלפה על-ידי הצד המקבל, ההחלפה הנ"ל, וזה מבחינתי המרכיב החשוב בה – היא סוג של הסכם שלום היסטורי בין הערים במסגרתו הנהגות הערים מתחייבות לשיתוף פעולה פורה וחיובי ביניהן. או במילות ההסכם עצמו: ההסכמים נועדו להסדיר שיתוף פעולה בין הרשויות בנושאים מוניציפאליים ותפעוליים הקשורים לשירותי הציבור והקהילות בשתי הרשויות.

שיהיה ברור – החלטת עירייה של רמת השרון לדחות את הסכם הפשרה כמוה כהכרזת מלחמה על תל-אביב. מלחמה שתתבטא בהתנגדויות אוטומאטיות של שני הצדדים בקשר עם התוכניות של העיר השנייה, כאשר הסלט הזה של שכונות מעורבות יוצר קרקע פורייה להתנצחויות משפטיות שימשכו ללא סוף. המשמעות היא שאף אחת מהתוכניות, לא זו הצמודה לרצועת הנופש ולא זו בפי גלילות, לא יתקדמו - סנטימטר אחד של כביש לא ייסלל, אבן אחת לא תונח שם ובטח ששום דיור לזוגות צעירים לא ייבנה.

לעומת זאת, קבלת ההסכם בצירוף הנכונות שהביעה הממונה על המחוז, הגב' גילה אורון, במהלך ישיבות הנהלת העירייה לסיוע של המחוז ככל הנדרש, ורתימת משרדי הממשלה השונים, הכמהים להגדלה מאסיבית של היצע הדירות בסביבה, יוצר הזדמנות פז לקידום מהיר של התוכניות השונות בתנאים נוחים ביותר הן לקבלנים, וחשוב מכך לרוכשי הדירות, בעיקר הצעירים (מרבית הקרקעות בשני המתחמים הן קרקעות מינהל).
לסיכום, אני קורא לחבריי, חברי העירייה, לגלות שמץ של אחריות כלפי התושבים, לשים בצד את משחקי היוקרה האישית והאגו, לחשוב טוב טוב שוב על היתרונות שבפשרה שהביא בפנינו מאיר דורון, ולאשר אותה. כך נוכל בעתיד הנראה לעין, אנו וילדינו (כשהם עדיין ילדים), ליהנות בפארק המטרופוליני ברצועת הנופש, להיות מסוגלים לרכוש דירה בפרויקטים השונים לזוגות צעירים שייבנו בשטח (גם אם את חלקם תבצע עיריית תל-אביב), לעלות על הרכבת בתחנה בפי גלילות ולטייל בשמורת הנרקיסים באזור השלולית הגדולה צמוד לנתיבי איילון.

יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

"וינשטיין, נא הורה לפתוח בחקירה משטרתית!"

להלן העתק פנייתי מהיום ליועץ המשפטי לממשלה:
אל: מר יהודה וינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה

א.נ.,

הנדון: פנייה בנוגע לראש עיריית רמת השרון

ביום שישי האחרון (ה- 29 באוקטובר) התפרסמה בתוכניתו של מר יאיר לפיד כתבת תחקיר של מר עמנואל רוזן, בנוגע להתנהלותו של ראש עיריית רמת השרון, מר יצחק רוכברגר, מול עובדת בכירה של העירייה, עו"ד איילת שושני-ג'ינו, המכהנת כממונה על הנכסים ברמת השרון, ופעילותה בנוגע לנכס שהושכר שלא כחוק לאחותו של ראש העיר, הגב' טובה מאיר (לינק לכתבה - http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-87a0a11c549fb21004.htm).

העובדות העולות מהכתבה בעניין צדקת מעשיה של הגב' ג'ינו נראה שמדברות בעד עצמן, זאת לאחר שהגב' מאיר פינתה באופן מיידי את הנכס, שלדברי ג'ינו הושכר לה שלא כחוק. אך אין זה תפקידי לשפוט עובדות אלה, אשר, למיטב ידיעתי, נמצאות כעת בהליך משפטי שתלוי ועומד בבית המשפט השלום בתל-אביב.

פנייתי זו אליך הינה בקשר לעולה מהכתבה, כי ראש העיר פעל שלא כדין לכאורה כאשר ביקש לנצל את כוח שררתו על מנת לאיים ולהלך אימים על עובד ציבור במטרה לסייע ולעזור לאדם הקרוב לו לקבל דבר לו אותו קרוב לא היה זכאי.

כפי שעולה מהכתבה, מרגע ש"העיזה" הגב' ג'ינו לפעול למיצוי החוק בעניינה של הגב' טובה מאיר, החל ראש העיר להצר את רגליה של הגב' ג'ינו, פגע בסמכויותיה ובאפשרות שלה לבצע את תפקידה בעירייה, אך לשיא מגיעים הדברים, כאשר החל זה לאיים עליה במידה ולא תסכים להסיר את התביעה.

בתחילה איים עליה, כי היה ויחולו הוצאות לעירייה עקב ההליך, ישית הוא הוצאות אלה על גב' ג'ינו. והרי לא קרה עד היום שהעירייה הפסידה בתיק כלשהו? האם גם בתיקים האחרים השית ראש העיר את כל ההוצאות שנגרמו לעירייה על עורך הדין המטפל? האם בקשר לתביעות דיבה, שהגיש ראש העיר כנגד חברי מועצה במהלך הקדנציה הקודמת, תביעות אשר נדחו על ידי בתי המשפט, תוך חיוב ראש העיר לפצות את חברי המועצה בגין הוצאת דיבה כנגדם, פיצה ראש העיר את קופת העירייה בגין כל הוצאות הטיפול בתיקים אלה?

אך חמור פי כמה האופן בו מסתיימת פגישתם של ראש העיר והגב' ג'ינו, אז, על-פי הכתבה, מציב בפניה ראש העיר איום שאינו משתמש לשתי פנים, כאשר אומר לה ראש העיר, במענה לשאלתה "עם מה אני יוצאת?" (זאת לאחר שבמהלך כל הישיבה היא נדרשת לבטל את התביעה) "עם חבל, שהוא יכול להיות או חבל תלייה, או חבל הצלה".

אני רק יכול לנסות לדמות בנפשי את עוצמת הרגשות כאשר הממונה עליך מטיח בפנייך משפט שכזה, כאשר למעשה מוצבת בפני העובדת בחירה שאין היא יכולה לעמוד בה, שמשמעותה שמילוי מחויבותה לפעול לטובת הארגון, כפי שהיא מבינה זאת, עלולה לעלות לה במקרה הטוב בתפקידה, ובמקרה הרע ייתכן ותביא לפגיעה פיזית בה ממש. עובדה שהגב' ג'ינו עצמה אומרת, כי דברים אלה ואחרים גורמים לאווירה של טרור בקרב עובדי העירייה.
לסיכום, לגבי חומרתם של המעשים שנעשו כלפי הגב' ג'ינו, אין לי אלא לצטט את דבריו של מ"מ ראש העיר, מר מאיר דורון, בכתבה: "עשו ממך עפר ואפר".

בנוסף יש לבחון את חוקיות הנחייתו של מ"מ ראש העיר למחוק מכתב התביעה את שמה של אחותו של ראש העיר, זאת לאחר שהגב' ג'ינו הוזזה מטיפול בתיק. הנחייה זו שניתנה ללא כל סמכות ולמיטב ידיעתי גם לא מומשה, הינה המשך להתנהלות הקלוקלת בעניין זה. מ"מ ראש העיר טוען בכתבה, כי קיבל הנחייה לפעול כך, כאשר למיטב הבנתי למ"מ ראש עיר, רק ראש עיר יכול לתת הנחיות.

ויש לזכור, במחיקת התביעה, בנסיבות המתוארות בכתבה, יש משום זלזול בוטה של בכירי העירייה בכספי ציבור ודריסת החוק ברגל גסה. תמה אני אם לא הייתה הגב' מאיר, אחותו של ראש העיר, האם גם אז הייתה העירייה מוותרת כך על התביעה כנגדה? או שמא זו פריבילגיה השמורה למקורבי ראש העיר???

אין זה מתפקידי כחבר מועצה ואין זו התקשורת שצריכה לקבוע מסמרות בדבר, אך לאור כל האמור בכתבה ועל רקע האמון הקורס של הציבור בנבחריו, נראה לי שאין מנוס כי משטרת ישראל והפרקליטות יכנסו לעובי הקורה ויבחנו התרחשויות אלה.

יצויין, כי כנגד מר רוכברגר עומדות מספר המלצות משטרה להגשת כתבי אישום בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך ומרמה והפרת אמונים.

אודה לקבלת התייחסותך בהקדם, האם אכן בכוונתך להורות על פתיחת חקירה משטרתית בעניין.


בברכה,

עו"ד אבי גרובר


העתקים: השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס – מבקר המדינה