יום שבת, 17 בדצמבר 2011

הטיים מגזין בחר השנה כאיש השנה שלו את המפגינים. לא ספציפית את הערבי הצעיר בכיכר בקהיר, ולא את חברו ברחובות דרעא בסוריה, לא את זה שיישן באוהל במדריד או אלה שישבו בניו-יורק מול וול סטריט ואפילו לא רק את דפני וסתיו שלנו כאן, אלא את המפגין כמייצג את התרחשויות של שנת 2011. לכל הדרישות של כל אותם מפגינים בכל פינות העולם יש מכנה משותף - דרישה להוגנות מצד השלטון ושיתוף האוכלוסיה כולה בחלוקת העוגה.


גם לרמת השרון הגיעה המחאה של הקיץ, כאשר צעירים תושבי העיר ביקשו להבטיח את האפשרות שלהם להמשיך ולגור בה, על אף זינוק מחירי הנדל"ן בעיר ועלויות החיים בה, כפי שהם באים לידי ביטוי למשל בגני הילדים, בחינוך ובמזון. צריך להיות כנים - צדק חברתי מודל רמת השרון לא דומה לזה שיש ליצור במקומות כמו ערי הצפון או בשכונות העניות של תל אביב וירושלים. אבל דירות צנועות יותר במחירים סבירים יותר, הם דבר אפשרי וחובתם של מקבלי ההחלטות כלפי הדור הצעיר.


לכן, כשקרקע ציבורית סוף סוף משתחררת ועומדת למכירה, תפקיד העירייה לוודא שבמקום בו יש לה אפשרות לקבוע ולהשפיע, השפעתה תהיה גם לכיוון של דיור שמתאים לאותם צעירים. לכן כל כך מפריע לי מה שקורה בפרויקט המתוכנן של גינדי על החניון של רובע אלון - גם במישור החברתי וגם במישור הערכי.


במישור הערכי - הפרויקט עבר קו אדום ואסביר. במסגרת המכרז שהיה למכירת הקרקע, כמקובל במכרזים, ניתנה למתמודדים אפשרות לשאול שאלות הבהרה. אחת מהן נגעה לאפשרות להוסיף קומות מגורים למבנים. תשובת העירייה הייתה ברורה וחד משמעית: "לא ניתן לקבל הקלות לקומות נוספות". תשובה חדה וברורה, כזו שאינה משתמעת לשני פנים. גינדי זכו, תוך שהם מציעים סכום שגרם להמון גבות להתרומם. גם הם, אני מניח, קראו את שאלות ההבהרה ואת התשובות להן על-ידי העירייה ובכל זאת בחרו להגיש בקשה לתוספת קומות - ולא קומה אחת, אלא 3 קומות (מ- 14 קומות במסמכי המכרז ל- 17 קומות (קומה נוספת בגובה, קומת גן למגורים וקומת ביניים מעל לקומת הגן)).


על פניו, דין הבקשה להיפסל מיד. הרי המתמודדים האחרים הסתמכו על תשובת העירייה וקבעו את הצעתם בהתאם. אבל את קברניטי העירייה זה עניין פחות, והופ צצה לה חוות דעת משפטית שאומרת שנכון שהעירייה קבעה מפורשות שאסור להוסיף קומות, אבל בעצם זו לא סמכותה בכלל לענות בעניין ולא אותה צריך לשאול, ותוספת קומות זה בכלל הוועדה המקומית (שדרך אגב יושבים בה בדיוק אותם אנשים שיושבים במליאת העירייה). בשורה התחתונה העירייה אמרה לפני המכרז שחור ועשתה לאחריו לבן.


אין לי בעיה עקרונית עם תוספת קומות, בטח לא כשקומות נוספות אלה יכולות לעזור לתוספת יחידות דיור שיקלו מעט על המחסור בדירות בעיר, ולא פעם הצבעתי בעד מתן הקלה שכזו לתוספת קומות, אך כאן, לא יכולתי לתת הכשר לעירייה שמשקרת את תושביה. אסור לשום גוף ציבורי לשקר לתושביו ואם טעתה העירייה בכך שקבעה שאסור להוסיף קומות - היה עליה לפרסם תיקון לשאלות ולאפשר לכל המתמודדים במכרז ולתקן את הצעותיהם בהתאם או לפתוח מחדש את המכרז.


זו לא הבעיה היחידה שלי עם התכנון החדש שאושר לגינדי. התנגדותי לחלק מהבקשות של גינדי נסוב כאמור גם במישור החברתי. בעירייה אישרנו פרויקט של 88 יחידות דיור בגודל ממוצע של 100 מ"ר, כלומר יש דירות גדולות יותר ודירות קטנות יותר, כאלה שכמעט ועומדות בסטנדרטים המקובלים של דיור בר השגה או מספיק קרובות אליו בהתחשב שמדובר ברמת השרון. אך בגינדי בחרו אחרי זכייתם במכרז לשנות לגמרי את אופי הפרויקט - ובמקום 88 יחידות של 100 מ"ר בממוצע, הם רוצים לבנות 64 יחידות של 150 מ"ר בממוצע. זה כבר הופך את הפרויקט לסוג של אקירוב מודל רמת השרון. גם אם זה שיהיה דיור יוקרתי בעיר שהיא ללא ספק העיר היוקרתית בערי השרון אין לי בעיה עקרונית, אלא זה שדווקא על הקרקע הציבורית, אולי היחידה שיצאה למכירה בעשרות שנים, נבנה הפרויקט היוקרתי ביותר, זה כבר פספוס אדיר. סוף סוף יכלה העירייה לתת פתרון לקצת זוגות צעירים והיא בחרה להתרפס בפניי יזם פרטי על חשבון צעיריה.


מזל שלאחרונה המחוז כופה על העירייה יותר ויותר לשלב בתוכניות החדשות המגיעות לפיתחו, למשל בתוכניות הפינוי בינוי השונות, שילוב גם של דירות קטנות יותר.

יום שבת, 19 בנובמבר 2011

שאילתא לישיבת המועצה מיום 4.9.2011 – מעבר חצייה ברח' אוסישקין מול חטיבת ביניים קלמן

טרם ישיבת המועצה בחודש ספטמבר פנה אליי חבר ועידכן אותי בתאונה נוספת שהתרחשה על אחד ממעברי החצייה ברחוב אוסישקין. זו תאונה נוספת שמתרחשת על מעבר חצייה בה נפגעת ילדה בשנות העשרה שלה, וחשוב שגם העירייה תיבחן האם היא עושה כל שביכולתה כדי לספק סביבה בטוחה יותר לתושבים, לכן השתמשתי באחד הכלים העומדים לרשותי והוא הגשת שאילתא שתועלה במליאת המועצה. הפיתרון המיידי האפשרי הוא הגבהה של כמה סנטימטרים של הצמתים לאורך הרחוב, בכך מודעות הנהגים לכך שהם נכנסים לצומת תיגבר, הם יאטו נסיעתם, אך לא כמו עם פסי ההאטה, והבטיחות ברחוב תיגבר.


אני מזמין כל אחד ואחת להשתמש בכלי הזה שעומד לרשותי כחבר מועצה - להרגיש חופשי לפנות אליי ולהעלות דרכי נושאים לדיון במליאת המועצה.


רקע

במהלך השנה האחרונה, לרבות במהלך השבוע החולף, אירעו שתי תאונות דרכים, שאני יודע עליהן, בהן נפגעו ילדים במעבר החצייה בפינת הרחובות אוסישקין והשופטים (המעבר הקרוב ביותר לכניסה לחטיבת הביניים). מדובר במעבר בו עוברים ילדים ובני נוער רבים. הרחבה לפני מעבר החצייה מוסתרת בחלקה על-ידי עץ הנטוע במקום, ומיקום המעבר הינו לאחר מרכז מסחרי בו רכבים רבים חונים בחנייה כפולה ומכוניות שמגיעות מכיוון צפון לדרום נעות במהירות גבוהה יחסית. בעיה דומה קיימת במעבר החצייה בצומת הרחובות אוסישקין ואוורבוך, אם כי לא ידוע לי על תאונות דרכים על מעבר חצייה זה.

שאילתות

1. האם נעשתה לאחרונה בדיקה לגבי מסוכנות הצומת ?

2. האם נעשה לאחרונה סקר תחבורה הבוחן את היקפי התחבורה בכביש ? נראה, שהיקפי הבנייה ברובע אלון, יחד עם מגרש החנייה שהוכשר ברחוב השופטים, הביא לגידול בהיקפי התנועה ברחוב אוסישקין.


3. האם בכוונת העירייה לבצע דבר מה בצומת כדי להגביר את בטיחותו, למשל הוספת פס הרעדה נוסף בסמיכות גבוהה יותר לצומת או כל אמצעי אחר שיסייע להורדת מהירות הנסיעה של מכוניות המגיעות מצפון לדרום ?


פרוטוקול הישיבה טרם פורסם באתר העירייה - לכשיפורסם אצרף לינק אליו.

שאילתא לישיבת מועצה ביום 7.8.2011 – עלות יול"א תשע"ב

רקע -

רגע לפני פתיחת שנת לימודים חדשה ועל רקע העלאת מצוקתו של מעמד הביניים לסדר היום הציבורי, אשר נדרש לשאת בהוצאות כבדות ביותר ביום-יום, יש מקום לבחון את עלותו של היול"א.

שאילתות -

1. מה מספר הילדים שנרשמו ליול"א לשנת הלימודים תשע"ב לפי חתך הגילאים השונים (טרום טרום חובה, טרום חובה וחובה) וכמה גני יול"א צפויים להיות מופעלים במהלך שנה זו בכלל ולכל קבוצת גיל בפרט ?

2. מה סך התקציב הכולל הצפוי של מערך היול"א בשנת תשע"ב ומה היה היקפו בשנים תש"ע ותשע"א ?

3. האם ליול"א הכנסות נוספות מעבר לתשלומים הנגבים מההורים, למשל העברות מתקציב העירייה ?

4. מה פירוט ההוצאות וחלוקת תקציב ההוצאות של מערך היול"א בשנים תש"ע ותשע"א ?

5. האם הנכם בוחנים או מוכנים לבחון הפחתה או הוזלה של שכר הלימוד הנגבה מההורים בגין היול"א לשנת תשע"ב ?


הצעה לסדר שלא הצלחתי להעלות לדיון במליאה בנושא הרחבת היצע פתרונות הדיור ברמת השרון

על רקע המחאה החברתית של הקיץ האחרון מצאתי לנכון להעלות לדיון חוזר בעירייה הצעה לסדר שהגשתי כבר במהלך שנת 2009, לפיה בכל פרויקט של בנייה לגובה בעיר יהיו לפחות 20% מיחידות הדיור קטנות בינוניות של עד 85 מ"ר. הפעם, בתיאום עם חברי מועצה בערים השכנות, הוגשה ההצעה במקביל ברמת השרון, בהרצליה (על-ידי מר ירון עולמי) ובכפר סבא (על-ידי מר גיא בן גל). ברעננה - העירייה מקדמת שורה של תוכניות בהיקפים של אלפי יח"ד כאשר בשתי המרכזיות שליש מיחידות הדיור הן דירות קטנות ובינוניות.


לצערי הרב, מסיבות לא ענייניות לחלוטין בחר ראש העירייה לא להעלות את הנושא לדיון בעירייה.


הנה בפניכם ההצעה כפי שהוגשה על-ידי:


מטרות -


מטרת הצעה זו לסדר היא לקדם הקמת דירות קטנות ובינוניות על מנת לענות על צרכי השוק. כבר לפני מספר חודשים העלה נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, את הטענה, כי מי שמונע הקמת דירות קטנות ובינוניות הם דווקא ראשי הרשויות המקומיות, וזאת ממספר סיבות:


1. הארנונה על דירות קטנות נמוכה יותר מאשר על דירות גדולות.
2. דירות קטנות מביאות עמן אוכלוסיה חלשה יותר מבחינה כלכלית, בעוד ראשי הערים מבקשים למשוך לערים אוכלוסיה מבוססת.
3. כניסת משפחות צעירות דורשת פיתוח שירותים חברתיים, כדוגמת חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, מתקנים ומוסדות לשעות הפנאי ועוד.

אנו, חברי מועצות העיריות בהרצליה, ברמת השרון ובכפר סבא, דוחים בתוקף את הגישה, כאילו התושבים מהווים נטל על הרשויות המקומיות. כנבחרי ציבור, אנו מאמינים, כי תפקידה של העירייה הוא לשרת את תושבי העיר ולענות על צרכיהם הפיזיים והחברתיים, ולא להעשיר את קופתה במיסים ולאזן את תקציבה.


הצורך בקביעת מדיניות ברורה להקמת דירות קטנות נובע מן הסיבות הבאות:


1. משפחות צעירות ו"בנים ממשיכים": למרות המאפיינים הסוציו-אקונומיים הגבוהים של תושבי שלוש הרשויות, ילדים שגדלו בערים אלה ובגרו, וכעת מקימים משפחות, לא תמיד יכולים להרשות לעצמם להתגורר בקרבת הוריהם, זאת בשל מחירי הדיור הגואים (הן ברכישה והן בהשכרה). הדבר גורם להטלת עול כלכלי נוסף על המשפחות הצעירות, שכן אותם הורים צעירים אינם יכולים להסתייע בסבים ובסבתות בטיפול בילדים ונאלצים להפנות משאבים למטפלות, בייבי-סיטר, צהרונים ועוד. מאידך גיסא, הסבים והסבתות נותרים לגור בערים שהולכות ומזדקנות, ובמקרים רבים במרחק גדול מילדיהם. הקמת דירות קטנות יותר תסייע למשפחות הצעירות להתגורר בקרבת ההורים לרווחתם של הן התושבים המבוגרים והן "הבנים הממשיכים".
2. דיור לתושבים מבוגרים: דירות קטנות מהוות פיתרון מגורים לא רק עבור זוגות צעירים, כי גם עבור התושבים המבוגרים. משעוזבים הילדים "את הקן המשפחתי", ומשההורים מתבגרים, אין להם עוד צורך בדירות גדולות, ותחזוקת הדירות הופכת לקשה יותר ויותר. הקמת דירות קטנות יכולה לסייע דווקא לזוגות מבוגרים, ועל ידי כך לפנות את הדירות הגדולות יותר למשפחות בעלות ילדים, זאת מבלי להיפרד מהחוג החברתי שלהם לאורך השנים.
3. דיור לסטודנטים: סביב המשולש של הרצליה – רמת השרון – כפר סבא נמצאים תשעה מוסדות אקדמיים: אוניברסיטת תל אביב, המכללה להנדסה, מכללת לוינסקי, מכללת סמינר הקיבוצים, מרכז האוניברסיטה הפתוחה, המרכז האקדמי רופין, המרכז הבינתחומי הרצליה, מכללת שערי משפט והמכללה האקדמית בית ברל. הרצליה, כפר סבא ורמת השרון יכולות להפוך למוקד למגורי סטודנטים בשכירות בדירות קטנות, ואף להביא לכך שהסטודנטים, ביום לימודיהם, יבחרו להישאר באזור ולתרום לצמיחתו.

נתונים שבבסיס ההצעה הסדר -


הרצליה, רמת השרון וכפר סבא הן בין הערים המרכזיות בשרון, שאינן מציגות תכנית סדורה ל"בנים ממשיכים" ולמשפחות צעירות. לערים הללו יש מאפיינים משותפים רבים:


1. נתונים סטטיסטיים:


א. אשכול חברתי-כלכלי (על פי נתוני הלמ"ס): כפר סבא – 7 (ירידה לאחר שהייתה באשכול 8 בשנת 2003), הרצליה – 8, רמת השרון – 9. נתונים אלה מעידים, כי תושבים הערים הללו משתייכים למעמד הביניים, אשר כורע תחת נטל יוקר המחיה.
ב. ריבוי אוכלוסיה מבוגרת: בכפר סבא, תושבים מעל גיל 60 מהווים 19.4%, בהרצליה – 21.6%, ברמת השרון – 22.4%. זאת לעומת הממוצע הארצי, העומד על 18.8% מגיל 55 ומעלה (כלומר אף פחות מכך מגיל 60 ומעלה), ולעומת הערים רעננה והוד השרון, המקדמות בניית דירות קטנות (18% ו-14.3% בהתאמה).
ג. מאזן ההגירה: בהרצליה ובכפר סבא קיים מאזן הגירה שלילי, שמתאפיין בעזיבת משפחות צעירות ומשפחות עם ילדים ובכניסת קשישים בני 65 ומעלה. אף על פי שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מאפשרים פילוח מדויק לפי גיל, ניתן לראות מגמה זו לפי הנתונים הבאים: בהרצליה נרשמה ירידה של 87 צעירים עד גיל 29 לעומת עלייה של 9 מעל לגיל 65 ובכפר סבא ירידה של 322 צעירים עד גיל 29 לעומת עלייה של 154 מעל לגיל 154. העיר היחידה יוצאת הדופן היא רמת השרון, וזאת רק הודות לאכלוס שכונת נווה גן בעת איסוף הנתונים.
ד. מאזן התחלות בנייה מול גמר בנייה: גם כאן ניתן לראות, כי העיריות לא מקדמות בניית דירות, שיאפשרו הגדלת ההיצע והוזלת מחירי הדיור לאוכלוסיה חדשה בכלל ול"בנים ממשיכים" בפרט: הרצליה "הובילה" בשנת 2009 עם גמר בניה של 334 דירות והתחלות בנייה של 164 דירות (מאזן שלילי של 170 דירות); ברמת השרון הגיעו לגמר בנייה 287 דירות לעומת התחלת בנייה של 148 דירות (מאזן שלילי של 139 דירות), וכפר סבא הייתה היחידה שהתחלות הבנייה (882) בה היו גבוהות באופן משמעותי ממספר הדירות שהגיעו לגמר בנייה (369). זאת בהשוואה לרעננה והוד השרון, בהן המאזן החיובי עמד על 134 דירות ו-34 דירות בהתאמה.


2. שלוש הערים הללו עומדות בפני תכניות פיתוח מסיביות, חלקן מיידיות ומתבצעות כבר עתה, שמהוות הזדמנות פז לסיוע במשבר הדיור בכלל, ובמשיכת זוגות צעירים ו"בנים ממשיכים" בפרט:


א. הרצליה:
i. גליל ים ‒ 4,000 יח"ד – מכיוון שפרויקט זה יוקם על קרקע של מינהל מקרקעי ישראל, 20% מהדירות בו עתידות להיות לזכאי משרד השיכון. אולם חלק ניכר מהמשפחות הצעירות ומן "הבנים הממשיכים", ובוודאי פנסיונרים שאינם זקוקים עוד לדירות גדולות ומבקשים לעבור לדירות קטנות יותר ונוחות יותר לאחזקה, אינם עומדים בקריטריונים של זכאות, ועל כן התכנית אינה מספקת להם פיתרון.
ii. מתחם התע"ש – 5,000 יחידות דיור.
iii. נוף ים – 3,300 יחידות דיור.


ב. רמת השרון:
i. נווה גן – תוספת של עוד למעלה מ-3,000 יחידות דיור. השכונה מתאפיינת במשפחות צעירות עם ילדים.
ii. מתחם התע"ש – 9,000 יחידות דיור.
iii. פי גלילות והאזור סביב שכונת המשתלה – 12,000 יחידות דיור.


ג. כפר סבא:
iv. תכנית 60/80: השכונות הירוקות – 5,000 יחידות דיור (אשר אושרו במסגרת תכנית בניין עיר והחל שלב השיווק המכירה והאכלוס)
v. תכנית צפון בן יהודה – 1,400 יחידות דיור. (בתכנון ראשוני)

לאור האמור לעיל אנו מציעים להביא בפני מועצות העיר בהרצליה, כפר סבא ורמת השרון את הצעת ההחלטה הבאה:
1. קרקע בבעלות פרטית
א. בכל פרויקט של בנייה לגובה של מעל ל-3 קומות ו/או של למעלה מ- 10 יחידות דיור, לפחות 20% מהדירות שיוקמו יהיו דירות בשטח שעד 85 מ"ר אשר כוללות את שטח הממ"ד.
ב. הוועדה המקומית תהיה רשאית להגדיל בדרך של הקלה את שיעור זכויות הבנייה בכל מגרש בעד 20% מזכויות הבנייה המקוריות במגרש או בסך הפרויקט, בתנאי שהיזם יבקש להגדיל את שיעור הדירות של עד 85 מ"ר ב -10% נוספים מסך הזכויות במגרש (כלומר לפחות 30% מיח"ד יהיו דירות של עד 85 מ"ר).
ג. פינוי בינוי – בכל פרויקט פינוי-בינוי 20% מהדירות שישווקו לציבור הרחב (ולא במסגרת ההסכם עם הדיירים המפונים) יהיו דירות בשטח עד 85 מ"ר, כולל שטח הממ"ד.


2. קרקע בבעלות מינהל מקרקעי ישראל או העירייה
א. איתור פוטנציאל קרקעות בבעלות ציבורית:
i. יוקם צוות עירוני לאיתור שטחים בבעלות ציבורית להקמת פרויקטי דיור בר השגה: צוות זה יכלול את נציגי מועצת העיר, החברה הכלכלית, אגף ההנדסה וכן גורמי מקצוע חוץ עירוניים ונציגי ציבור.
ii. הצוות יציג תוך חצי שנה ממועד ישיבתו הראשונה המלצות קונקרטיות בדבר מיזמים בעלי פוטנציאל של דיור בר השגה בתחומי העיר.
iii. מועצת העירייה תעצור מכירת קרקעות עירוניות (למעט מכירה של חלקים מתוך חלקות לפי ס' 249(10) לפקודת העיריות) ותייעד קרקעות אלה לבנייה של יחידות דיור עבור זכאי משרד השיכון, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון במשרד הפנים.
ב. דיור לזכאי משרד השיכון – בכל פרויקט שיוקם על קרקע ציבורית (בבעלות העירייה או בבעלות מינהל מקרקעי ישראל) יוגדר יחד עם משרד הבינוי השיכון שיעור הדירות לפי "מחיר למשתכן" או כל פרמטר אחר לדיור בר השגה שייקבע על ידי הממשלה. שיעור זה לא יירד מ-30% מסך כל הדירות בפרויקט.


3. שונות
א. נכסים ללא שימוש: מועצת העירייה מחליטה על הקמת צוות עירוני במנהל ההנדסה שתפקידו לנהל סקר והכנת תיק מעקב לבניינים הריקים בעיר ויציע לגבי כל אחד מהם מסלול השמשה שיתאים לו. תכנית זו תתוקצב בהתאם ליכולות הכספיות כבר בשנת הכספים הנוכחית ותתוקצב בהתאם בתקציב 2012. יעד להתחלת עבודת הצוות: נובמבר 2011.
ב. מועצת העירייה, בשבתה כוועדה מקומית, מחליטה על יצירת מסלול ירוק ומהיר לאישור פיצולי דירות ראויים (בהתאם לסטנדרט מינימום שיגובש על ידי הצוות המקצועי של מנהל ההנדסה ובאחריות מהנדס העיר). יעד להשקת המסלול הירוק – ינואר 2012.

שאילתא לישיבת מליאה 5.12.2010 – אגף תברואה ברח' מוריה

זו שאילתא שהגשתי יחד עם חבר המועצה מטעם סיעת מרץ - דר' יונה ברגור


רקע -

מזה תקופה שמגיעות אלינו תלונות חוזרות ונשנות מתושבים ברח' מוריה בקשר עם משרדי אגף התברואה והווטרינר העירוני הממוקמים ברחוב. על-פי התלונות החל בשעות מוקדמות ביותר של היום מגיעות משאיות רבות לרחוב הקטן, נהגי המשאיות מחנים בחניות כפולות, משאירים מנועים דולקים בעודם ממתינים לקבלת אישור הווטרינר ויוצרים שורה של מפגעים ברחוב.

הנושא אף עלה מספר פעמים במהלך ישיבות של מליאת העירייה והוועדה המקומית, אך נכון להיום ממשיכות להגיע אלינו תלונות של תושבים בעניין וידוע לנו, כי גם למשרדי העירייה מגיעות תלונות אלה.

שאילתות

1. מה בכוונת העירייה לעשות על-מנת לטפל בבעיה זו?

2. האם ישנה מדיניות ברורה לגבי מיקום של משרדים של אגפי העירייה בהתאם לגודל הרחוב ולהשלכות של המיקום של אותם אגפים על הרחוב הספציפי?


לינק לישיבת המועצה בה נדונה השאילתא

שאילתא מישיבת המועצה ביום 15.5.2011 – בית העלמין מורשה

רקע -

במסגרת אישור תקציב 2011 אושר תב"ר מס' 186 לפיתוח בית העלמין מורשה בסך של 2,000,000 ש"ח (שני מיליוני ש"ח), כאשר במהלך הדיונים לאישור התקציב הוסבר, כי סכום זה מיועד לשיפוץ החלק הצפוני של בית העלמין, שהינו למעשה השטח הפנוי היחידי כיום בבית העלמין בו ניתן לרכוש חלקות קבר ואשר בו מובאים היום לקבורה הנפטרים תושבי רמת השרון. שטח זה כיום מוזנח למדי, לא סלול, ללא ספסלים, ללא הצללה כלשהי והפער בינינו לבין האגף הישן יותר בבית העלמין ניכר ולא ניתן לפספסו. לכן היה מקום לברך על הקצאת משאבים לשיפוץ חלק זה בבית העלמין, באופן מכובד כיאה למקום.

לאחרונה נודע לי, גם עקב כתבה במקומון "קול ברמה", שהוחלט ראשית למצוא פתרון למצוקת הקבורה בבית העלמין במורשה בכך שיוכשר שטח מצפון לשטחו הנוכחי של בית העלמין, זאת מאחר ומלאי הקברים הנוכחי מספיק למספר שבועות בודד.

שאילתות -

1. האם הוסב יעוד תב"ר 186 להכשרת שטחי קבורה נוספים על חשבון פיתוח ושיפוץ האגף הצפוני של בית העלמין במתכונתו הנוכחית? כמה קברים יכלול האגף החדש ?

2. האם בכוונת עיריית רמת השרון לשפץ את האגף הצפוני כיום של בית העלמין? אם כן, מתי? מה העבודות שמתוכננות להתבצע בקטע זה ?

3. מה העלות הכוללת החזויה של כל אחת מעבודות אלה (הכשרת שטחי הקבורה הנוספים ושיפוץ האגף הצפוני הקיים כיום) ?



יום שלישי, 26 באפריל 2011

ממחר - אסור לנפח לכם בראש

אז מחר התקנות האוסרות שימוש במפוחים נכנסות לתוקפן.


אני מזמין את כל מי שנפגע מהמפגע הזה ברמת השרון, כפי שעבדו עם מפוח שכזה לפני שבועיים בגינה מתחת לבית שלי, לדווח לי.

יום ראשון, 3 באפריל 2011

ברוכים הבאים למסלול הירוק

יצאתי בתחושה מאוד לא נוחה, בלשון המעטה, מישיבת הוועדה המקומית שהתקיימה בתחילת השבוע. אחרי מספר עניינים טכניים, התחלנו לדון בארבע בקשות שהונחו לפיתחנו. ישיבה אחת – ארבע בקשות – ולכולן מכנה משותף אחד: בנייה ללא היתרים שבאה לקבל הכשר בדיעבד.

האחד בנה מחוץ לקווי בניין, אצל השני יש חריגה ממספר יחידות הדיור, השלישי בנה במטר מעל המותר וגם הוסיף בריכה, והרביעי ככל הנראה חורג מהיקף הבנייה המותר במגרש. בכל המקרים אין בכלל שאלה בדבר החובה לקבל היתר בקשר לכל אותן הקלות, כאשר חלק מהפרות הבנייה מהוות סטייה ניכרת אותה כלל לא ניתן לאשר. גם למבקשים לא היה ספק שהם צריכים היתר והם דאגו לבקש אחד שכזה, אבל כשההיתר לא ניתן ולעיתים אף סורב, הבנייה לא נעצרה לרגע, וכל המבנים בנויים לגמרי, חלקם אף מאוכלסים ללא היתרים.

האמת, שיש עוד דבר משותף לכל הבקשות – בכולם הבנייה גרמה למאבקים מקומיים. שכנים הגרים בסמוך לפרויקט החורג והלא חוקי נאלצים לנהל מאבקים משפטיים מרים, שעל חלקם יכולים כל תושבי העיר לקרוא בעיתונות המקומית. במקום שהעירייה תוביל ותדאג לכיבוד החוק ותשמור על התושבים – התושבים הם שצריכים, באמצעות עורכי דין ומהנדסים שאת שירותיהם הם שוכרים תמורת כסף יקר ותוך השקעת זמן ניכרת, להבטיח את חוקיות הבנייה בעיר. האנרכיה השוררת בתחום אכיפת חוקי הבנייה, מביאה למתחים קשים ומיותרים בין התושבים.

כששאלתי מספר פעמים בישיבה, איך זה יכול להיות שמבנים נבנים כך ללא היתר, עד שלב בו למעשה בנייתם הסתיימה? איך זה ייתכן שאותם מבנים גם מאוכלסים? נעניתי שוב ושוב, וזו לא הישיבה הראשונה שאני מקבל את התשובה הזו, שאין מספיק כוח אדם וכלים נאותים לאכיפה. עם כל הכבוד, זאת לא תשובה מקובלת. בטח שלא בעירייה עם תקציב של מעל ל- 300 מיליון ש"ח בתקציב השוטף ועוד קרוב ל- 200 מיליון ש"ח בתקציב הפיתוח (שחלקו מוסט למימון עלויות מחלקת ההנדסה, שאחראית בין השאר גם על הפיקוח על הבנייה).

אמנם, אני לא מאמין גדול במקריות, ואני אחד שסבור שלכל דבר יש סיבה, גם כשמדובר בהחלטה לא לפעול בקשר לעניין מסוים, אבל את השאלה האם יש לכך מניעים כאלה או אחרים, צריכים לברר גופים אחרים במדינה.


אני מתכוון כן להעלות בישיבת המועצה הקרובה את הנושא לדיון, למשל לברר מה כוח האדם האחראי על האכיפה ובדיקת חריגות הבנייה בעיר, מספר ההליכים שננקטו כנגד מפירי חוק, כמה הריסות בוצעו בפועל, וכ"ו. אודה אם תשתפו אותי ב"חוויות" דומות שקרו לכם.

יום ראשון, 20 במרץ 2011

הצעה לסדר: מינהלת התחדשות עירונית לרמת השרון

אחרי כל כך הרבה ישיבות של וועדות התכנון השונות, פגישות עם תושבים וקריאה של חומר בנושא אני מכיר די לעומק את כל היתרונות והחסרונות של התוכניות והכלים התיכנוניים השונים שנתנה המדינה לעיריות ולתושבים כדי לטפל במתחמי מגורים ישנים ובבניינים שזקוקים לחיזוק כדי לעמוד בתקני רעידות האדמה החדשים. אחד הלקחים העיקריים שלי הוא שתוכניות אלה מסתכלות רק על הבניין הספציפי, ברמה הבסיסית, אבל מתייחסים פחות למשמעויות הרחבות של ביצוע פרויקטים של פינוי-בינוי או תמ"א 38. כאן אני חושב שיש מקום לעיריות להוביל ולא לפחד להיכנס לקלחת. לכן הגשתי השבוע הצעה לסדר יום לקראת ישיבת המועצה הקרובה לפיה תוקם מינהלת התחדשות והתמגנות עירונית. הנה נוסח ההצעה שלי, המדברת בעד עצמה:

הנדון : הצעה לסדר יום – הקמת מינהלת התחדשות עירונית

רקע

מזה שבועות שאנו עדים לעוצמת איתני הטבע ולשבריריות חיינו על כדור הארץ, כאשר לפתע, ללא שום התרעה מוקדמת, רועדת האדמה ומשאירה חורבן והרס גם במדינות המתפתחות ביותר, דוגמת ניו-זילנד ויפן. כמו כולם, אני עומד משתהה מול התמונות עוצרות הנשימה, של הבתים שקרסו בהמוניהם, ומול המספרים המבעיתים של ההרוגים והפצועים, וחושב מה עלול לקרות אצלנו כאן ברמת השרון.

אני יודע שגם אתה ער ומודאג ממצב מבני הציבור ובתי המגורים בעיר, אשר נבנו קודם לשנות השמונים, ופועל להתחדשות מתחמים רבים בעיר, בעיקר באזור מורשה.

בעיקר אני חושש ממצב בתי הספר בעיר, שמרביתם קיימים מזה עשרות שנים, עוד קודם להחלת התקן לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה. חובה עלינו לוודא שבתי הספר בעיר עמידים בפני רעידות אדמה וסיכונים אחרים, דוגמת טילים ארוכי טווח, ועם תקציב פיתוח בהיקף של 195 מיליון ש"ח לשנת 2011 עומדים לרשותנו האמצעים לצאת לביצוע באופן כמעט מיידי.

מדינת ישראל נתנה את הכלים התכנוניים בדמותן של תוכניות הפינוי-בינוי ותמ"א 38, אך נראה שנדרש מאמץ מסודר יותר כדי להבטיח יישום מהיר ונכון של אלה. בנוסף, ההשלכות הדרמטיות שיש לפרויקטים אלה על סביבתם המיידית ועל העיר כולה, כאשר באחת בלב מתחם עירוני מתווספות מאות ואף אלפי יחידות דיור, מצריכות חשיבה מסודרת והשקעות עירוניות משמעותיות.

הצעת החלטה
תוקם מינהלת התחדשות עירונית, אשר תהיה כפופה לאגף ההנדסה בעיר. מינהלת זו תקל את העומס על ראשי אגף ההנדסה ותעמיד לרשותם ולרשות תושבי העיר כוח אדם איכותי, מקצועי ומיומן על מנת לקדם עד כמה שאפשר, בהתאם למדיניות התכנון העירונית, את התחדשות והתמגנות העיר.

משימתה הראשונה והמיידית של מינהלת ההתחדשות יהיה להניח בפני הועדה המקומית סקר מקיף של בתי הספר בעיר בדבר עמידותם לרעידות אדמה והצעדים וההשקעות שיש לנקוט כדי להתחיל בחיזוק של בתי הספר כבר במהלך חופשת הקיץ הקרובה.

מהנדסת העיר תניח בפני מועצת העיר בהקדם האפשרי ותוך לא יותר מחודשיים ממועד קבלת החלטה זו הצעה תקציבית למימון פעילות מינהלת ההתחדשות העירונית, שתכלול את פירוט כוח האדם והאמצעים הנדרשים למינהלת זו כדי למלא את תפקידה כראוי, לרבות בשני מישורי הפעולה הבאים:

כלפי האזרחים – מתן סיוע וייעוץ לתושבים, מהבחינה המשפטית וההנדסית, כיצד למקסם את תועלתם מהאפשרויות התכנוניות השונות העומדות לרשותם בהתאם לחוקים ולתוכניות השונות תוך התחשבות מקסימאלית בסביבה ובכך להקטין עד כמה שאפשר את ההתנגדות של שכניהם לפרויקט, אשר עלולה לעכב את ביצועו; גיבוש רשימת אנשי מקצוע אמינים וברמה מקצועית גבוהה לביצוע הפרויקטים השונים.

כלפי מועצת העיר וגופי התכנון העירוניים – בחינת ההשלכות של התוכניות השונות על הסביבה המיידית של הפרויקט ועל העיר כולה והצגתן בפני מקבלי ההחלטות וועדות התכנון העירוניות והמחוזיות לצורך שיפור אופן הדיון וקבלת ההחלטות בנוגע להן; הכנה של תוכנית רב שנתית, אשר תאפשר תכנון של העיר לאור השינויים הצפויים בה בעקבות אישור התוכניות השונות, למשל בנושאי תוספת אלפי ילדים ובני נוער למערכת החינוך, העומס על מערכת התחבורה העירונית והתמודדות עם הצורך בתוספת של מקומות חנייה ציבוריים; הכנת תוכניות בניין עיר חדשות נקודתיות בעניין תמ"א 38 שיתאימו למאפייני האזורים השונים בעיר, למשל בחינת השאלה האם נכון יותר לאפשר תוספת של שתי קומות לבניינים ברח' סוקולוב, כמו ברמת-גן וערים נוספות, או כיצד ניתן להשתמש בכלי של תמ"א 38, כאשר בבתים רבים נבנו יציאות וחדרים על הגג, אשר מקטינים עד מאוד את הכדאיות של חיזוק המבנה תחת הוראות תמ"א 38.


אשמח לשמוע מה אתם חושבים בעניין וכיצד לדעתכם העירייה יכולה לקחת חלק משמעותי יותר במימוש של תוכניות אלה.

שבוע טוב וחג שמח (בכל זאת היום זה פורים),
אבי

יום שישי, 11 במרץ 2011

לתשומת ליבכם - מפוחי העלים הוצאו מחוץ לחוק

בחודש יוני 2009 הגשתי הצעה לסדר לחקיקת חוק עזר ברמת השרון, לפיה יאסר השימוש במפוחי עלים ברמת השרון. אז הוסבר לי שהכנסת עמלה על תיקון החוק בעניין ולכן חוק עזר שכזה מיותר למעשה.

שמחתי מאוד כששמעתי שלפני כחודש אושר בכנסת תיקון לתקנות למניעת מפגעים, אשר אוסרות כליל את השימוש במפוחים אלה. העניין הוא שבלי מודעות של התושבים, אין לתיקון משמעות רבה, מאחר וקשה לי לראות את העירייה אוכפת את האיסור בפועל (אני מאוד מקווה שהיא בעצמה תפעל בהתאם לתיקון ותאסור על עובדיה וקבלניה שימוש במפוחים אלה). לכן כתבתי מכתב למנכ"ל עיריית רמת השרון בזה הלשון:

7 במרץ 2011
אל:
מר הרצל נחום
מנכ"ל עיריית רמת השרון

א.נ.,

הנדון: איסור שימוש במפוחי עלים

במליאת מועצת העיר מיום 7.6.2009 נדונה הצעה לסדר שהנחתי על שולחן העירייה בעניין צעדים להגבלת ואיסור שימוש במפוחי עלים. אז הוסבר לי שאין מקום לחוק עזר עירוני בעניין, מאחר וחוק בעניין נמצא בשלבי עבודה בכנסת.

שמחתי מאוד לגלות כי לפני מספר שבועות אושרו בכנסת תקנות לפיהם החל מיום 27 באפריל 2011 נאסר לחלוטין השימוש במפוחי עלים מרעישים (אין מפוחים שלא מרעישים), וכי שימוש שכזה במפוח עלים מהווה עבירה פלילית, שנושאת עימה עונש שיכול להגיע לשישה (6) חודשי מאסר או קנס של 2,800 ש"ח. מפוחים אלה הם מטרד איום, מיותר ומזיק בריאותית, מאחר והם ממלאים את האוויר באבק, עפר ומתכות מסוכנות אחרות.

חשוב לציין, כי לפי התקנות החדשות לא רק המשתמש עצמו במפוח עובר על החוק, אלא גם מי שמרשה לאחר להפעיל מפוח, כך שלמיטב הבנתי, אחריות פלילית תחול על בעל בית פרטי או חברי ועד בית, אשר הגנן שהם שכרו לביצוע עבודות הגינון בביתם השתמש במפוח שכזה.

כן תחול אחריות פלילית על בכירי העירייה, אשר עובדיהם בעירייה ועובדים המועסקים על-ידי קבלני עבודה שנשכרו על-ידם לצורך ביצוע עבודות אלה, עושים שימוש במפוחים שכאלה. לצערי הרב מאז הדיון בעירייה נתקלתי פעמים רבות בעובדים העושים שימוש במפוחים שכאלה במשך שעות מרובות בגינות הציבוריות השונות ברחבי העיר (אוכל להעביר לך תמונות המנציחות זאת אם תחפוץ בכך).

אני סמוך ובטוח, כי תפעל על מנת לוודא שעובדי העירייה ובכיריה לא יחשפו לסיכון של עבירה פלילית על כל הנובע מכך, וקורא לך, באמצעות הכלים השונים העומדים לך כמנכ"ל העירייה, ליידע את כל תושבי רמת השרון על הבשורה שבתקנות החדשות והסיכון הרב שבהפרתן.

יום שישי, 4 במרץ 2011

כוכב ימשיך לנצנץ - כל הכבוד לקמפיין הציבורי של התושבים

השבוע נודע סופית, כי התוכניות לבניין מגדל מגורים בן 18 קומות במקום קולנוע כוכב המיתולוגי ברמת השרון נגנזו, כך שכולנו נוכל להמשיך להראות שם כוכבים, והשלט עם השפתיים האדומות שמזמין אותנו להצגת חצות של מופע הקולנוע של רוקי ימשיך לחייך אלינו בדרכינו להרצליה.

לתוכניות לבניית המגדל על חורבות כוכב נחשפתי במהלך הבחירות. די כבדרך אגב, בעקבות הערת ביניים באמצע איזה חוג בית. כמה חודשים אחרי הבחירות הבנתי שהעניינים קצת יותר רציניים משהערכתי מלכתחילה, ושיש מי שנותן ליזמים להבין שבהחלט יש על מה לדבר. כנראה שלא סתם התוכנית הזו הסתובבה לה במסדרונות העירייה יותר משלוש שנים. מנגד הסתובבה לה עצומה ברשת, שהצליחה לאסוף כמעט 3,000 חתימות נגד הריסת קולנוע כוכב.

הבדיקה שערכתי העלתה עובדה קריטית בעניין זה, שסברתי שחשוב שתונח על השולחן בצורה ברורה לכל בעלי החלומות על רווחים גדולים מהמגדל, והיא שהקרקע שעליה יושב כוכב היא משבצת חומה, כלומר שטח ציבורי, וככזה יזם פרטי לא יכול לעשות בה שום שימוש, למעט לצורך מבנה ציבור. היה לי גם חשוב שכל חבריי לוועדות התכנון העירוניות ידעו זאת, כדי למנוע מחטף כזה או אחר. לכן הגשתי שאילתא שנדונה לפני כשנה במליאת המועצה. תגובת החברים האחרים למועצה לא השאירה מקום לספק, כי חברי המועצה לא ייתנו את ידם לכל תוכנית שתיקח את אחד מאתרי התרבות היחידים בעיר ותהפוך אותו לעוד גוש בטון - יש מספיק מקומות אחרים ברמת השרון לכאלה.

שמחתי לראות את הכותרת הזו הסופ"ש בקול ברמה - "תושבי רמת השרון ימשיכו לראות כוכבים בקולנוע כוכב". בשבילי זו עוד הוכחה עד כמה אפקטיבי יכול להיות קמפיין ציבורי כשהוא בא מהבטן, כשהוא יודע לגעת בפינה החמה הזו בתוכנו, כשהוא לוקח אותנו לילדות ומחבר אותה למציאות שלנו כיום.

שאפו למי שדאג להוביל את הקמפיין באינטרט ומעל דפי העיתונים.

שבת שלום.

שאילתא לישיבת מליאה 13.12.2009 – קולנוע כוכב

אל:
גב' פרח מלך
עוזרת ראש העירייה

הנדון: שאילתא לישיבת מליאה 13.12.2009 – קולנוע כוכב

רקע -

עבור מי שגדל ברמת השרון, קולנוע "כוכב" השכונתי במהותו יתקשר תמיד לרמת השרון הקטנה, רמת השרון כשעוד הייתה מושבה. "כוכב" היה בית הקולנוע הראשון אליו נחשפו רבים מאיתנו בתור ילדים וזאת בתקופה שטרם מתחמי הקולנוע הגדולים.

מזה שנים, ישנם דיבורים על כך שישנן תוכניות להרוס את בית הקולנוע ובמקומו לבנות עוד מגדל מגורים.

שאילתות –

1. למיטב ידיעת העירייה, מיהו הבעלים הנוכחי של החלקה עליה בנוי קולנוע "כוכב" ?

2. האם למועד מליאה זו רשומה הערת אזהרה לטובת עיריית רמת השרון על חלקה זו ?

3. מהו ייעוד השטח של חלקה זו ?

4. האם הוגשה בקשה כלשהי בקשר לחלקה זו ?

בכבוד רב,

אבי גרובר

יום חמישי, 20 בינואר 2011

תקציב 2011 - לעיר החזקה בארץ מגיע הרבה יותר

איך הזמן עף כשנהנים... והנה כבר תקציב שלישי מאחורינו. התקציב הראשון, זה של 2009, הובא בפנינו שבועות ספורים אחרי הבחירות. בקושי ידענו באילו ועדות אנחנו יושבים (חוץ ממני שיושב בכל הועדות...) וכבר תקציב הונח לפתחנו. היום, כשנתיים מאוחר יותר, כמעט באמצע הקדנציה, התקציב הוא הרבה יותר משלל מספרים והר של מילים וכך גם ההבנה אצלי עד כמה גדול הפספוס שבו. ושרק נבין במה מדובר – התקציב השוטף לשנת 2011 הוא 321 מיליון ש"ח ותקציב הפיתוח נע סביב 195 מיליון ש"ח, שהם יחד קרוב ל- 520 מיליון ש"ח, מעל לחצי מיליארד שקלים חדשים. המון המון המון כסף.

בפעילותי המוניציפאלית החלטתי להתמקד בשלושה תחומים מרכזיים, שהם הנושאים הקרובים ביותר לליבי ומתוך אמונה ותקווה, שעל אף שאיני נמנה על הקואליציה, באפשרותי לתרום באופן משמעותי לקידומם של תחומים אלה. תחומים אלה הם החינוך לגיל הגן והיסודי, השירות לאזרח ובנייה גם בעיר עצמה אשר תתאים לצרכים ולמגבלות של הזוגות הצעירים, בעיקר אלה שכמוני גדלו ובגרו ברמת השרון.

הבעייתיות בתחומים אלה אינה ייחודית לרמת השרון, אך לעומת ערים רבות אחרות, לרמת השרון, שהיא העיר המדורגת בדירוג הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר בארץ (דרגה 9 מתוך 10), יש את הכלים והתקציבים להתמודד עם בעיות אלה, לעצב חברה וסביבה טובה יותר במקום להיכנע למציאות ולתכתיבים הקיימים. בכל התחומים הנ"ל יש משמעות מכרעת לאופן חלוקת המשאבים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקציב, ולכן התנגדתי לתקציב.

אתחיל בנושא החינוך היסודי. רמת השרון מפנה כיום את מרבית תשומת הלב שלה ואת מירב האמצעים למה שמכונה פרויקט המא"ה. למי שלא מכיר - מדובר בתוכנית חשובה אשר באה לסייע לתלמידי התיכונים בעיר המתקשים, שלאור ציוניהם והתנהגותם עולה חשש, כי סיכוייהם בהשגת בגרות אינם גבוהים. אני מברך את יוזמי התוכנית ורואה בתוכנית תיקון של עוול שנעשה לתלמידים אלה כשהם התחילו את דרכם במערכת החינוך, אבל זו בדיוק הנקודה המרכזית בקשר לתוכנית זו. תוכנית המא"ה היא לא הפתרון לבעיה של החינוך בישראל (או לפחות לאחד הכשלים העיקריים שלה לתפיסתי), אלא היא אמצעי להתמודד עם הסימפטומים של הבעיה – והבעיה היא כישלון חמור ביצירת תשתיות הלימוד אצל הילדים מיד עם היכנסם למערכת החינוך. אי הקניית אסטרטגיות למידה אפקטיביות לילדים כבר ביומם הראשון בבית הספר, מצד אחד, יחד עם תוכניות לימוד בעייתיות ושנויות מאוד במחלוקת, מצד שני, שולחים את ילדינו לשנים הגבוהות יותר בבית הספר ללא כלים אמיתיים להצלחה.

אני סבור, שגיבוש תוכנית מקיפה שתטפל ותפעל להעצמת החינוך היסודי, תיצור לנו דור, אשר רובו יגיע לגילאי התיכון עם אפשרות להצטיין ולפרוח ולא נצטרך כל כך הרבה כיתות מא"ה, המתוקצבות ברובן על-ידי העירייה. השקעה קטנה יחסית בחינוך היסודי היום, תפנה משאבים רבים בעתיד, שייחסכו מצמצום הצורך בכל אותן כיתות מא"ה, ויותר חשוב מכך, תעניק לילדים שלנו בסיס אמיתי להצלחה. ושלא תגידו שלא ידעתם - בשנת תשע"א קיימות 20 כיתות מא"ה ברמת השרון, המהוות מעל לשליש מסך הכיתות בתיכונים, ובכיתות אלה לומדים קרוב לרבע מכלל התלמידים בגיל התיכון.

אז נכון, יצירת תוכנית שכזו צריכה להיעשות על-ידי צוות היגוי מקצועי, שאת הקמתו ניסיתי ליזום כבר לפני שנה, אך קרוב לשנתיים שראש העיר לא מכנס את וועדת החינוך העירונית ומונע דיון בהצעתי זו, והקמת צוות היגוי שכזה אינה עניין של תקציב. אבל, וזה אבל חשוב, יש שורה של פעולות שכן ניתן לעשות ומיד כדי להסיט את המערכת לכיוון טוב יותר - הפיכת כל הכיתות בבתי הספר היסודיים בעיר לכיתות חכמות על חשבון העירייה מבלי להטיל משימה זו, כפי שנעשה בפועל היום, על ועדי ההורים הבית ספריים זה עניין כספי גרידא שהיה חייב להיות מתוקצב ומובל על-ידי העירייה. גם ביצוע אבחונים לילדים רבים בגילאי הגן, על מנת שיהיה אפשר כבר בכיתה א' לוודא שאין ריכוז של ילדים עם הפרעות קשב בכיתה אחת, ריכוז שיימנע מכל הכיתה אפשרות לקיים שיעורים נורמאליים, יאפשר הפניית האמצעים העומדים לרשות המערכת, בעיקר כתוצאה מאופק חדש, לאותם ילדים בתחומים בהם הם מתקשים. שני צעדים ראשונים ובסיסיים אלה הם המפתח להקניית בסיס לימודי איתן, שילווה את הילדים המתקשים לכל אורך לימודיהם, ויאפשר לשאר התלמידים סביבת לימודים בריאה ואפקטיבית יותר.

הנקודה השנייה שלוקה בחסר בטיפול בה בתקציב של 2011 היא נושא השירות לאזרח. רבים מאלה שנזקקו לשירותי העירייה יודעים עד כמה מאכזב השירות שמקבלים הפונים לעירייה. כשאני אומר שירות לתושב אני מתכוון לשירות במישור הבסיסי, של כוח אדם מצומצם מדי והיעדר כלים בסיסיים של שירות, למשל תשלום פשוט ונוח באינטרנט, היעדר אכיפה של חוקי עזר ושל בנייה ללא היתרים או סיום בתוך תקופה סבירה והגיונית של שיפוצים ושדרוגים ברחבי העיר, ולראיה ראו מה קורה עם רחוב מודיעין או רחוב ז' בחשוון. אני גם מתכוון לשירות ברמה הכוללת יותר של מושג זה ובעיקר חשיבה לטווח רחוק יותר של מה העירייה יכולה לעשות היום כדי להבטיח שבעתיד החיים שלנו בעיר שלנו יהיו טובים יותר – למשל, הכנת תוכנית תחבורה מקיפה לעיר, אשר תתחיל לפתח כבר מחר את התשתיות הראויות למגוון הפרויקטים המתוכננים בעיר, ובעיקר אני מתכוון לחמשת תוכניות הפינוי-בינוי הנמצאות בשלב כזה או אחר של תכנון ואישור. דוגמא נוספת של חשיבה שכזו לטווח ארוך היא חקיקת חוקי העזר ותוכניות אב, אשר יגבירו מצד אחד את האטרקטיביות של תמ"א 38 ברחבי העיר, תוך צמצום ההשלכות שלו על הסביבה, בעיקר בכל הקשור לבעיית החנייה שתנבע מהגדלת הציפוף, באזורים שכבר היום עמוסים לעייפה.

כאן נדרש תקצוב הן של כוח אדם נוסף, בעיקר במחלקת ההנדסה ואכיפה, אשר בא מהתקציב השוטף, וגם בתוכניות אב ובתשתיות, השקעות הנמנות על תקציבי הפיתוח. אמנם המשמעות כרגע היא פחות אקרשטיינים בפחות רחובות, אבל אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם לא יעשו השקעות אלה כיום, אבל ימשיכו לרוץ עם כל אותן תוכניות בנייה, ומבול תקציבי הפיתוח מהבנייה בנוה גן תיפסק.

עניין הבנייה לזוגות צעירים הוא פחות עניין תקציבי ולכן אתם מוזמנים לקרוא פוסטים קודמים שלי בבלוג, כדי לדעת יותר על דעותיי ותפיסותיי בנושא.

ישנם עניינים נוספים שאני מאוד לא שלם איתם בתקציב לשנת 2011. למשל, השנה היה אמור להתקיים ביאנלה ברמת השרון, אך מסיבות של היעדר תקציב הוחלט לוותר עליו, כשעל ים ההופעות בכיכר לא מוותרים. המשמעות היא שבמקום תרבות יש רק בידור. גם נושא איכות הסביבה לא זוכה בתקציב ובפעילות העירונית ליחס המגיע לו וחבל שכך - בואו נראה אותכם למשל מוצאים פחים למיחזור של זכוכית או בטריות או מכשירים חשמליים... גם הפיילוט בנושא הפרדת האשפה נעשה בצורה חובבנית, כאשר על מנת להביא למהפיכה מחשבתית של ממש בגישת התושבים לאשפה שלהם נדרש הרבה יותר מכמה שלטים על כמה מעקות בטיחות ברחבי העיר.

כפי שכתבתי בפתיחה, התקציב הכולל השנה הוא מעל לחצי מיליארד ש"ח, אבל למי שבכל זאת שואל, אז על מה מוותרים בשביל להכניס את מה שאני רוצה להכניס לתקציב? אומר שניתן להתחיל בבחינה מעמיקה יותר של שורה של התקשרויות עם גורמים חיצוניים לאספקת שירותים אותן ניתן לתת על-ידי עובדי העירייה עצמה, בעיקר בתחומים של תחזוקה, גינון ועוד – ומדובר במיליוני שקלים.

לסיום, התקציב השנה אומנם גדל, אבל עדיין שורה של סעיפים קוצצו או בוטלו לחלוטין. הנה להתרשמותכם חלק מהרשימה (בסוגריים אחוז הירידה בתקציב לעומת השנה שעברה):


· פעולות היועצת למעמד האישה (50%-).
· ביטול תוכניות תכנון וייזום מחזור בתחום איכות הסביבה (100%-).
· תקציב המטה למניעת אלימות וסמים (25%-).
· תקציב הוצאות אירגוניות וייעוץ מקצועי של מבקר העירייה (45%-).
· תקציב פעולות של היחידה לפיקוח על חוקי עזר (23%-).
· טקס סיום כיתות ו' (100%-).
· מרכזי העשרה בגני ילדים (17.5%-).
· יוזמות חינוכיות בחינוך היסודי (34%-).
· סיוע יחידני לתלמידים תחת מרכז "רקפת" (27%-).
· פעולות ספרותיות ברשת הסיפריות הציבוריות (50%-).
· תקציב פעולות לנוער (50%-) ותקציב התנדבות נוער (20%-).
· מרכזי טיפול באלימות (40%-).

שתהיה לכולנו שנה של הישגים והצלחות.