יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

עדיין לא מאוחר להתנגד לתוכנית התע"ש - ויש על מה להתנגד

כשקראתי בפעם הראשונה את ההודעה לתקשורת על אישור תוכנית מש/1 (התוכנית העוסקת במתחם תע"ש השרון) בוועדה המחוזית של משרד הפנים, חשבתי לעצמי - וואלה, לא רע בעצם. ואפילו חשבתי לעצמי, שהחבר'ה האלה מאחל"ה הגזימו בביקורת שלהם על התוכנית. כשצללתי עמוק לתוך התוכנית הבנתי, שאולי הרטוריקה של התוכנית לגבי נושא הזיהום טובה והגיונית, אבל המשמעויות האחרות של התוכנית על רמת השרון עלולות להיות קשות ביותר לעתידה ואופיה של העיר.

עיקר החצים כנגד התוכנית, גם מצידם של אנשי תנועת אחל"ה, הופנו לנושא הטיפול בזיהום הקרקע, עם כותרות דוגמת: "תוכנית האימים" ו- "סכנה ברורה ומיידית". האמת שזה באמת הדבר העיקרי שתופס את תשומת הלב. לא צריך הרבה שכנועים עד כמה חמור זיהום הקרקע במתחם, כשחושבים על זה שרמת השרון כבר קרוב לעשור לא שותה מהבארות שלה, אותן בארות אשר מעטרות את סימלה, או כששומעים איזה חומרים הוטמנו בקרקע במהלך עשרות השנים האחרונות.

העומדים מאחורי תוכנית עיר התע"ש הבינו זאת והתוכנית, אשר אושרה, קובעת במפורש, כי לא יוגשו היתרי בנייה, אלא לאחר טיהור המתחם בשלמותו. הנה הקטע הרלוונטי מהתוכנית: 

זה אמנם לא הנוסח שהופיע בהחלטת הוועדה המחוזית מחודש פברואר 2011, אז נכתב שטיהור המתחם בשלמותו יתבצע בטרם שיווקו ליזמים, אך עדיין העיקרון הבסיסי נשמר - קודם מטהרים את כל השטח ורק אחר כך בונים. 
לסעיף זה בתוכנית יש שתי משמעויות עיקריות:
הראשונה - התנגדות שתתייחס אך ורק לנושא הזיהום, תידחה, כי הרי התוכנית בעצמה קובעת שלא תהיה בנייה במתחם, אלא לאחר טיהור המתחם בשלמותו.
השנייה (והמשמעותית יותר בעיניי) - ראשי הערים, כיושבי ראש הוועדות המקומיות, אשר אחראיות להוצאת היתרי הבנייה, וראשי המשרד להגנת הסביבה, הם שאחראים להבטיח שאכן טיהור הקרקע בוצע והושלם וזאת קודם שהוצא ולו היתר בנייה אחד, או במילים אחרות - בבחירות הקרובות יקבעו תושבי הערים הרלוונטיות, כולל תושבי רמת השרון, מי יהיה ראש העיר שישמור עליהם ויבטיח את בריאותם ואת בריאות שכניהם החדשים. אני לא סומך על ראש עיר שנמצא בכיס של נדליסטים.... מה שבטוח הוא שאמירות דוגמת: "מבחינתי שהשטח יישאר פארק" הם לא רציניות ואף מזיקות, כי הן מעידות על חוסר רצינות בהתייחסות לתוכנית. הרי המדינה לא תפקיר שטח כל כך גדול באזור ביקוש כה מרכזי לטובת שדה בור או מרחבי דשא אדירים...
אז אחרי שסגרנו את הפינה הזו, הגיע הזמן להתייחס לתוכנית עצמה ולאיך תיראה ביום מן הימים עיר התע"ש. אתחיל במספרים היבשים:


עכשיו אסביר - העיקרון הכלכלי המנחה של התוכנית הוא שהתמורה ממכירת הקרקע ליזמים תשמש את המדינה לטיהור הקרקע ופיתוח השטח. כשמסתכלים על המספרים אפשר להבין איך עקרון זה בא לידי ביטוי בתוכנית. רמת השרון שמחזיקה בחמישית משטח הפרויקט, צפויה לקלוט קרוב לחמישים אחוז מסך יחידות הדיור שייבנו בו (כמעט עקרון פרטו...) ככל הנראה מאחר והמחיר פר מטר למגורים ברמת השרון הוא הגבוה ביותר מבין כל הערים הכלולות בתוכנית. לעומת זאת, מבחינת שטחי התעסוקה רמת השרון מקבלת קצת יותר מחצי מחלקה היחסי בשטחים הכלולים בתוכנית. כל מי שמבין בתכנון עירוני יודע, שמגורים הם לא מקור כלכלי מכניס במיוחד לעיריות - ההוצאות פר תושב הינן גבוהות ביותר ואינן מכוסות על-ידי הארנונה שאלה משלמים. החוקים והכללים שמחייבים בניית לפחות 20% בנייה לזוגות צעירים (שיעור שהייתי שמח אם במתחם הזה היה אף כפול מזה) אומר שצפויות הוצאות רבות על חינוך, מה שיעמיס עוד יותר על הקופה הציבורית של רמת השרון. בתכנון נכון, תקבולי הארנונה משטחים מסחריים באים לסייע לרשות לעמוד בסבסוד עלות מימוש צורכיהם של תושבי הרשות, אך כאן רמת השרון (וגם הרצליה) יוצאות נפגעות מהתוכנית ואיתנותן הפיננסית כיום מוטלת בסימן שאלה גדול מאוד, אם התוכנית תצא אל הפועל במתכונת זו.

עוד מבט למספרים גם מגלה, שאמנם התוכנית מקצה לטובת שטחים ירוקים ופארקים כמעט פי שניים מהשטח לפי המפתחות המקובלים של משרד השיכון, אך אלה ברובם נמצאים בשטח המוניציפאלי של הוד השרון ורמות השבים. כרגע, רק 7% מתוך השטחים המוקצים לטובת פארקים בתוכנית נמצאים בשטחה של רמת השרון, כשליש משיעור השטח שנמצא בריבונותה של רמת השרון. המשמעות היא שהבנייה ברמת השרון תהיה הצפופה ביותר בכל התוכנית.

כשמחברים את כל המספרים יחד, מתקבלת תמונה של מתחם מגורים צפוף עם מעט מדי שטחים ירוקים בתוכו, שייצור עומס אדיר על התשתיות של רמת השרון, כשאחד האספקטים העיקריים הוא נושא התחבורה. כשכל כך הרבה תושבים (פלוס מינוס 40,000 נפש - כמעט כמו כל מה שיש ברמת השרון כיום) עם כ- 70,000 מכוניות יצאו מהבית שלהם, שנמצא רק מאה עד ארבע מאות מטרים מרחוב אוסישקין וראשונים, האם הם יעשו עיקוף סביב כל מורשה ויכנסו לתוך כביש 5 הצפוף בדרכם לתל אביב? או שהם יעדיפו לקצר דרך הצירים הקיימים בתוך רמת השרון? מספיק שרק רבע מהם יחליטו לעשות קיצור דרך זה ורמת השרון נסתמת לגמרי. הציר המערבי של הפרויקט (זה שמסומן במפה למטה ככביש מס' 2) והציר הדרומי שלו (כביש מס' 25) כמעט מכריחים את תושבי המתחם לנסוע דרך רמת השרון. זאת מבלי להתייחס כלל לתוכניות בנייה אחרות בשטח העיר, דוגמת שישה פרויקטים של פינוי בינוי במורשה שנמצאים כרגע בשלבי אישור שונים.

אם בי היה תלוי הדבר, התוכנית הייתה נראית אחרת לגמרי - מספר יחידות הדיור שתקבל רמת השרון יצומצם בהתאם לחלקה היחסי בשטח הפרויקט ובהתאם יעלו גם שטחי התעסוקה שתקבל רמת השרון - בשטחים שיתפנו יבנה פארק מרכזי בדיוק בלב של רמת השרון של אחרי הפרויקט - דמיינו בראשכם את רחוב ביאליק ממשיך מזרחה (על כביש מס' 15 במפה למטה) ותוחם מצפון גן בוטני שנמשך עד פחות או יותר הקו של כיכר המלכים. לא עוד פיסת דשא גדולה, אלא אזור של עצים שבליבו אגם קטן ושבילים בהם יהיה ניתן לפסוע ולטייל בצל העצים הגבוהים (פלוס מינוס הכביש שיורד מהטבעת במרכז הפרויקט לכיוון דרום). בצידו האחד רמת השרון הישנה והטובה ובצידו השני מתחם מגורים ובו שבילים רחבים וגינות רבות לרווחת התושבים החדשים של רמת השרון, העיר האיכותית ביותר, לבטח בשרון, אם לא במדינה כולה. פארק כזה גם יבטיח שהתחבורה מאותו מתחם חדש ומשאר הערים הכלולות בתוכנית לא יישפך כולו לתוך רמת השרון, אלא יזרום ברובו דרך כביש מס' 4 ומס' 5.

אז מה עושים? לא מתעצלים ומגישים התנגדות לתוכנית. הוועדה המחוזית האריכה את המועד האחרון להגשת התנגדויות עד ליום 27.9.2012. אתם מזומנים ליצור איתי קשר או עם אנשי עמותת אחל"ה, על מנת שעורך דין יאשר את ההתנגדות שלכם. תנו בלייק או תעשו share כדי שכמה שיותר ידעו שעוד ניתן להתנגד, ואם יש לכם שאלה כלשהי תרגישו חופשיים להתקשר. אשמח לעזור.

ונקודה קטנה לסיום - התוכנית המוצעת קובעת שממש באמצע שטח הפארק הנבנה כיום ברחוב הנצח יעבור כביש ראשי ומרכזי שאמור לנקז את כל התוכנית לכיוון צומת הנצח - ראשונים (כפי שניתן לראות בפינה השמאלית תחתונה במפה למטה). תפקידנו להבטיח שלא.


יום חמישי, 13 בספטמבר 2012

יש דין ואין הקצאה - בית הכנסת ברובע הדר עדיין לא יורחב


אל הזירה המוניציפלית נשאבתי לפני כעשר שנים (איך שהזמן עף מהר כשנהנים...), כשיום אחד נתלה בשדה הבור שליד בית הוריי, במקום בו גדלתי, שלט גדול בו הוזמן הציבור לטקס הנחת אבן פינה להקמת בית כנסת ומרכז רוחני ספרדי מרכזי ברמת השרון. האמת שלא ידעתי אז עד כמה אשאב לתוך כל מה שקורה פה בעיר...


המהלך של העירייה לא נתן לי מנוח. רשות מקומית מקבלת החלטה דרמטית לאופי של שכונה בלי שום התייעצות עם התושבים או התייחסות למשמעות של המהלך עליהם. התוכנית, שעברה מספר גלגולים, קבעה שבמקום בית הכנסת הקיים במקום וגן הילדים שצמוד אליו, אשר יהרסו עד היסוד, יבנה בית כנסת גדול פי 5 ויותר מאשר זה שקיים במקום היום, בלי שום בחינה האם יש צורך בכזה בית כנסת גדול ובמשמעויות שלו על השכונה, למשל בפרמטרים של תנועה וחנייה, או שאולי בעצם מה שהשכונה צריכה זה את המשך הפעלתו במקום של גן הילדים? יש מעין צדק פואטי בכך שההחלטה ניתנת בימים אלה, של מחסור בגני עירייה כדי לממש את חוק חינוך חינם מגיל 3...

ההתארגנות של תושבי השכונה הייתה מהירה וגורפת. עשרות רבות של תושבים, הצטרפו למאבק, תרמו כסף וזמן, ויחד לא ויתרנו על זכותנו להשפיע על מה שקורה סביבנו, ולא פחות חשוב מכך - דרשנו שעיריית רמת השרון תקיים את החוקים וההוראות הנוגעות להקצאות של שטחים ציבוריים בעיר.  

ברכות מגיעות כאן לשתי נשים שלכל אורך הדרך הובילו את המאבק - עורכת הדין יוהנה מיכאלי וגב' אורנה דניאלי. אני, לקחתי צעד אחורה קצת לפני שנבחרתי לעירייה, כדי למנוע טענות שאני משתמש במאבק הזה לצרכיי הפוליטיים. 

לא מעט מהאנשים היו סקפטיים למדי לגבי היכולת שלנו להשפיע ולשנות. אבל אני לא זוכר הליך בדרך שלא ניצחנו בו. בהתחלה ביטלה ועדת הערר המחוזית החלטה של ועדת ההתנגדויות המקומית לדחות את התנגדויות התושבים לאיחוד וחלוקה בשטח, וכעת בא בית המשפט המחוזי ומבטל את ההקצאה שביצעה העירייה לטובת העמותה שמפעילה את בית הכנסת.

מדובר כאן בהחלטה חשובה ביותר למי שמכונה פעמים רבות "התושב הקטן". החלטה שמוכיחה שתושבים נחושים ועקביים יכולים לקבל סעד של צדק כאשר הרשויות מתעלמות מהוראות החוק. היא גם מראה שחבר מועצה אחד או שניים וקבוצת תושבים נחושה יכולים להשפיע ולשנות. אני בטוח שעם נציגות מכובדת יותר במוסדות העירייה יכולנו להשפיע הרבה יותר בתחומים רבים יותר.

אני גם מקווה שהחלטה זו תיתן המון תמיכה ועידוד במאבק החדש שמתנהל ברובע הדר למניעת בנייתו של המגדל בן 10 הקומות ברח' דבורה הנביאה במקום מתקן הבזק.

שנה טובה וחג שמח