יום שבת, 20 באוקטובר 2012

רמת השרון במיצ"ב - יש מקום לשיפור


ראשית בשתי מילים מהו המיצ"ב - המיצ"ב חלק ממה שמוגדר במשרד החינוך פעילות להטמעת תרבות של "מדידה בשירות הלמידה" - מדידה המיועדת לתמוך בשיפור מתמיד של הלמידה, תוך הלימה ליעדים הלימודיים ולחזון הבית-ספרי (מילים יפות ללא ספק). המיצ"ב נחלק לשניים - מבחנים הבודקים את הישגיהם של תלמידי כיתות ה' ו-ח' לפי תחומי דעת (אנגלית, שפת אם, מתמטיקה, ומדע וטכנולוגיה), וכן שאלון הבודק את האקלים והסביבה הפדגוגית בבתי הספר בכל רשות כפי שהם מצטיירים בדיווחי תלמידים (בכל שכבות הלימוד מ- ה' עד ט' ואצל המורים. המבחנים לא נעשים כל שנה אלא אחת לכמה שנים בהתאם לגודלה של הרשות המקומית הספציפית.
ועכשיו לתוצאות עצמן - בכל התחומים ובשני הגילאים רמת השרון נמצאת מעל לממוצע בבתי ספר דוברי עברית ברשויות מרקע דומה, אך זה לא ממש חוכמה, כשזוכרים שרמת השרון היא העיר בדירוג הסוציו-אקונומי הכי גבוה בארץ (דירוג 9). לכן בדקתי את הציונים למול ארבעת הערים הנוספות בשרון (הרצליה, רעננה, כפר סבא והוד השרון). כאן התוצאה קצת פחות מעודדת - תלמידי כיתות ה' שלנו נמצאים במקום השלישי ותלמידי כיתות ח' נמצאים במקום הרביעי. אני מזהיר ואומר, שזה לא ממש משקף, כי לא כל הערים נבדקו באותן שנים, אבל אם משקללים את הציונים בהתעלם מזאת, אלו התוצאות. עוד חשוב לציין - שהפערים בנושאים השונים בין התלמידים בערים השונות הם של נקודות בודדות בסולם שנע בין 500 ל- 600 נקודות. בשורה התחתונה, רמת השרון יושבת על הממוצע, לא פחות ולא יותר. 


הנושא השני שנבדק במיצ"ב הוא נושא האקלים הלימודי שחווים הילדים כל יום בבית הספר. כאן אתייחס לתוצאות שהתקבלו משאלונים שענו תלמידים בכל שלוש שכבות חטיבת הביניים - התלמידים אמנם מרוצים למדי מחטיבות הביניים (77% לעומת הממוצע הארצי של 66%), אך רק 35% מהתלמידים מרגישים שלמורים אכפת מהם (לעומת הממוצע הארצי של 43%) ו- 46% מהתלמידים ציינו שלדעתם רוב המורים מכבדים את מה שהם חושבים ומרגישים (לעומת הממוצע הארצי של 53%). אמנם איני מומחה בתחום, אבל חיבור הנתונים מעורר אצלי את החשש שיש במערכת החינוך של רמת השרון יותר מדי מורים שחוקים וקצת חסרי חשק. שני ילדיי עדיין אינם בגיל החטיבה, כך שאיני יכול להתרשם מידע אישי, אבל אשמח אם תשתפו אותי אתם, האם זו הבעיה לדעתכם, או מה הוא הגורם שמביא לתחושות אלה בקרב התלמידים.
נתון מדאיג נוסף הוא שכ- 10% מהתלמידים דווחו שהם חוו אירועי אלימות בחודש שקדם למועד העברת השאלונים. בשנה כולה, הנתון כנראה גבוה עוד יותר.
מה העירייה עושה בנתונים אלה? האמת שאני לא באמת יודע. בתגובה לעיתון נאמר על-ידי העירייה, כי גובשה תוכנית פעולה רב תחומית ייחודית בהתאם לממצאי הנתונים ברמה הבית-ספרית וברמה העירונית בתוכנית היבטים ארגוניים-מבניים, תהליכים, הכשרות ותכנים ייעודיים. אך מאחר וראש העירייה לא כינס את וועדת החינוך העירונית כבר קרוב לארבע שנים (זאת למרות שעל-פי חוק הוא חייב לכנס אותה אחת לרבעון) איני יודע מה כוללת אותה תוכנית. כשאקבל אותה לידי, תדעו מה יש בה גם אתם.