יום שישי, 25 במאי 2012

ישראל היום - כתבה על פיטוריה הלא חוקיים של איילת ג'ינו

כל תושב ברמת השרון חייב לקרוא את הכתבה הזו מישראל היום מיום 25.5.2012 של מוטי גילת ועוזי דיין כדי להבין מה קורה בעירייה:



את צודקת אבל את גם מפוטרת
ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, התנכל לבכירה ופיטר אותה לאחר שהעזה להתריע על אי סדרים, לרבות כאלה הקשורים לאחותו, שנסמכו על מסמכים והקלטות * מה החליט השופט אחרי חשיפת העלילה? שהמתלוננת צודקת, שגירסתה נכונה, ושפוטרה ממניעים זרים * אבל כבודו שלח אותה הביתה משום שהיא מנהלת "קשוחה" ו"תובענית" ואבדו יחסי האמון בינה ובין רוכברגר ואנשיו * לקרוא ולשאול: רשע וטוב לו, צדיק ורע לו?

מרדכי גילת | עוזי דיין

 ביום ראשון השבוע, בידיים רועדות, עילעלה עובדת עיריית רמת השרון, איילת שושני ג'ינו, בפסק הדין של בית הדין לעבודה בתל אביב, שם חיפשה בשנה האחרונה את הצדק. היא האמינה שיש דבר כזה.
עשרות העמודים הראשונים נטעו בה תקווה שהיא גם תמצא אותו: נשיא בית הדין, השופט מיכאל שפיצר, סמך ידו על דבריה כי פוטרה מתפקידה כמנהלת הנכסים בגין מאבקה בשחיתות. הוא מתח ביקורת קשה על ראש העירייה, יצחק רוכברגר, ודחה את גירסתו. האמת, מתברר, לא היתה נר לרגלי נבחר הציבור הזה.
כבודו לא הותיר ספק בשאלה מי האיש הרע בסיפור ומי האישה הטובה. הוא קבע: הפיטורים של ג'ינו נעשו שלא כדין וממניעים זרים. טענת העירייה כי היא קיימה דיון ענייני לפני שהחליטה על פיטורי ג'ינו, "היא לעג לרש."
פסק הדין מצייר בעצם ראש עירייה כוחני, בלתי אמין, שהחליט לנקום במי שהעזה להתריע על מעשים שלא ייעשו. זה החטא הגדול שלה. רוכברגר ראה בג'ינו עובדת מסוכנת למלכות, עקשנית ודעתנית, שצריך ללמד אותה לקח. כשגילה שהיא אינה נבהלת מאיומיו לפטר אותה - לחלופין, אינה מוכנה להיפרד ממחלקת הנכסים - החל במסכת של רדיפות והשפלות. ניסה לשבור את רוחה.
ואכן, הראיות המצמררות שנאספו על שולחן השופט שפיצר מציגות את רוכברגר כנציג בולט של משפחת הרוע. אדם אכזר, לא ישר ציבורית, אויב מוצהר של שלטון החוק והמינהל התקין. כבודו ירה חץ אחר חץ לעבר העירייה והעומד בראשה, הצביע על סתירות קשות בעדויות נציגיה ולא השאיר כמעט אבן מטענות ראש העירייה. הוא קרע את המסכה מפרצופו.
אבל כשהגיעה ג'ינו אל קריאת העמודים האחרונים של החלטת כבודו - נדהמה: בית הדין שלח אותה הביתה. חושפת שחיתות יקרה, כאילו אמר לה כבודו, אף שמצאתי שאת אמינה, צודקת וישרה - מקומך לא בעירייה. מתריעים בשער צריכים לחפש את הצדק שלהם במקום אחר. את מפוטרת.
צדיק ורע לו, רשע וטוב לו? כן, גם אחרי שכבודו ריפד את ההחלטה המבישה, שעלולה לעודד שחיתות, בסטירת לחי מצלצלת ליצחק רוכברגר.
 ראש העירייה חויב לשלם למתלוננת מכיסו הפרטי 25 אלף שקלים הוצאות משפט, כשבנוסף תקבל ג'ינו פיצויים בגובה של 24 משכורות, כחצי מיליון שקלים. במושגים של התעללות בעובד מפוטר, מדובר בתקדים חשוב מבחינת סכום הפיצויים. במושגים של התעללות בעובדת שחטאה ביושרה - מדובר בפרס למי שעשה מעשה נבלה. אין מנוס מלקרוא לילד הזה בשמו.

האחות של ראש העיר

איילת ג'ינו היא עורכת דין במקצועה שהחלה לעבוד בעירייה בשנת 1995 כממונה על נכסי הרשות. לנוכח הצלחתה היא התבקשה עם הזמן לעסוק גם ברישום הנכסים, צברה ניסיון וקנתה לעצמה שם של עובדת מקצועית, מצטיינת, שדרשה הרבה מהכפופים לה כמו גם מעצמה. להנהלת העירייה בראשות רוכברגר היתה הרבה הערכה אליה.
כך עד לינואר 2010 כשהיא החלה בהליכים לפינוי נכס שהוחזק לטענתה בניגוד לחוק על ידי אחותו של ראש העירייה, הגב' טובה מאיר. אוי, איך עושים דבר כזה? איך מעזים לפנות מנכס עירוני את אחותו של ראש העירייה? איך אוזרים אומץ להתעמת עם האיש הכוחני הזה, גס הרוח, שאינו בוחל באמצעים וכבר שנים משליט טרור בעירייה?
כאן, במקום הזה, טענו פרקליטיה של ג'ינו, עוה"ד אמנון יצחקניא ואילן סובל, החלה ההתנכלות האכזרית לעובדת הבכירה. זה קרה כשג'ינו גילתה כי מאחורי גבה הורה מ"מ ראש העירייה, מאיר דורון (נפטר בינתיים,( למחוק מכתב התביעה של העירייה את טובה מאיר; זה נמשך כשג'ינו התנגדה, שלחה מכתבים ונלחמה באישה המיוחסת; זה טיפס מדרגה כשגב' מאיר פינתה בסוף את הנכס, אבל לא שילמה לטענת ג'ינו חוב כספי לעירייה.
מנהלת הנכסים העקשנית נהגה באחותו של רוכברגר כמו בתושבים אחרים, כתבה לראש העירייה מדוע אחותו צריכה לשלם את החוב ושמעה אותו מאיים עליה: "בכוונתי לחייב אישית את מי שיגרום לה להוצאות מיותרות... בגלל שזאת אחותי... אם יהיה מצב שאחותי תגיש תביעה נגד העירייה על נזק כספי שנגרם לה בגין הדבר הזה, אחייב כל אחד מהאנשים שעשו במלאכה, לרבות את מאיר דורון, בהוצאות על הנזק"...
רוצה לומר: רדי ממנה. את תשלמי ביוקר אם וכאשר אחותי תתבע ותנצח במשפט. אל תרגיזי אותי.
בהמשך השיחה, אותה נאלצה ג'ינו להקליט מחשש שרוכברגר יכחיש את הדברים, טען ראש העירייה כי אינו צד בסיפור ואינו מתערב בו. "איש לא פנה אלי," אמר, "ואני לא נכנס לזה." אבל באותה נשימה כמעט הוא חזר לאיים ולהזהיר כי במקרה של הגשת תביעה הוא יחייב אישית את עובדי העירייה לשלם את הכסף.
למה? "כי מלכתחילה לא היו צריכים להכניס אותה (את אחותו) לתמונה... אני לא רוצה להלך אימים חס ושלום על עובדים או משהו כזה שיחשבו שבגלל משפחה או משהו כזה אני... השם שלי חשוב לי יותר מהכל."

מסכת השפלות נבזית

השם הטוב חשוב לראש העירייה? התנהגותו יכולה להוביל למסקנה אחרת. היא יכולה ללמד למשל שיצר הנקמה חזק ממנו והרצון להטיל פחד ואימה על עובדים, חשוב לו יותר.
ואכן, מהרגע שג'ינו סירבה להיכנע לתכתיביו ואף התריעה על חשד נוסף לחוסר ניקיון כפיים, התעלל בה ראש העירייה ללא רחמים. הוא קשר את ידיה בעבודה; הוא הודיע לה כי מעתה ואילך תהיה כפופה ישירות אליו; הוא אסר עליה לצאת מתחומי העירייה ללא רשותו, לרבות לדיונים בתביעות של העירייה בבתי המשפט; הוא קרא לה ללשכתו לעיתים תכופות כדי לנזוף בה, לצעוק עליה, לעלוב בה; הוא בא אליה בטרוניות חסרות שחר; ובסוף, כעבור כמה חודשים, אמר לה במפורש: אני מתכוון לפטר אותך.
בשיחה ביניהם בסוף אפריל ,2010 אמר לה רוכברגר כך: "לא תוכלי לחייב אותי לעבוד איתך. מספיק שאני מתחת לאדמה. אמצא איזו פיסקה, לא יודע מה, שאומרת זה וזה, ככה וככה... נתתי לה את המינוי, טעיתי, זה לא עובד, אני רוצה לשנות את הפורמט... מה, בית משפט יכול למנוע את זה"?
ועוד אמר ראש העירייה: "לא יעזור לך כלום, אביא את זה למליאת המועצה... אני יכול לקחת לך את התפקיד, אבל אלך על הכל ביחד...אלך גם על התפקיד השני שאי אפשר לעבוד איתך... ייקח חודש, ייקח חודשיים, ארבעה חודשים, בסוף זה ייגמר... זה לא טוב לך, לא למערכת, לא לי, לא לאף אחד. בסוף כולם נפגעים ונפרדים."
השופט שפיצר, שישב בדין יחד עם נציג העובדים, אריה המר, ונציגת המעבידים, חגית פורת, נדהם מהדברים וכתב: "אין זו אלא אמירה שיש בה כדי להצביע על שיקולים זרים המניעים את ראש העירייה שאומר לתובעת בלא כחל וסרק כי יחפש סיבות לפיטוריה מתחת לאדמה."
במילים אחרות: החבר רוכברגר החליט לבנות לה תיק. לחפש סיבות להדחתה.
התוכנית הזאת מומשה, נולדו תלונות חדשות, התיק האישי הריק והנקי של ג'ינו משך שנים הוכתם, וכרגיל באירועים כאלה, נשלף הנשק הכל יכול: המתלוננת סובלת מבעיות של יחסי אנוש... עובדות שהיו כפופות לה שבע ושמונה שנים טוענות שהן מפחדות ממנה; עובדים נוספים התרחקו ממנה.
מי שהיתה עובדת מצטיינת הפכה פתאום לאישה מסוכנת, לעובדת רשלנית, לאויבת הציבור והממלכה. שומרי נפשם בעירייה, שהבינו ודאי מי נגד מי, התייצבו לימין ההנהלה. היחס אליה היה כאל מצורעת.

הבילבול של יו"ר הוועד

חודשיים אחרי שרוכברגר חשף את כוונותיו האמיתיות, אחרי שבאורח פלא גם ועד עובדי העירייה התגייס למאבק בעובדת הבכירה במקום להגנתה, הוזמנה איילת ג'ינו לשימוע שלפני פיטורים. סל הטענות שהונח על השולחן במעמד הזה היה גדול, אבל חסר יסוד ברובו, כפי שהתגלה לימים בביה"ד לעבודה. השופטת הראשונה שדנה בפרשה, ד"ר אריאלה גילצר-כץ, נאלצה כבר אז למתוח ביקורת קשה על העירייה ועל העומד בראשה.
כבודה דנה בכמה בקשות מקדמיות של ג'ינו, שמעה את עדי העירייה והבינה מי עומדים לפניה. היא קרעה לגזרים את הטענות של חבורת רוכברגר - אותה קבוצה שיוצגה על חשבון הקופה הציבורית בידי עוה"ד סיגל פעיל וזוהר גיבס - והורתה להחזיר את העותרת לעבודה עד להכרעה סופית.
אחד העדים שעליהם ביקשה העירייה להסתמך היה יו"ר ועד העובדים בעירייה, יצחק כהן, שאיים להשבית את העירייה בגין תלונות שקיבל לדבריו מעובדות המחלקה. בין היתר כתב כהן בתצהירו: "קראתי את המכתבים שכתבו עובדות המחלקה וחשכו עיניי. המכתבים בעיניי מלמדים על יחסי עבודה עכורים ובלתי אפשריים במחלקה."
קובעת השופטת: בעת הכרזת סכסוך העבודה לא היו יחסים עכורים במחלקה, לא היה יחס פוגעני, בוודאי לא מצד ג'ינו, שהרי המבקשת היתה בבידוד חברתי כמעט מוחלט. איש לא פגע בתפקוד העובדים ואיש לא מנע מהם לתפקד באופן שגרתי."
כאן מלגלגת השופטת על יו"ר הוועד שלטענתו חשכו עיניו מהמכתבים שקיבל. "אין חולק כי במועד שבו חשכו עיניו של מר כהן, העובד היחיד שבא במגע עם המתלוננת, היה איש קשר יחיד... אין חולק כי במועד זה עובדי המשיבה, למעט המבקשת, לא סבלו מתנאי עבודה עכורים. מכאן יוצא כי עיני מר כהן חשכו רטרואקטיבית וללא צידוק בגין יחסי עבודה שלא היו קיימים בעת שקרא את המכתבים."
לשון אחרת: האיש לא אמר אמת. הוא התבלבל: הקורבן היתה איילת ג'ינו ולא כותבות המכתבים ומי שגייס אותן להכפשת העותרת. ודאי לא ראש העירייה, שהמלחמה ההזויה שלו בג'ינו עלתה כסף רב למשלם המיסים.

רצה לברך, נמצא מקלל

כבוד השופט שפיצר מאזכר בפסק דינו את הכרעת הדין של השופטת גילצר-כץ וכותב כאמור גם הוא דברים חמורים על התנהגות העירייה, בכיריה והעומד בראשה. הוא מציין שהעירייה עצמה חלקה שבחים לג'ינו, דוחה את הסברי ותירוצי העירייה לפיטורים וקובע כאמור שהם נעשו שלא כדין ומתוך מניעים זרים.
הוא מוסיף וכותב: "מסקנותינו בהליך הזה חמורות ביותר - העירייה לא הרימה את הנטל של להראות כי בין פיטורי העותרת לבין פעילותה כנגד אחות ראש העירייה אין כל קשר; העירייה לא הוכיחה שהפיטורים נעשו באופן ענייני; הוכח כי העירייה נקטה יד קשה בתובעת במסגרת הליך הפיטורים ולאחריו בהצמידה לה פקחים ובהוצאתה לחופשה כפויה. יש לזכור כי בית דין זה הכריז כי העירייה ביזתה את החלטותיו על דרך אי ציות לצו המורה על השבת התובעת לעבודה."
ולמרות כל ההרצאה החשובה הזאת - החליט כאמור השופט כי ג'ינו תפוטר. שהרוע שוב ינצח.
למה בדיוק? חזרנו לדקלומים ולפסיקה של אי אפשר לכפות יחסי עובד מעביד; חזרנו לסיפורים על כך שבעירייה יש יחסי עבודה עכורים וצריך להפסיקם; חזרנו לאטימות ולחוסר הרגישות של המערכת המשפטית. כמו חושפי שחיתות אחרים גם ג'ינו נזרקה לכלבים.
אבל היה עוד תירוץ מעניין: "התובעת נהגה בחוסר ניקיון כפיים כשבעת בירור תלונתה אצל מבקר המדינה לא ראתה פסול לפנות לערוץ טלוויזיה (ערוץ ,2 עמונאל רוזן, שפירסם כתבת תחקיר על ההתנכלות לה.(
נורא ואיום: ג'ינו ביקשה עזרה מהתקשורת אחרי שחודשים ארוכים שחטו אותה בעירייה והמבקר לא הושיט לה עזרה. והיה עוד חטא נורא שהוביל אותה הביתה: היא הקליטה את ראש העירייה ואחרים, כדי שתוכל להוכיח את אמינות דבריה. בכך, קובע כבודו , "היא מוטטה לגמרי את האפשרות לקיום יחסי אמון בינה לבין גורמים רבים בעירייה."
השופט אמנם קובע כי "ההקלטות סייעו בידיה להוכיח את טענותיה, ואלמלא ההקלטות יכול והיתה עומדת היום בפני שוקת שבורה" - אבל אינו מציע כלי חלופי לעובדי ציבור במצבה. הוא מבין כנראה שאין חיה כזו. לכן הביקורת הקשה על ההחלטה . לכן הפליאה שלנו על השורה התחתונה.



צילום: גדעון מרקוביץ
השופט שפיצר.
   אחרי שסמך ידו על המתלוננת איילת ג'ינו; אחרי שקבע כי ג'ינו צודקת ופיטוריה נעשו שלא כדין - החליט לאשר את שליחתה הביתה. בעט בכוס החלב שבעצמו מילא. כך נלחמים בשחיתות?


עו"ד סובל. יחד עם יצחקניא חשף את ראש עיריית רמה"ש בקלונו ואת גירסאות הכזב של עדים נוספים



ג'ינו (מימין) ורוכברגר (משמאל.( הוא סימן אותה, הוא התעלל בה הוא רדף אותה בטענות שווא

   צילומים: אסנת קרסננסקי, מאיר פרטוש

עו"ד יצחקניא. מבחינתו ניצח בקרב

יום רביעי, 23 במאי 2012

איילת הכניסה נוקאאוט לרוכברגר ואנחנו אלה שמשלמים את המחיר

זוכרים את עובדת העירייה שהקליטה את רוכברגר מאיים עליה לתחקיר את עמנואל רוזן בערוץ 2? זו שראש העירייה אמר לה "זה יכול להיות או חבל תלייה או חבל הצלה"? אז השבוע אותה עובדת, איילת שושני ג'ינו, אשר כיהנה, בין השאר, כממונה על הנכסים ויועצת ראש העירייה למעמד האישה בעיריית רמת השרון, ניצחה בנוקאאוט את רוכברגר בבית המשפט, כאשר בית המשפט האזורי לעבודה בתל-אביב קבע, כי פוטרה שלא כדין.

על חומרת המעשים של ראש העיר, ניתן ללמוד מהעונש שמטיל בית המשפט על העירייה, ואני מצטט: "במקרים חריגים במיוחד יחוייב המעסיק בתשלום העולה על שנת שכר.... בשים לב לחומרת המסקנות אליהן הגענו, ולאחר התלבטות לא קלה, לתוצאה שאין לאכוף את יחסי העבודה, ותחת זאת להורות כי הנתבעת (עיריית רמת השרון, א.ג.) תשלם לתובעת (איילת שושני ג'ינו) פיצוי על הצד הגבוה של 24 חודשי שכר, וזאת על בסיס שכרה האחרון של התובעת, על כל רכיביו." ומוסיף בית המשפט: "אנו סבורים כי זה המקום לפסיקת פיצוי "עונשי" ובכך אנו מביאים לידי ביטוי סלידתנו הן מהליך הפיטורים והן ממניעיו". בנוסף קבע בית המשפט לג'ינו הוצאות בסך כולל של 50,000 ש"חף וכי לאור התנהלותו של ראש העיר בעניין הם מחייבים את רוכברגר לשאת באופן אישי בסכום של 25,000 ש"ח, מתוך סכום זה.

לפסק הדין המלא ליחצו על הלינק הבא:

https://docs.google.com/file/d/0BzXYuI6d_suPeWJQNy1uRTZQX2M/edit

איילת ג'ינו יכולה להיות מרוצה מאוד - בית המשפט גם קבע, כי לא היה שום פגם במעשיה במהלך עבודתה, וכי היא הייתה עובדת איכותית ומועילה לעירייה, וגם קבע לה פיצויים בשיעור כפול מהסכום הגבוה ביותר שנהוג לתת. אנחנו תושבי רמת השרון יצאנו נפסדים פעמיים, גם הפסדנו עובדת ברמה גבוהה, שעשתה עבודה לא פשוטה באומץ רב, וגם המיסים שלנו הם שיצטרכו לממן את התנהגותו הפסולה והכוחנית של רוכברגר. לכן בכוונתי לפנות ליחידה לחיוב אישי במשרד הפנים ולדרוש, כי כל סכום התביעה יושת על רוכברגר, לאור אחריותו הבלעדית לפיטוריה הלא מוצדקים של הגב' ג'ינו.
תושבי מוריה ברמת השרון היקרים, תכירו את עמוד החשמל שמונע את שיפוץ הרחוב שלכם.
אתמול אישרה ועדת הכספים להוריד מתקציב הפיתוח של שנת 2012 סכום של 500,000 ש"ח שיועד לשיפוץ רחוב מוריה, כי העירייה לא מצליחה להסדיר מול חברת החשמל את הזזת העמוד.
אתם מבינים? כולה לסדר מול חברת החשמל עניין פרוצדוראלי של הזזה של עמוד חשמל, מונע שיפוץ של רחוב שלם, שנמצא במצב על הפנים. עכשיו אתם לפחות יודעים למה....