יום שישי, 17 בפברואר 2012

פיחוטקה: "לקיים דיון חוזר בתוכנית של בית הכנסת "סוכת שאול"

הנה מילה במילה מכתבו למערכת של אפרים חירם (פיחוטקה) מיום 10.2.2012 ב"קול ברמה" בעניין התוכנית להרחבת בית הכנסת "סוכת שאול" ברובע הדר המדבר בעד עצמו:

"למר יצחק רוכברגר,
אני נאלץ לכתוב אליך, כי לפני כשלושה שבועות שוחחנו על עניין בית הכנסת "סוכת שאול". היית אמור לחזור אלי לאחר בדיקה מחודשת של הנושא. לא חזרת, ומאז, מספר פעמים התקשרתי ללשכה, אמרו לי שאתה בשיחה עם מישהו, ביקשתי שתחזור אלי כשתסיים וזה לא קרה.
המתפללים של "סוכת שלום" מוכרים לי כאנשים טובים והם צודקים בטענתם, כי בית הכנסת צר מלהכיל את הבאים בשעריו ובפרט ביום הכיפורים. ראוי לאשר להם להקים בית כנסת רחב ידיים, שיענה על הדרישה והצורך. זאת הייתה גם עמדתי, כאשר כיהנתי בתפקיד.
אבל התוכנית שאושרה על ידך לאחרונה, לבנות בית כנסת של שלוש קומות, קומת מרתף ועוד שתי קומות למעלה, היא בלתי מתקבלת על הדעת.
אין ברמת השרון כולה בית תפילה של שלוש קומות. ברור על כן, ששתי קומות לא נועדו לתפילה אלא לצרכים אחרים. כמו אולי למגורי הרב (כך נאמר לי בזמנו), מרכז תורני, בר-מצוות, אירוסים ושמחות אחרות.
הפרויקט שאתה מבקש להקים ישנה לחלוטין את האופי של השכונה. יגרום ליריבות אין קץ, התקהלויות, מוזיקה, רמקולים, קהל רב וכו', והכל בשכונת מגורים שקטה.
אחד המתפללים אמר לאחרונה "כל התושבים ידעו שהם הולכים לגור ליד בית הכנסת". הוא אכן צודק. כולנו ידענו שנגור ליד בית כנסת, וזאת בעיני שכנות טובה ונעימה, אבל מה שרוצים להקים, ואתה מאשר זאת, הוא דבר אחר לחלוטין.
המתפללים בוודאי יודעים שבית הכנסת נועד למטרה אחת בלבד, לעבוד את השם, אבל לא לנצל את שמו הטוב של הבורא למטרות זרות שאינן תפילה זכה.
יש לנו כאן קהילה רבת פנים, בהרבה היבטים, שיודעת לחיות יחד מתוך כבוד הדדי, מתוך סובלנות. על הנכס הזה, שמסתבר שאינו מובן מאליו, צריך לשמור מכל משמר ואף לחזק אותו. שינויי האופי של ישוב מתרחשים לאט, אבל הם מתוכננים היטב, מרחיקי לכת ובלתי הפיכים. די אם נראה מה קורה בבית שמש, יבניאל ועוד ישובים.
רוכברגר, על אלה רציתי לדבר איתך, אבל אתה אדם עסוק מאוד. אלמלא כן, היית בוודאי מוצא זמן לדבר איתי.
אני ממליץ מאוד, שתביא את התוכנית, הלא תמימה הזאת של "סוכת שאול" לדיון חוזר, על מנת לשנות אותה לאולם תפילה יפה ידיים, יפה ובנוי במפלס אחד בלבד.

בהצלחה
אפרים חירם"

מבלי להתייחס לזלזול הבוטה של רוכברגר בקודמו בתפקיד, שראוי לכל גינוי, המכתב הזה כל כך נכון, בשינויים המחויבים, לא רק בקשר לבית הכנסת "סוכת שאול", אלא למבנים ותוכניות אחרות בעיר, למשל הישיבה בבית הכנסת "בר יוחאי" ברח' בית גוברין במורשה.

יום שבת, 4 בפברואר 2012

יש לנו מספיק מגדלים - רוצים עוד גני ילדים

על פניו זו עוד החלטה תיכנונית אחת מיני רבות שהתקבלה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה של רמת השרון – במקום המרכזייה של בזק ברח' דבורה הנביאה, המבנה הלבן המוזר שם מול גינת "אחי דקר", יבנה מגדל בין 10 קומות, שיכלול 41 יחידות דיור. בפועל, זו החלטה שמדגימה את הפערים הגדולים באג'נדה החינוכית שלי ושל איציק, במחויבות שלנו מקבלי ההחלטות לעזור לזוגות הצעירים בני המעמד הבינוני בעיר ובתפיסת השיתוף של תושבי רמת השרון בנעשה בעירם.

מאז תחילת הקדנציה אני מנסה להסיט את מרכז ההשקעה ותשומת הלב של העירייה לחינוך היסודי והקדם היסודי. מי שעוקב אחר עשייתי, יודע שאני קורא להשקעה מאסיבית של תקציבים בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים, על מנת להקנות לילדים שלנו בסיס חינוכי איתן ומשמעותי. הדרך לאותו חינוך יסודי אחר ואיכותי, עוברת, בין השאר, דרך גני ילדים צפופים פחות.

ומה זה קשור למגדל המתוכנן בדבורה הנביאה? פשוט מאוד – השטח של בזק הוא השטח הציבורי הפנוי האחרון ברובע הדר. המשמעות של בניית המגדל היא שאי אפשר יהיה לפתוח עוד אף גן חדש במרכז העיר, וכשחוק חינוך חינם מגיל 3 נכנס תכף לתוקף ולאור הצפי לתוספת עשרות רבות של יחידות דיור ברובע (תמ"א 38 ודומיה ומיצוי זכויות הבנייה בשטחים הפרטיים האחרונים) צפויה מערכת הגנים בעיר, העמוסה כבר היום, להפוך לצפופה עוד יותר – לצפופה יותר מדי !!!

במסגרת גל המחאה החברתית בקיץ, אחד הנושאים המרכזיים עליו התרעמו הצעירים היו העלויות האדירות של גני הילדים. לשלוח היום ילד לגן פרטי הוא סיפור שמגיע אפילו לסכומים של 3,000 ש"ח פר חודש ויותר. במגרש בדבורה הנביאה ניתן לבנות בשקט שלוש כיתות פעוטון לילדים עד גיל 3 ושתי כיתות גן לגילאי 3-5. בגנים ובפעוטונים אלה, אותם יש להפעיל באמצעות רשת מגוונים או ויצ"ו, העלות תגיע לכל היותר ל- 2,000 ש"ח לחודש (זאת בלי להתחשב באפשרויות הסיוע השונות). מדובר כאן בחסכון שיכול בנקל להגיע למעל ל- 10,000 ש"ח לשנה, סכום בכלל לא מבוטל לזוג צעיר.

אבל זה לא הכל – רובע הדר ידוע כרובע של בניינים בני 3 קומות. רובע שקט ונעים. רובע שסימל איך לעיר יכולה להיות נשמה של מושבה. לכן, כשבאים לנטוע באמצע הרובע בניין כה חריג ושונה, לא יכול להיות שמהלך כזה נעשה מאחורי גבם של התושבים ברובע, בלי שאף אחד מהם ידע על המגדל שצפוי לצמוח להם בחצר האחורית. העירייה הייתה צריכה לשתף את תושבי השכונה בתוכנית זו, לשמוע את דעתם בנושא, להתחשב בדעתם ולהציג בפניהם פתרונות לחששות שלהם – למשל כיצד מתכוונת העירייה להתמודד עם המחסור בחנייה הקיים כבר היום, מחסור שצפוי להחמיר לאחר בניית המגדל החדש. נכון שלא התושבים מנהלים את העיר, אך אנחנו הנבחרים הולכים ובאים והתושבים יישארו לחיות עם מעשינו לכל החיים.

אם הדברים היו תלויים בי, על מגרש זה היה נבנה קומפלקס של 5-6 כיתות גן, מחציתם פעוטונים לילדים עד גיל 3 ומחציתם גנים מגיל 3-5. מתחת להם, ייבנה חניון ציבורי של כמה עשרות מקומות חנייה לרווחת תושבי האזור, אשר יאפשר גם הורדה והעלאה של הילדים בבוקר ואחרי הצהריים, מבלי להעמיס על הרחובות הצמודים.

זה עדיין לא אבוד. בפועל זו הוועדה המחוזית אשר משנה ייעוד של קרקע והיא אשר מאפשרת חריגה כה גדולה מזכויות בנייה. התארגנות של התושבים יכולה וצריכה להוביל שהחלטה אחרת תתקבל בוועדה המחוזית, כזו שתשאיר את ייעוד הקרקע לטובת מבנה ציבור. אחר כך, אני מבטיח לדאוג שיוקמו שם גני הילדים.

ועוד הערה לסיום – המקורות שלי מספרים לי שבעבר כבר היו מי שניסו לבנות במגרש הזה בניינים למגורים. הם ביקשו לבנות שם בניין של 5 קומות פלוס מינוס. התשובה שקיבלו אותם יזמים הייתה חדה וברורה – אין לכם שום סיכוי לשנות את ייעוד המגרש ולבנות בו. מעניין מה השתנה פתאום ............