יום שבת, 18 בספטמבר 2010

הדשא בכפר ירוק יותר?

אחד הנושאים הבוערים ביותר בתחום החינוך עלה בתחילת השבוע על סדר יומה של העירייה וזאת דווקא במהלך של דיוניה של ועדה, מהפחות קשורות לתחום, הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

הועדה, שאחראית על ניהול ענייני התכנון והבנייה בעיר, נדרשה לאשר את תוכנית הבינוי של מתחם הכפר הירוק בהיקף של עד 110,000 מ"ר, לעומת קרוב ל- 40,000 מ"ר כיום. במהלך הדיון גם הסתבר לחברי הועדה החדשים, שלמעשה היקף הבנייה בכפר הירוק כבר אושר במהלך הקדנציה הקודמת ושכל שנותר לחברי הועדה לאשר היום הוא כיצד יבנו אותם שטחים - בעיקר מה יהיה הגובה המקסימאלי של כל בניין וכיצד אלה יפרסו בשטח הכפר ואיך ובאיזה גודל יהיה מרכז הקונגרסים המתוכנן שם.

הספיק מבט אחד בעינייה של מיכל מנקס, מי שעומדת בראש המינהל החינוכי בעיר, כדי להבין שמבחינתה מדובר כאן בהרבה יותר, ושלמעשה מה שעומד על הפרק הוא נושא החינוך הפרטי מול החינוך הממלכתי והיכולת של החינוך הממלכתי להתמודד כראוי מול הטרנד החדש הזה, שהכפר הירוק הוא מהמובילים שלו.

בצירוף מקרים התפרסמה בדיוק בסוף השבוע, שקדם לדיון בוועדה, כתבה של רענן שקד במוסף 7 ימים של העיתון ידיעות אחרונות על בתי הספר הפרטיים בישראל, כשהכפר הירוק מתואר בכתבה כאחד מובילי הטרנד. הכפר הירוק, שהוא לא בדיוק בית ספר פרטי, אך לכל דבר ועניין מתנהל ככזה, מתואר בכתבה כמציע לתלמידיו כיתות קטנות יותר, סגל מורים שנבחר בקפידה ולימודים עשירים בתוכן ובאמצעים העומדים לרשות המורים. מנגד, נדרשים התלמידים לשלם סכומי כסף לא מבוטלים, שבמקרה של הכפר הירוק מגיעים לכ- 1,000 ש"ח לחודש.

קובי (סיסקו) נווה, מנכ"ל הכפר הירוק, מתאר בכתבה את ההיסטריה הקיימת להתקבל לכפר הירוק, כשל- 1,500 המקומות בכפר הירוק מתקבלים אחד מכל חמישה פונים. סיסקו מצוטט בכתבה כאומר: "כל הרשויות מסביב נלחמות נגדנו, מפגיזות את מנכ"ל משרד החינוך במכתבים שיש נהירה של אלפי תלמידים שרוצים כל שנה ללמוד אצלנו במקום במוסדות שליד הבית שלהם".

כשקוראים את הכתבה קשה שלא לקנא קצת ועוד יותר מכך להרגיש מעט אשם, על כך שאתה כהורה חורץ את גורל ילדך ללימודים בכיתה עם שלל ליטל מעתוקיות במקום עם הבוגרים העתידיים של 8200.

הדיון בוועדה המקומית הסתיים בכך שניתנה לגב' מנקס שהות של 45 ימים להכין חוות דעת מפורטת בדבר ההשלכות הצפויות מהקמת קריית החינוך המורחבת בכפר הירוק, אך כפי שכבר ציינתי למעשה היקף הבנייה בכפר הוא מבחינת עובדה מוגמרת, וכל שאנו בוועדה יכולים לעשות הוא להחליט שהבנייה תעשה לא בבת אחת, אלא תיפרס על-פני שנים רבות.

ולכן זה בכלל לא העניין כאן. את הכפר הירוק אי אפשר ולא צריך לסגור וגם את הרחבתו אי אפשר למנוע, אלא כאמור רק לעכבו במעט. בכוונתי לדרוש שחוות הדעת שתוכן על-ידי הגב' מנקס תובא לדיון בוועדת החינוך או במליאת המועצה (במידה וראש העיר לא יפסיק עם החרם המטופש והילדותי שלו על דיוני ועדת החינוך) כדי למצוא דרכים ובעיקר תקציבים (שתאמינו לי קיימים במערכת והרבה) שיאפשרו למערכת החינוך העירונית תחרות הוגנת ומכובדת אל מול החינוך הפרטי, דוגמת זה שבכפר הירוק. בין השאר, נצטרך למצוא דרכים למנוע מצב בו בני הקטן פתח את כיתה א' בכיתות של 31 ילד בכיתה, כשרק לפני 3 שנים החלה ביתי הבכורה את לימודיה בכיתה של 28 ילדים, ושלא ההורים הם שיקנו לוחות חכמים לכיתות אלא שהעירייה היא תממן גם אמצעים וגם הכשרה והעצמה של המורים העובדים אצלה, ויש עוד המון שאפשר לעשות.

שנה טובה ומחכימה שתהיה לנו,
אבי

יום שישי, 3 בספטמבר 2010

לרועיקי


גבר קטן שלי, רועי

שבועות ארוכים של ציפייה, של חששות, של התרגשות אדירה, הסתיימו להם הבוקר בצלצול אחד קטן. ברגעים רבים במהלך החופש הגדול לא היית כהרגלך. נראה שההתבוננות בכל השנים האלה בקשיים של אחותך הגדולה בלימודיה שלה, חדרו לליבך הרגיש ונטעו בו חשש מפני המקום החדש הזה אליו גם אתה הולך. הבוקר כשהתבוננתי בך מרחוק פוסע לבית הספר בהליכה הזו שלך, ועוד יותר כשהתקרבתי אליך וראיתי את החיוך המקסים הזה שלך, ידעתי שרועי שאני מכיר חזר ובגדול. כשהובלת את השורה של ילדי הכיתה שלך לרחבה בטקס הקבלה שלכם לבית הספר, מין שלווה כזו ירדה עליי. אתה תסתדר ותצליח כאן.

כולם חזרו ואיחלו לך שיהיה לך כיף. אני מקווה שתסלח לי חמוד קטן שלי, אם אאחל לך משהו קצת אחר. אני רוצה לאחל לך שבית הספר יהיה מקום מעניין ומאתגר בשבילך, מקום שתלך אליו בבוקר עם חיוך ושיהיו לך בו המון חברים טובים.

כהורה תפקידי הוא לחבק אותך ולהרעיף עליך אין סוף אהבה, וגם לתת לך את כל התמיכה והעזרה שאתה רק צריך. כשתתקשה ולא תצליח, להתיישב לידך, בשקט וברוגע, ולהסביר לך מה בדיוק רוצים ממך ולעזור לך להתמודד עם האתגרים החדשים. להסביר לך שזה לגיטימי (אל תתבייש לשאול אם אתה לא מבין איזו מילה, לגיטימי זה שמשהו הוא בסדר, מותר, מקובל) לפעמים לא להצליח, אבל חשוב לפחות לנסות.

כחבר מועצה תפקידי הוא לדאוג שתהיה לך את הסביבה האופטימאלית (מה חמוד? אופטימאלי זה הכי טוב) כדי להצליח. שהמערכת סביבך תהיה ברמה הגבוהה ביותר עם האנשים הטובים ביותר ושלרשות אותם אנשים יעמדו הכלים הטובים ביותר. לדאוג שתילמד תכנים מעניינים ומאתגרים והכול במטרה שתוכל למצות את הפוטנציאל שלך (פוטנציאל, מה זה פוטנציאל? המשמעות של המילה פוטנציאל היא יכולת שעדיין לא מימשו אותה לגמרי). ולא פחות חשוב, שתרגיש בטוח בבית הספר, גם מפני ילדים גדולים יותר וגם מאנשים מבוגרים ורעים.


אז קדימה מתוק. לשנינו יש עוד הרבה עבודה לפנינו. שנה מוצלחת לך וגם לי.