יום שישי, 16 במרץ 2012

חגיגות עצמאות

http://www.local.co.il/ramat-hasharon/93427/article.htm
השנה יופיעו בחגיגות העצמאות ברמת השרון אסף אמדורסקי, דנה ברגר, עברי לידר וצביקה פיק בעלות של 950 אלף ש"ח. אז מה אתם אומרים טוב או לא ? בעד או נגד?


יום שישי, 17 בפברואר 2012

פיחוטקה: "לקיים דיון חוזר בתוכנית של בית הכנסת "סוכת שאול"

הנה מילה במילה מכתבו למערכת של אפרים חירם (פיחוטקה) מיום 10.2.2012 ב"קול ברמה" בעניין התוכנית להרחבת בית הכנסת "סוכת שאול" ברובע הדר המדבר בעד עצמו:

"למר יצחק רוכברגר,
אני נאלץ לכתוב אליך, כי לפני כשלושה שבועות שוחחנו על עניין בית הכנסת "סוכת שאול". היית אמור לחזור אלי לאחר בדיקה מחודשת של הנושא. לא חזרת, ומאז, מספר פעמים התקשרתי ללשכה, אמרו לי שאתה בשיחה עם מישהו, ביקשתי שתחזור אלי כשתסיים וזה לא קרה.
המתפללים של "סוכת שלום" מוכרים לי כאנשים טובים והם צודקים בטענתם, כי בית הכנסת צר מלהכיל את הבאים בשעריו ובפרט ביום הכיפורים. ראוי לאשר להם להקים בית כנסת רחב ידיים, שיענה על הדרישה והצורך. זאת הייתה גם עמדתי, כאשר כיהנתי בתפקיד.
אבל התוכנית שאושרה על ידך לאחרונה, לבנות בית כנסת של שלוש קומות, קומת מרתף ועוד שתי קומות למעלה, היא בלתי מתקבלת על הדעת.
אין ברמת השרון כולה בית תפילה של שלוש קומות. ברור על כן, ששתי קומות לא נועדו לתפילה אלא לצרכים אחרים. כמו אולי למגורי הרב (כך נאמר לי בזמנו), מרכז תורני, בר-מצוות, אירוסים ושמחות אחרות.
הפרויקט שאתה מבקש להקים ישנה לחלוטין את האופי של השכונה. יגרום ליריבות אין קץ, התקהלויות, מוזיקה, רמקולים, קהל רב וכו', והכל בשכונת מגורים שקטה.
אחד המתפללים אמר לאחרונה "כל התושבים ידעו שהם הולכים לגור ליד בית הכנסת". הוא אכן צודק. כולנו ידענו שנגור ליד בית כנסת, וזאת בעיני שכנות טובה ונעימה, אבל מה שרוצים להקים, ואתה מאשר זאת, הוא דבר אחר לחלוטין.
המתפללים בוודאי יודעים שבית הכנסת נועד למטרה אחת בלבד, לעבוד את השם, אבל לא לנצל את שמו הטוב של הבורא למטרות זרות שאינן תפילה זכה.
יש לנו כאן קהילה רבת פנים, בהרבה היבטים, שיודעת לחיות יחד מתוך כבוד הדדי, מתוך סובלנות. על הנכס הזה, שמסתבר שאינו מובן מאליו, צריך לשמור מכל משמר ואף לחזק אותו. שינויי האופי של ישוב מתרחשים לאט, אבל הם מתוכננים היטב, מרחיקי לכת ובלתי הפיכים. די אם נראה מה קורה בבית שמש, יבניאל ועוד ישובים.
רוכברגר, על אלה רציתי לדבר איתך, אבל אתה אדם עסוק מאוד. אלמלא כן, היית בוודאי מוצא זמן לדבר איתי.
אני ממליץ מאוד, שתביא את התוכנית, הלא תמימה הזאת של "סוכת שאול" לדיון חוזר, על מנת לשנות אותה לאולם תפילה יפה ידיים, יפה ובנוי במפלס אחד בלבד.

בהצלחה
אפרים חירם"

מבלי להתייחס לזלזול הבוטה של רוכברגר בקודמו בתפקיד, שראוי לכל גינוי, המכתב הזה כל כך נכון, בשינויים המחויבים, לא רק בקשר לבית הכנסת "סוכת שאול", אלא למבנים ותוכניות אחרות בעיר, למשל הישיבה בבית הכנסת "בר יוחאי" ברח' בית גוברין במורשה.

יום שבת, 4 בפברואר 2012

יש לנו מספיק מגדלים - רוצים עוד גני ילדים

על פניו זו עוד החלטה תיכנונית אחת מיני רבות שהתקבלה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה של רמת השרון – במקום המרכזייה של בזק ברח' דבורה הנביאה, המבנה הלבן המוזר שם מול גינת "אחי דקר", יבנה מגדל בין 10 קומות, שיכלול 41 יחידות דיור. בפועל, זו החלטה שמדגימה את הפערים הגדולים באג'נדה החינוכית שלי ושל איציק, במחויבות שלנו מקבלי ההחלטות לעזור לזוגות הצעירים בני המעמד הבינוני בעיר ובתפיסת השיתוף של תושבי רמת השרון בנעשה בעירם.

מאז תחילת הקדנציה אני מנסה להסיט את מרכז ההשקעה ותשומת הלב של העירייה לחינוך היסודי והקדם היסודי. מי שעוקב אחר עשייתי, יודע שאני קורא להשקעה מאסיבית של תקציבים בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים, על מנת להקנות לילדים שלנו בסיס חינוכי איתן ומשמעותי. הדרך לאותו חינוך יסודי אחר ואיכותי, עוברת, בין השאר, דרך גני ילדים צפופים פחות.

ומה זה קשור למגדל המתוכנן בדבורה הנביאה? פשוט מאוד – השטח של בזק הוא השטח הציבורי הפנוי האחרון ברובע הדר. המשמעות של בניית המגדל היא שאי אפשר יהיה לפתוח עוד אף גן חדש במרכז העיר, וכשחוק חינוך חינם מגיל 3 נכנס תכף לתוקף ולאור הצפי לתוספת עשרות רבות של יחידות דיור ברובע (תמ"א 38 ודומיה ומיצוי זכויות הבנייה בשטחים הפרטיים האחרונים) צפויה מערכת הגנים בעיר, העמוסה כבר היום, להפוך לצפופה עוד יותר – לצפופה יותר מדי !!!

במסגרת גל המחאה החברתית בקיץ, אחד הנושאים המרכזיים עליו התרעמו הצעירים היו העלויות האדירות של גני הילדים. לשלוח היום ילד לגן פרטי הוא סיפור שמגיע אפילו לסכומים של 3,000 ש"ח פר חודש ויותר. במגרש בדבורה הנביאה ניתן לבנות בשקט שלוש כיתות פעוטון לילדים עד גיל 3 ושתי כיתות גן לגילאי 3-5. בגנים ובפעוטונים אלה, אותם יש להפעיל באמצעות רשת מגוונים או ויצ"ו, העלות תגיע לכל היותר ל- 2,000 ש"ח לחודש (זאת בלי להתחשב באפשרויות הסיוע השונות). מדובר כאן בחסכון שיכול בנקל להגיע למעל ל- 10,000 ש"ח לשנה, סכום בכלל לא מבוטל לזוג צעיר.

אבל זה לא הכל – רובע הדר ידוע כרובע של בניינים בני 3 קומות. רובע שקט ונעים. רובע שסימל איך לעיר יכולה להיות נשמה של מושבה. לכן, כשבאים לנטוע באמצע הרובע בניין כה חריג ושונה, לא יכול להיות שמהלך כזה נעשה מאחורי גבם של התושבים ברובע, בלי שאף אחד מהם ידע על המגדל שצפוי לצמוח להם בחצר האחורית. העירייה הייתה צריכה לשתף את תושבי השכונה בתוכנית זו, לשמוע את דעתם בנושא, להתחשב בדעתם ולהציג בפניהם פתרונות לחששות שלהם – למשל כיצד מתכוונת העירייה להתמודד עם המחסור בחנייה הקיים כבר היום, מחסור שצפוי להחמיר לאחר בניית המגדל החדש. נכון שלא התושבים מנהלים את העיר, אך אנחנו הנבחרים הולכים ובאים והתושבים יישארו לחיות עם מעשינו לכל החיים.

אם הדברים היו תלויים בי, על מגרש זה היה נבנה קומפלקס של 5-6 כיתות גן, מחציתם פעוטונים לילדים עד גיל 3 ומחציתם גנים מגיל 3-5. מתחת להם, ייבנה חניון ציבורי של כמה עשרות מקומות חנייה לרווחת תושבי האזור, אשר יאפשר גם הורדה והעלאה של הילדים בבוקר ואחרי הצהריים, מבלי להעמיס על הרחובות הצמודים.

זה עדיין לא אבוד. בפועל זו הוועדה המחוזית אשר משנה ייעוד של קרקע והיא אשר מאפשרת חריגה כה גדולה מזכויות בנייה. התארגנות של התושבים יכולה וצריכה להוביל שהחלטה אחרת תתקבל בוועדה המחוזית, כזו שתשאיר את ייעוד הקרקע לטובת מבנה ציבור. אחר כך, אני מבטיח לדאוג שיוקמו שם גני הילדים.

ועוד הערה לסיום – המקורות שלי מספרים לי שבעבר כבר היו מי שניסו לבנות במגרש הזה בניינים למגורים. הם ביקשו לבנות שם בניין של 5 קומות פלוס מינוס. התשובה שקיבלו אותם יזמים הייתה חדה וברורה – אין לכם שום סיכוי לשנות את ייעוד המגרש ולבנות בו. מעניין מה השתנה פתאום ............

יום שבת, 14 בינואר 2012

איציק האוהד בישל לחבר'ה תקציב

ביום חמישי אושר תקציב העירייה לשנת 2012, לאחר דיון אלים ורווי שנאה ואיומים כלפי חברי מועצה ועיתונאים, שבסופו הצביעה סיעת מרץ נגד התקציב והצטרפה אליי בשעה טובה לאופוזיציה.


בגדול, הטייס האוטומטי ממשיך בשלו... תקציב החינוך מתעדכן לפי מספר הילדים והקצבות משרד החינוך. כנ"ל ברווחה. בכסף שנשאר ממשיכים לתקצב את שאר פעילויות העירייה השוטפות, בשינויים קומטיים כאלה ואחרים. פה ושם התאמות מינוריות במצבת כוח האדם. אם כי בשביל לתת שירות ראוי לתושבים, מדובר בצעד ראשון ולא יותר. מחלקת ההנדסה עדיין צריכה עובדים, בעיקר בכל הקשר באכיפה על הבנייה. איציק מנפנף במילה התייעלות בקשר לתקציב, אבל כשרואים למשל תוספת של 2.5 מיליון בהוצאות על פינוי אשפה, כשהעירייה ממשיכה להעסיק באותה מחלקה 10 עובדים משלה, נראה שמדובר בלא יותר מסיסמה שנועדה להשתיק את מי שירגיש נפגע מהשירות והתפקוד של חלק מאגפי העירייה.


שינוי אחד כן יש בתקציב - מסתבר, שארבע מיליון ש"ח לא מספיקים לקבוצת הכדורגל וההקצבה לקבוצה קפצה לכ- 5.5 מיליון ש"ח, ויחד עם הכדורסל כמעט 9 מיליון ש"ח מוזרמים לקבוצות הייצוגיות של העיר. תוך שנתיים ההקצבה של העירייה לקבוצת הכדורגל כמעט ושילשה את עצמה. גם הבנות בכדורסל נהנות מכך (ואפילו עשויות להנות עוד יותר, כי לפי הקריטריונים הם אמורות לקבל כמחצית מהכסף, שהם מעל ל- 4 מיליון ש"ח ולהשאיר את הבנים עם 4 וקצת מיליון). אבל הכסף, גם ברמת השרון, לא גדל על העצים ואיציק החליט שהכסף הנוסף לכדורגל יבוא בעיקר מתקציב אגודת הספורט, שתקציבה נחתך ב- 2.25 מיליון ש"ח. זהה כמעט אחד לאחד לעלייה בתקציב הכדורגל.


במילים אחרות - פחות כסף לילדים, עוד כסף לקנות זרים ושאר שחקנים לא רמת שרונים. האם בשביל זה תושבי רמת השרון משלמים ארנונה? האם זה סדר העדיפויות הנכון? ברור שלא! אבל כשהאוהד מספר אחד של הקבוצה הוא ראש העיר - ככה התקציב נראה.


ההד הציבורי שהרמתי בשבוע שעבר בעניין, הביא את איציק להביא תגבורת לישיבה בדמותם של חלק מנושאי התפקידים בקבוצה ואוהדיה. הישיבה, שהתנהלה באגף החינוך, בחדר ישיבות קטן ודחוס, לוותה כל הזמן בקריאות, קללות ואיומים. איציק ראה ושמע הכל. חייך לא פעם. אי אפשר היה לפספס עד כמה הוא נהנה מהאווירה שהייתה. אורי לוין מהירוקים לא היה מוכן להשלים עם זה ועזב די מהר. שרון יונתן, מקול ברמה, התפרץ לאחר כשעתיים של ישיבה לאחר אין סוף גידופים בעברו, על כך שהעיז לכתוב על ההתנגדות לתוספת התקציב לקבוצה. בשלב מסויים, איציק אף שאל אותי בלחש: "איך אתה עומד בזה???". האמת? זה לא היה בכלל קשה. כשאתה מאמין במה שאתה נלחם עליו, כמעט שום לחץ לא יכול לשבור אותך.


הצבעתי נגד התקציב השוטף.


הצבעתי נגד, כי גם השנה החינוך היסודי בעיר לא ייקבל את הקדימות והעדיפות שמגיעים לו, כשהתוצאה תמשיך להיות במאות ילדים שמגיעים לכיתות המא"ה בתיכונים. הנתונים לא משקרים - רמת השרון נמצאת במקום השלישי בשרון בזכאים לבגרות ובהשקעה הכספית פר תלמיד.


הצבעתי נגד, כי גם השנה היול"א ברמת השרון והחוגים באגודת הספורט ימשיכו להיות יקרים מדי. לעיתים במאות שקלים לחודש יותר משכנותינו בשרון.


הצבעתי נגד, כי לא אתן את ידי לחיסול ענפי ספורט מובילים שמוסיפים כבוד לעיר, דוגמת הכדוריד, הכדורסל והאתלטיקה, אשר מושכים מאות ילדים להתאמן בהם מדי שבוע, שצריכים עכשיו לקצץ 30% מתקציבם.


הצבעתי נגד, כי אני לא מסכים ולא מקבל את הדרך והסגנון שבה מוביל רוכברגר את העיר. ברחוב אני מקבל אין סוף פידבקים תומכים ומהשבוע לא אהיה לבד גם בישיבות המועצה.


שנה טובה.

יום שבת, 17 בדצמבר 2011

הטיים מגזין בחר השנה כאיש השנה שלו את המפגינים. לא ספציפית את הערבי הצעיר בכיכר בקהיר, ולא את חברו ברחובות דרעא בסוריה, לא את זה שיישן באוהל במדריד או אלה שישבו בניו-יורק מול וול סטריט ואפילו לא רק את דפני וסתיו שלנו כאן, אלא את המפגין כמייצג את התרחשויות של שנת 2011. לכל הדרישות של כל אותם מפגינים בכל פינות העולם יש מכנה משותף - דרישה להוגנות מצד השלטון ושיתוף האוכלוסיה כולה בחלוקת העוגה.


גם לרמת השרון הגיעה המחאה של הקיץ, כאשר צעירים תושבי העיר ביקשו להבטיח את האפשרות שלהם להמשיך ולגור בה, על אף זינוק מחירי הנדל"ן בעיר ועלויות החיים בה, כפי שהם באים לידי ביטוי למשל בגני הילדים, בחינוך ובמזון. צריך להיות כנים - צדק חברתי מודל רמת השרון לא דומה לזה שיש ליצור במקומות כמו ערי הצפון או בשכונות העניות של תל אביב וירושלים. אבל דירות צנועות יותר במחירים סבירים יותר, הם דבר אפשרי וחובתם של מקבלי ההחלטות כלפי הדור הצעיר.


לכן, כשקרקע ציבורית סוף סוף משתחררת ועומדת למכירה, תפקיד העירייה לוודא שבמקום בו יש לה אפשרות לקבוע ולהשפיע, השפעתה תהיה גם לכיוון של דיור שמתאים לאותם צעירים. לכן כל כך מפריע לי מה שקורה בפרויקט המתוכנן של גינדי על החניון של רובע אלון - גם במישור החברתי וגם במישור הערכי.


במישור הערכי - הפרויקט עבר קו אדום ואסביר. במסגרת המכרז שהיה למכירת הקרקע, כמקובל במכרזים, ניתנה למתמודדים אפשרות לשאול שאלות הבהרה. אחת מהן נגעה לאפשרות להוסיף קומות מגורים למבנים. תשובת העירייה הייתה ברורה וחד משמעית: "לא ניתן לקבל הקלות לקומות נוספות". תשובה חדה וברורה, כזו שאינה משתמעת לשני פנים. גינדי זכו, תוך שהם מציעים סכום שגרם להמון גבות להתרומם. גם הם, אני מניח, קראו את שאלות ההבהרה ואת התשובות להן על-ידי העירייה ובכל זאת בחרו להגיש בקשה לתוספת קומות - ולא קומה אחת, אלא 3 קומות (מ- 14 קומות במסמכי המכרז ל- 17 קומות (קומה נוספת בגובה, קומת גן למגורים וקומת ביניים מעל לקומת הגן)).


על פניו, דין הבקשה להיפסל מיד. הרי המתמודדים האחרים הסתמכו על תשובת העירייה וקבעו את הצעתם בהתאם. אבל את קברניטי העירייה זה עניין פחות, והופ צצה לה חוות דעת משפטית שאומרת שנכון שהעירייה קבעה מפורשות שאסור להוסיף קומות, אבל בעצם זו לא סמכותה בכלל לענות בעניין ולא אותה צריך לשאול, ותוספת קומות זה בכלל הוועדה המקומית (שדרך אגב יושבים בה בדיוק אותם אנשים שיושבים במליאת העירייה). בשורה התחתונה העירייה אמרה לפני המכרז שחור ועשתה לאחריו לבן.


אין לי בעיה עקרונית עם תוספת קומות, בטח לא כשקומות נוספות אלה יכולות לעזור לתוספת יחידות דיור שיקלו מעט על המחסור בדירות בעיר, ולא פעם הצבעתי בעד מתן הקלה שכזו לתוספת קומות, אך כאן, לא יכולתי לתת הכשר לעירייה שמשקרת את תושביה. אסור לשום גוף ציבורי לשקר לתושביו ואם טעתה העירייה בכך שקבעה שאסור להוסיף קומות - היה עליה לפרסם תיקון לשאלות ולאפשר לכל המתמודדים במכרז ולתקן את הצעותיהם בהתאם או לפתוח מחדש את המכרז.


זו לא הבעיה היחידה שלי עם התכנון החדש שאושר לגינדי. התנגדותי לחלק מהבקשות של גינדי נסוב כאמור גם במישור החברתי. בעירייה אישרנו פרויקט של 88 יחידות דיור בגודל ממוצע של 100 מ"ר, כלומר יש דירות גדולות יותר ודירות קטנות יותר, כאלה שכמעט ועומדות בסטנדרטים המקובלים של דיור בר השגה או מספיק קרובות אליו בהתחשב שמדובר ברמת השרון. אך בגינדי בחרו אחרי זכייתם במכרז לשנות לגמרי את אופי הפרויקט - ובמקום 88 יחידות של 100 מ"ר בממוצע, הם רוצים לבנות 64 יחידות של 150 מ"ר בממוצע. זה כבר הופך את הפרויקט לסוג של אקירוב מודל רמת השרון. גם אם זה שיהיה דיור יוקרתי בעיר שהיא ללא ספק העיר היוקרתית בערי השרון אין לי בעיה עקרונית, אלא זה שדווקא על הקרקע הציבורית, אולי היחידה שיצאה למכירה בעשרות שנים, נבנה הפרויקט היוקרתי ביותר, זה כבר פספוס אדיר. סוף סוף יכלה העירייה לתת פתרון לקצת זוגות צעירים והיא בחרה להתרפס בפניי יזם פרטי על חשבון צעיריה.


מזל שלאחרונה המחוז כופה על העירייה יותר ויותר לשלב בתוכניות החדשות המגיעות לפיתחו, למשל בתוכניות הפינוי בינוי השונות, שילוב גם של דירות קטנות יותר.

יום שבת, 19 בנובמבר 2011

שאילתא לישיבת המועצה מיום 4.9.2011 – מעבר חצייה ברח' אוסישקין מול חטיבת ביניים קלמן

טרם ישיבת המועצה בחודש ספטמבר פנה אליי חבר ועידכן אותי בתאונה נוספת שהתרחשה על אחד ממעברי החצייה ברחוב אוסישקין. זו תאונה נוספת שמתרחשת על מעבר חצייה בה נפגעת ילדה בשנות העשרה שלה, וחשוב שגם העירייה תיבחן האם היא עושה כל שביכולתה כדי לספק סביבה בטוחה יותר לתושבים, לכן השתמשתי באחד הכלים העומדים לרשותי והוא הגשת שאילתא שתועלה במליאת המועצה. הפיתרון המיידי האפשרי הוא הגבהה של כמה סנטימטרים של הצמתים לאורך הרחוב, בכך מודעות הנהגים לכך שהם נכנסים לצומת תיגבר, הם יאטו נסיעתם, אך לא כמו עם פסי ההאטה, והבטיחות ברחוב תיגבר.


אני מזמין כל אחד ואחת להשתמש בכלי הזה שעומד לרשותי כחבר מועצה - להרגיש חופשי לפנות אליי ולהעלות דרכי נושאים לדיון במליאת המועצה.


רקע

במהלך השנה האחרונה, לרבות במהלך השבוע החולף, אירעו שתי תאונות דרכים, שאני יודע עליהן, בהן נפגעו ילדים במעבר החצייה בפינת הרחובות אוסישקין והשופטים (המעבר הקרוב ביותר לכניסה לחטיבת הביניים). מדובר במעבר בו עוברים ילדים ובני נוער רבים. הרחבה לפני מעבר החצייה מוסתרת בחלקה על-ידי עץ הנטוע במקום, ומיקום המעבר הינו לאחר מרכז מסחרי בו רכבים רבים חונים בחנייה כפולה ומכוניות שמגיעות מכיוון צפון לדרום נעות במהירות גבוהה יחסית. בעיה דומה קיימת במעבר החצייה בצומת הרחובות אוסישקין ואוורבוך, אם כי לא ידוע לי על תאונות דרכים על מעבר חצייה זה.

שאילתות

1. האם נעשתה לאחרונה בדיקה לגבי מסוכנות הצומת ?

2. האם נעשה לאחרונה סקר תחבורה הבוחן את היקפי התחבורה בכביש ? נראה, שהיקפי הבנייה ברובע אלון, יחד עם מגרש החנייה שהוכשר ברחוב השופטים, הביא לגידול בהיקפי התנועה ברחוב אוסישקין.


3. האם בכוונת העירייה לבצע דבר מה בצומת כדי להגביר את בטיחותו, למשל הוספת פס הרעדה נוסף בסמיכות גבוהה יותר לצומת או כל אמצעי אחר שיסייע להורדת מהירות הנסיעה של מכוניות המגיעות מצפון לדרום ?


פרוטוקול הישיבה טרם פורסם באתר העירייה - לכשיפורסם אצרף לינק אליו.

שאילתא לישיבת מועצה ביום 7.8.2011 – עלות יול"א תשע"ב

רקע -

רגע לפני פתיחת שנת לימודים חדשה ועל רקע העלאת מצוקתו של מעמד הביניים לסדר היום הציבורי, אשר נדרש לשאת בהוצאות כבדות ביותר ביום-יום, יש מקום לבחון את עלותו של היול"א.

שאילתות -

1. מה מספר הילדים שנרשמו ליול"א לשנת הלימודים תשע"ב לפי חתך הגילאים השונים (טרום טרום חובה, טרום חובה וחובה) וכמה גני יול"א צפויים להיות מופעלים במהלך שנה זו בכלל ולכל קבוצת גיל בפרט ?

2. מה סך התקציב הכולל הצפוי של מערך היול"א בשנת תשע"ב ומה היה היקפו בשנים תש"ע ותשע"א ?

3. האם ליול"א הכנסות נוספות מעבר לתשלומים הנגבים מההורים, למשל העברות מתקציב העירייה ?

4. מה פירוט ההוצאות וחלוקת תקציב ההוצאות של מערך היול"א בשנים תש"ע ותשע"א ?

5. האם הנכם בוחנים או מוכנים לבחון הפחתה או הוזלה של שכר הלימוד הנגבה מההורים בגין היול"א לשנת תשע"ב ?