ממחר - אסור לנפח לכם בראש

אז מחר התקנות האוסרות שימוש במפוחים נכנסות לתוקפן.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4060552,00.html

אני מזמין את כל מי שנפגע מהמפגע הזה ברמת השרון, כפי שעבדו עם מפוח שכזה לפני שבועיים בגינה מתחת לבית שלי, לדווח לי.

ברוכים הבאים למסלול הירוק

יצאתי בתחושה מאוד לא נוחה, בלשון המעטה, מישיבת הוועדה המקומית שהתקיימה בתחילת השבוע. אחרי מספר עניינים טכניים, התחלנו לדון בארבע בקשות שהונחו לפיתחנו. ישיבה אחת – ארבע בקשות – ולכולן מכנה משותף אחד: בנייה ללא היתרים שבאה לקבל הכשר בדיעבד.

האחד בנה מחוץ לקווי בניין, אצל השני יש חריגה ממספר יחידות הדיור, השלישי בנה במטר מעל המותר וגם הוסיף בריכה, והרביעי ככל הנראה חורג מהיקף הבנייה המותר במגרש. בכל המקרים אין בכלל שאלה בדבר החובה לקבל היתר בקשר לכל אותן הקלות, כאשר חלק מהפרות הבנייה מהוות סטייה ניכרת אותה כלל לא ניתן לאשר. גם למבקשים לא היה ספק שהם צריכים היתר והם דאגו לבקש אחד שכזה, אבל כשההיתר לא ניתן ולעיתים אף סורב, הבנייה לא נעצרה לרגע, וכל המבנים בנויים לגמרי, חלקם אף מאוכלסים ללא היתרים.

האמת, שיש עוד דבר משותף לכל הבקשות – בכולם הבנייה גרמה למאבקים מקומיים. שכנים הגרים בסמוך לפרויקט החורג והלא חוקי נאלצים לנהל מאבקים משפטיים מרים, שעל חלקם יכולים כל תושבי העיר לקרוא בעיתונות המקומית. במקום שהעירייה תוביל ותדאג לכיבוד החוק ותשמור על התושבים – התושבים הם שצריכים, באמצעות עורכי דין ומהנדסים שאת שירותיהם הם שוכרים תמורת כסף יקר ותוך השקעת זמן ניכרת, להבטיח את חוקיות הבנייה בעיר. האנרכיה השוררת בתחום אכיפת חוקי הבנייה, מביאה למתחים קשים ומיותרים בין התושבים.

כששאלתי מספר פעמים בישיבה, איך זה יכול להיות שמבנים נבנים כך ללא היתר, עד שלב בו למעשה בנייתם הסתיימה? איך זה ייתכן שאותם מבנים גם מאוכלסים? נעניתי שוב ושוב, וזו לא הישיבה הראשונה שאני מקבל את התשובה הזו, שאין מספיק כוח אדם וכלים נאותים לאכיפה. עם כל הכבוד, זאת לא תשובה מקובלת. בטח שלא בעירייה עם תקציב של מעל ל- 300 מיליון ש"ח בתקציב השוטף ועוד קרוב ל- 200 מיליון ש"ח בתקציב הפיתוח (שחלקו מוסט למימון עלויות מחלקת ההנדסה, שאחראית בין השאר גם על הפיקוח על הבנייה).

אמנם, אני לא מאמין גדול במקריות, ואני אחד שסבור שלכל דבר יש סיבה, גם כשמדובר בהחלטה לא לפעול בקשר לעניין מסוים, אבל את השאלה האם יש לכך מניעים כאלה או אחרים, צריכים לברר גופים אחרים במדינה.

אני מתכוון כן להעלות בישיבת המועצה הקרובה את הנושא לדיון, למשל לברר מה כוח האדם האחראי על האכיפה ובדיקת חריגות הבנייה בעיר, מספר ההליכים שננקטו כנגד מפירי חוק, כמה הריסות בוצעו בפועל, וכ"ו. אודה אם תשתפו אותי ב"חוויות" דומות שקרו לכם.

הצעה לסדר: מינהלת התחדשות עירונית לרמת השרון

אחרי כל כך הרבה ישיבות של וועדות התכנון השונות, פגישות עם תושבים וקריאה של חומר בנושא אני מכיר די לעומק את כל היתרונות והחסרונות של התוכניות והכלים התיכנוניים השונים שנתנה המדינה לעיריות ולתושבים כדי לטפל במתחמי מגורים ישנים ובבניינים שזקוקים לחיזוק כדי לעמוד בתקני רעידות האדמה החדשים. אחד הלקחים העיקריים שלי הוא שתוכניות אלה מסתכלות רק על הבניין הספציפי, ברמה הבסיסית, אבל מתייחסים פחות למשמעויות הרחבות של ביצוע פרויקטים של פינוי-בינוי או תמ"א 38. כאן אני חושב שיש מקום לעיריות להוביל ולא לפחד להיכנס לקלחת. לכן הגשתי השבוע הצעה לסדר יום לקראת ישיבת המועצה הקרובה לפיה תוקם מינהלת התחדשות והתמגנות עירונית. הנה נוסח ההצעה שלי, המדברת בעד עצמה:

הנדון : הצעה לסדר יום – הקמת מינהלת התחדשות עירונית

רקע

מזה שבועות שאנו עדים לעוצמת איתני הטבע ולשבריריות חיינו על כדור הארץ, כאשר לפתע, ללא שום התרעה מוקדמת, רועדת האדמה ומשאירה חורבן והרס גם במדינות המתפתחות ביותר, דוגמת ניו-זילנד ויפן. כמו כולם, אני עומד משתהה מול התמונות עוצרות הנשימה, של הבתים שקרסו בהמוניהם, ומול המספרים המבעיתים של ההרוגים והפצועים, וחושב מה עלול לקרות אצלנו כאן ברמת השרון.

אני יודע שגם אתה ער ומודאג ממצב מבני הציבור ובתי המגורים בעיר, אשר נבנו קודם לשנות השמונים, ופועל להתחדשות מתחמים רבים בעיר, בעיקר באזור מורשה.

בעיקר אני חושש ממצב בתי הספר בעיר, שמרביתם קיימים מזה עשרות שנים, עוד קודם להחלת התקן לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה. חובה עלינו לוודא שבתי הספר בעיר עמידים בפני רעידות אדמה וסיכונים אחרים, דוגמת טילים ארוכי טווח, ועם תקציב פיתוח בהיקף של 195 מיליון ש"ח לשנת 2011 עומדים לרשותנו האמצעים לצאת לביצוע באופן כמעט מיידי.

מדינת ישראל נתנה את הכלים התכנוניים בדמותן של תוכניות הפינוי-בינוי ותמ"א 38, אך נראה שנדרש מאמץ מסודר יותר כדי להבטיח יישום מהיר ונכון של אלה. בנוסף, ההשלכות הדרמטיות שיש לפרויקטים אלה על סביבתם המיידית ועל העיר כולה, כאשר באחת בלב מתחם עירוני מתווספות מאות ואף אלפי יחידות דיור, מצריכות חשיבה מסודרת והשקעות עירוניות משמעותיות.

הצעת החלטה
תוקם מינהלת התחדשות עירונית, אשר תהיה כפופה לאגף ההנדסה בעיר. מינהלת זו תקל את העומס על ראשי אגף ההנדסה ותעמיד לרשותם ולרשות תושבי העיר כוח אדם איכותי, מקצועי ומיומן על מנת לקדם עד כמה שאפשר, בהתאם למדיניות התכנון העירונית, את התחדשות והתמגנות העיר.

משימתה הראשונה והמיידית של מינהלת ההתחדשות יהיה להניח בפני הועדה המקומית סקר מקיף של בתי הספר בעיר בדבר עמידותם לרעידות אדמה והצעדים וההשקעות שיש לנקוט כדי להתחיל בחיזוק של בתי הספר כבר במהלך חופשת הקיץ הקרובה.

מהנדסת העיר תניח בפני מועצת העיר בהקדם האפשרי ותוך לא יותר מחודשיים ממועד קבלת החלטה זו הצעה תקציבית למימון פעילות מינהלת ההתחדשות העירונית, שתכלול את פירוט כוח האדם והאמצעים הנדרשים למינהלת זו כדי למלא את תפקידה כראוי, לרבות בשני מישורי הפעולה הבאים:

כלפי האזרחים – מתן סיוע וייעוץ לתושבים, מהבחינה המשפטית וההנדסית, כיצד למקסם את תועלתם מהאפשרויות התכנוניות השונות העומדות לרשותם בהתאם לחוקים ולתוכניות השונות תוך התחשבות מקסימאלית בסביבה ובכך להקטין עד כמה שאפשר את ההתנגדות של שכניהם לפרויקט, אשר עלולה לעכב את ביצועו; גיבוש רשימת אנשי מקצוע אמינים וברמה מקצועית גבוהה לביצוע הפרויקטים השונים.

כלפי מועצת העיר וגופי התכנון העירוניים – בחינת ההשלכות של התוכניות השונות על הסביבה המיידית של הפרויקט ועל העיר כולה והצגתן בפני מקבלי ההחלטות וועדות התכנון העירוניות והמחוזיות לצורך שיפור אופן הדיון וקבלת ההחלטות בנוגע להן; הכנה של תוכנית רב שנתית, אשר תאפשר תכנון של העיר לאור השינויים הצפויים בה בעקבות אישור התוכניות השונות, למשל בנושאי תוספת אלפי ילדים ובני נוער למערכת החינוך, העומס על מערכת התחבורה העירונית והתמודדות עם הצורך בתוספת של מקומות חנייה ציבוריים; הכנת תוכניות בניין עיר חדשות נקודתיות בעניין תמ"א 38 שיתאימו למאפייני האזורים השונים בעיר, למשל בחינת השאלה האם נכון יותר לאפשר תוספת של שתי קומות לבניינים ברח' סוקולוב, כמו ברמת-גן וערים נוספות, או כיצד ניתן להשתמש בכלי של תמ"א 38, כאשר בבתים רבים נבנו יציאות וחדרים על הגג, אשר מקטינים עד מאוד את הכדאיות של חיזוק המבנה תחת הוראות תמ"א 38.


אשמח לשמוע מה אתם חושבים בעניין וכיצד לדעתכם העירייה יכולה לקחת חלק משמעותי יותר במימוש של תוכניות אלה.

שבוע טוב וחג שמח (בכל זאת היום זה פורים),
אבי

לתשומת ליבכם - מפוחי העלים הוצאו מחוץ לחוק

בחודש יוני 2009 הגשתי הצעה לסדר לחקיקת חוק עזר ברמת השרון, לפיה יאסר השימוש במפוחי עלים ברמת השרון. אז הוסבר לי שהכנסת עמלה על תיקון החוק בעניין ולכן חוק עזר שכזה מיותר למעשה.

שמחתי מאוד כששמעתי שלפני כחודש אושר בכנסת תיקון לתקנות למניעת מפגעים, אשר אוסרות כליל את השימוש במפוחים אלה. העניין הוא שבלי מודעות של התושבים, אין לתיקון משמעות רבה, מאחר וקשה לי לראות את העירייה אוכפת את האיסור בפועל (אני מאוד מקווה שהיא בעצמה תפעל בהתאם לתיקון ותאסור על עובדיה וקבלניה שימוש במפוחים אלה). לכן כתבתי מכתב למנכ"ל עיריית רמת השרון בזה הלשון:

7 במרץ 2011
אל:
מר הרצל נחום
מנכ"ל עיריית רמת השרון

א.נ.,

הנדון: איסור שימוש במפוחי עלים

במליאת מועצת העיר מיום 7.6.2009 נדונה הצעה לסדר שהנחתי על שולחן העירייה בעניין צעדים להגבלת ואיסור שימוש במפוחי עלים. אז הוסבר לי שאין מקום לחוק עזר עירוני בעניין, מאחר וחוק בעניין נמצא בשלבי עבודה בכנסת.

שמחתי מאוד לגלות כי לפני מספר שבועות אושרו בכנסת תקנות לפיהם החל מיום 27 באפריל 2011 נאסר לחלוטין השימוש במפוחי עלים מרעישים (אין מפוחים שלא מרעישים), וכי שימוש שכזה במפוח עלים מהווה עבירה פלילית, שנושאת עימה עונש שיכול להגיע לשישה (6) חודשי מאסר או קנס של 2,800 ש"ח. מפוחים אלה הם מטרד איום, מיותר ומזיק בריאותית, מאחר והם ממלאים את האוויר באבק, עפר ומתכות מסוכנות אחרות.

חשוב לציין, כי לפי התקנות החדשות לא רק המשתמש עצמו במפוח עובר על החוק, אלא גם מי שמרשה לאחר להפעיל מפוח, כך שלמיטב הבנתי, אחריות פלילית תחול על בעל בית פרטי או חברי ועד בית, אשר הגנן שהם שכרו לביצוע עבודות הגינון בביתם השתמש במפוח שכזה.

כן תחול אחריות פלילית על בכירי העירייה, אשר עובדיהם בעירייה ועובדים המועסקים על-ידי קבלני עבודה שנשכרו על-ידם לצורך ביצוע עבודות אלה, עושים שימוש במפוחים שכאלה. לצערי הרב מאז הדיון בעירייה נתקלתי פעמים רבות בעובדים העושים שימוש במפוחים שכאלה במשך שעות מרובות בגינות הציבוריות השונות ברחבי העיר (אוכל להעביר לך תמונות המנציחות זאת אם תחפוץ בכך).

אני סמוך ובטוח, כי תפעל על מנת לוודא שעובדי העירייה ובכיריה לא יחשפו לסיכון של עבירה פלילית על כל הנובע מכך, וקורא לך, באמצעות הכלים השונים העומדים לך כמנכ"ל העירייה, ליידע את כל תושבי רמת השרון על הבשורה שבתקנות החדשות והסיכון הרב שבהפרתן.

כוכב ימשיך לנצנץ - כל הכבוד לקמפיין הציבורי של התושבים

השבוע נודע סופית, כי התוכניות לבניין מגדל מגורים בן 18 קומות במקום קולנוע כוכב המיתולוגי ברמת השרון נגנזו, כך שכולנו נוכל להמשיך להראות שם כוכבים, והשלט עם השפתיים האדומות שמזמין אותנו להצגת חצות של מופע הקולנוע של רוקי ימשיך לחייך אלינו בדרכינו להרצליה.

לתוכניות לבניית המגדל על חורבות כוכב נחשפתי במהלך הבחירות. די כבדרך אגב, בעקבות הערת ביניים באמצע איזה חוג בית. כמה חודשים אחרי הבחירות הבנתי שהעניינים קצת יותר רציניים משהערכתי מלכתחילה, ושיש מי שנותן ליזמים להבין שבהחלט יש על מה לדבר. כנראה שלא סתם התוכנית הזו הסתובבה לה במסדרונות העירייה יותר משלוש שנים. מנגד הסתובבה לה עצומה ברשת, שהצליחה לאסוף כמעט 3,000 חתימות נגד הריסת קולנוע כוכב.

הבדיקה שערכתי העלתה עובדה קריטית בעניין זה, שסברתי שחשוב שתונח על השולחן בצורה ברורה לכל בעלי החלומות על רווחים גדולים מהמגדל, והיא שהקרקע שעליה יושב כוכב היא משבצת חומה, כלומר שטח ציבורי, וככזה יזם פרטי לא יכול לעשות בה שום שימוש, למעט לצורך מבנה ציבור. היה לי גם חשוב שכל חבריי לוועדות התכנון העירוניות ידעו זאת, כדי למנוע מחטף כזה או אחר. לכן הגשתי שאילתא שנדונה לפני כשנה במליאת המועצה. תגובת החברים האחרים למועצה לא השאירה מקום לספק, כי חברי המועצה לא ייתנו את ידם לכל תוכנית שתיקח את אחד מאתרי התרבות היחידים בעיר ותהפוך אותו לעוד גוש בטון - יש מספיק מקומות אחרים ברמת השרון לכאלה.

שמחתי לראות את הכותרת הזו הסופ"ש בקול ברמה - "תושבי רמת השרון ימשיכו לראות כוכבים בקולנוע כוכב". בשבילי זו עוד הוכחה עד כמה אפקטיבי יכול להיות קמפיין ציבורי כשהוא בא מהבטן, כשהוא יודע לגעת בפינה החמה הזו בתוכנו, כשהוא לוקח אותנו לילדות ומחבר אותה למציאות שלנו כיום.

שאפו למי שדאג להוביל את הקמפיין באינטרט ומעל דפי העיתונים.

שבת שלום.

שאילתא לישיבת מליאה 13.12.2009 – קולנוע כוכב

אל:
גב' פרח מלך
עוזרת ראש העירייה

הנדון: שאילתא לישיבת מליאה 13.12.2009 – קולנוע כוכב

רקע -

עבור מי שגדל ברמת השרון, קולנוע "כוכב" השכונתי במהותו יתקשר תמיד לרמת השרון הקטנה, רמת השרון כשעוד הייתה מושבה. "כוכב" היה בית הקולנוע הראשון אליו נחשפו רבים מאיתנו בתור ילדים וזאת בתקופה שטרם מתחמי הקולנוע הגדולים.

מזה שנים, ישנם דיבורים על כך שישנן תוכניות להרוס את בית הקולנוע ובמקומו לבנות עוד מגדל מגורים.

שאילתות –

1. למיטב ידיעת העירייה, מיהו הבעלים הנוכחי של החלקה עליה בנוי קולנוע "כוכב" ?

2. האם למועד מליאה זו רשומה הערת אזהרה לטובת עיריית רמת השרון על חלקה זו ?

3. מהו ייעוד השטח של חלקה זו ?

4. האם הוגשה בקשה כלשהי בקשר לחלקה זו ?

בכבוד רב,

אבי גרובר

תקציב 2011 - לעיר החזקה בארץ מגיע הרבה יותר

איך הזמן עף כשנהנים... והנה כבר תקציב שלישי מאחורינו. התקציב הראשון, זה של 2009, הובא בפנינו שבועות ספורים אחרי הבחירות. בקושי ידענו באילו ועדות אנחנו יושבים (חוץ ממני שיושב בכל הועדות...) וכבר תקציב הונח לפתחנו. היום, כשנתיים מאוחר יותר, כמעט באמצע הקדנציה, התקציב הוא הרבה יותר משלל מספרים והר של מילים וכך גם ההבנה אצלי עד כמה גדול הפספוס שבו. ושרק נבין במה מדובר – התקציב השוטף לשנת 2011 הוא 321 מיליון ש"ח ותקציב הפיתוח נע סביב 195 מיליון ש"ח, שהם יחד קרוב ל- 520 מיליון ש"ח, מעל לחצי מיליארד שקלים חדשים. המון המון המון כסף.

בפעילותי המוניציפאלית החלטתי להתמקד בשלושה תחומים מרכזיים, שהם הנושאים הקרובים ביותר לליבי ומתוך אמונה ותקווה, שעל אף שאיני נמנה על הקואליציה, באפשרותי לתרום באופן משמעותי לקידומם של תחומים אלה. תחומים אלה הם החינוך לגיל הגן והיסודי, השירות לאזרח ובנייה גם בעיר עצמה אשר תתאים לצרכים ולמגבלות של הזוגות הצעירים, בעיקר אלה שכמוני גדלו ובגרו ברמת השרון.

הבעייתיות בתחומים אלה אינה ייחודית לרמת השרון, אך לעומת ערים רבות אחרות, לרמת השרון, שהיא העיר המדורגת בדירוג הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר בארץ (דרגה 9 מתוך 10), יש את הכלים והתקציבים להתמודד עם בעיות אלה, לעצב חברה וסביבה טובה יותר במקום להיכנע למציאות ולתכתיבים הקיימים. בכל התחומים הנ"ל יש משמעות מכרעת לאופן חלוקת המשאבים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקציב, ולכן התנגדתי לתקציב.

אתחיל בנושא החינוך היסודי. רמת השרון מפנה כיום את מרבית תשומת הלב שלה ואת מירב האמצעים למה שמכונה פרויקט המא"ה. למי שלא מכיר - מדובר בתוכנית חשובה אשר באה לסייע לתלמידי התיכונים בעיר המתקשים, שלאור ציוניהם והתנהגותם עולה חשש, כי סיכוייהם בהשגת בגרות אינם גבוהים. אני מברך את יוזמי התוכנית ורואה בתוכנית תיקון של עוול שנעשה לתלמידים אלה כשהם התחילו את דרכם במערכת החינוך, אבל זו בדיוק הנקודה המרכזית בקשר לתוכנית זו. תוכנית המא"ה היא לא הפתרון לבעיה של החינוך בישראל (או לפחות לאחד הכשלים העיקריים שלה לתפיסתי), אלא היא אמצעי להתמודד עם הסימפטומים של הבעיה – והבעיה היא כישלון חמור ביצירת תשתיות הלימוד אצל הילדים מיד עם היכנסם למערכת החינוך. אי הקניית אסטרטגיות למידה אפקטיביות לילדים כבר ביומם הראשון בבית הספר, מצד אחד, יחד עם תוכניות לימוד בעייתיות ושנויות מאוד במחלוקת, מצד שני, שולחים את ילדינו לשנים הגבוהות יותר בבית הספר ללא כלים אמיתיים להצלחה.

אני סבור, שגיבוש תוכנית מקיפה שתטפל ותפעל להעצמת החינוך היסודי, תיצור לנו דור, אשר רובו יגיע לגילאי התיכון עם אפשרות להצטיין ולפרוח ולא נצטרך כל כך הרבה כיתות מא"ה, המתוקצבות ברובן על-ידי העירייה. השקעה קטנה יחסית בחינוך היסודי היום, תפנה משאבים רבים בעתיד, שייחסכו מצמצום הצורך בכל אותן כיתות מא"ה, ויותר חשוב מכך, תעניק לילדים שלנו בסיס אמיתי להצלחה. ושלא תגידו שלא ידעתם - בשנת תשע"א קיימות 20 כיתות מא"ה ברמת השרון, המהוות מעל לשליש מסך הכיתות בתיכונים, ובכיתות אלה לומדים קרוב לרבע מכלל התלמידים בגיל התיכון.

אז נכון, יצירת תוכנית שכזו צריכה להיעשות על-ידי צוות היגוי מקצועי, שאת הקמתו ניסיתי ליזום כבר לפני שנה, אך קרוב לשנתיים שראש העיר לא מכנס את וועדת החינוך העירונית ומונע דיון בהצעתי זו, והקמת צוות היגוי שכזה אינה עניין של תקציב. אבל, וזה אבל חשוב, יש שורה של פעולות שכן ניתן לעשות ומיד כדי להסיט את המערכת לכיוון טוב יותר - הפיכת כל הכיתות בבתי הספר היסודיים בעיר לכיתות חכמות על חשבון העירייה מבלי להטיל משימה זו, כפי שנעשה בפועל היום, על ועדי ההורים הבית ספריים זה עניין כספי גרידא שהיה חייב להיות מתוקצב ומובל על-ידי העירייה. גם ביצוע אבחונים לילדים רבים בגילאי הגן, על מנת שיהיה אפשר כבר בכיתה א' לוודא שאין ריכוז של ילדים עם הפרעות קשב בכיתה אחת, ריכוז שיימנע מכל הכיתה אפשרות לקיים שיעורים נורמאליים, יאפשר הפניית האמצעים העומדים לרשות המערכת, בעיקר כתוצאה מאופק חדש, לאותם ילדים בתחומים בהם הם מתקשים. שני צעדים ראשונים ובסיסיים אלה הם המפתח להקניית בסיס לימודי איתן, שילווה את הילדים המתקשים לכל אורך לימודיהם, ויאפשר לשאר התלמידים סביבת לימודים בריאה ואפקטיבית יותר.

הנקודה השנייה שלוקה בחסר בטיפול בה בתקציב של 2011 היא נושא השירות לאזרח. רבים מאלה שנזקקו לשירותי העירייה יודעים עד כמה מאכזב השירות שמקבלים הפונים לעירייה. כשאני אומר שירות לתושב אני מתכוון לשירות במישור הבסיסי, של כוח אדם מצומצם מדי והיעדר כלים בסיסיים של שירות, למשל תשלום פשוט ונוח באינטרנט, היעדר אכיפה של חוקי עזר ושל בנייה ללא היתרים או סיום בתוך תקופה סבירה והגיונית של שיפוצים ושדרוגים ברחבי העיר, ולראיה ראו מה קורה עם רחוב מודיעין או רחוב ז' בחשוון. אני גם מתכוון לשירות ברמה הכוללת יותר של מושג זה ובעיקר חשיבה לטווח רחוק יותר של מה העירייה יכולה לעשות היום כדי להבטיח שבעתיד החיים שלנו בעיר שלנו יהיו טובים יותר – למשל, הכנת תוכנית תחבורה מקיפה לעיר, אשר תתחיל לפתח כבר מחר את התשתיות הראויות למגוון הפרויקטים המתוכננים בעיר, ובעיקר אני מתכוון לחמשת תוכניות הפינוי-בינוי הנמצאות בשלב כזה או אחר של תכנון ואישור. דוגמא נוספת של חשיבה שכזו לטווח ארוך היא חקיקת חוקי העזר ותוכניות אב, אשר יגבירו מצד אחד את האטרקטיביות של תמ"א 38 ברחבי העיר, תוך צמצום ההשלכות שלו על הסביבה, בעיקר בכל הקשור לבעיית החנייה שתנבע מהגדלת הציפוף, באזורים שכבר היום עמוסים לעייפה.

כאן נדרש תקצוב הן של כוח אדם נוסף, בעיקר במחלקת ההנדסה ואכיפה, אשר בא מהתקציב השוטף, וגם בתוכניות אב ובתשתיות, השקעות הנמנות על תקציבי הפיתוח. אמנם המשמעות כרגע היא פחות אקרשטיינים בפחות רחובות, אבל אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם לא יעשו השקעות אלה כיום, אבל ימשיכו לרוץ עם כל אותן תוכניות בנייה, ומבול תקציבי הפיתוח מהבנייה בנוה גן תיפסק.

עניין הבנייה לזוגות צעירים הוא פחות עניין תקציבי ולכן אתם מוזמנים לקרוא פוסטים קודמים שלי בבלוג, כדי לדעת יותר על דעותיי ותפיסותיי בנושא.

ישנם עניינים נוספים שאני מאוד לא שלם איתם בתקציב לשנת 2011. למשל, השנה היה אמור להתקיים ביאנלה ברמת השרון, אך מסיבות של היעדר תקציב הוחלט לוותר עליו, כשעל ים ההופעות בכיכר לא מוותרים. המשמעות היא שבמקום תרבות יש רק בידור. גם נושא איכות הסביבה לא זוכה בתקציב ובפעילות העירונית ליחס המגיע לו וחבל שכך - בואו נראה אותכם למשל מוצאים פחים למיחזור של זכוכית או בטריות או מכשירים חשמליים... גם הפיילוט בנושא הפרדת האשפה נעשה בצורה חובבנית, כאשר על מנת להביא למהפיכה מחשבתית של ממש בגישת התושבים לאשפה שלהם נדרש הרבה יותר מכמה שלטים על כמה מעקות בטיחות ברחבי העיר.

כפי שכתבתי בפתיחה, התקציב הכולל השנה הוא מעל לחצי מיליארד ש"ח, אבל למי שבכל זאת שואל, אז על מה מוותרים בשביל להכניס את מה שאני רוצה להכניס לתקציב? אומר שניתן להתחיל בבחינה מעמיקה יותר של שורה של התקשרויות עם גורמים חיצוניים לאספקת שירותים אותן ניתן לתת על-ידי עובדי העירייה עצמה, בעיקר בתחומים של תחזוקה, גינון ועוד – ומדובר במיליוני שקלים.

לסיום, התקציב השנה אומנם גדל, אבל עדיין שורה של סעיפים קוצצו או בוטלו לחלוטין. הנה להתרשמותכם חלק מהרשימה (בסוגריים אחוז הירידה בתקציב לעומת השנה שעברה):

· פעולות היועצת למעמד האישה (50%-).
· ביטול תוכניות תכנון וייזום מחזור בתחום איכות הסביבה (100%-).
· תקציב המטה למניעת אלימות וסמים (25%-).
· תקציב הוצאות אירגוניות וייעוץ מקצועי של מבקר העירייה (45%-).
· תקציב פעולות של היחידה לפיקוח על חוקי עזר (23%-).
· טקס סיום כיתות ו' (100%-).
· מרכזי העשרה בגני ילדים (17.5%-).
· יוזמות חינוכיות בחינוך היסודי (34%-).
· סיוע יחידני לתלמידים תחת מרכז "רקפת" (27%-).
· פעולות ספרותיות ברשת הסיפריות הציבוריות (50%-).
· תקציב פעולות לנוער (50%-) ותקציב התנדבות נוער (20%-).
· מרכזי טיפול באלימות (40%-).

שתהיה לכולנו שנה של הישגים והצלחות.