יום שבת, 20 באוקטובר 2012

רמת השרון במיצ"ב - יש מקום לשיפור


ראשית בשתי מילים מהו המיצ"ב - המיצ"ב חלק ממה שמוגדר במשרד החינוך פעילות להטמעת תרבות של "מדידה בשירות הלמידה" - מדידה המיועדת לתמוך בשיפור מתמיד של הלמידה, תוך הלימה ליעדים הלימודיים ולחזון הבית-ספרי (מילים יפות ללא ספק). המיצ"ב נחלק לשניים - מבחנים הבודקים את הישגיהם של תלמידי כיתות ה' ו-ח' לפי תחומי דעת (אנגלית, שפת אם, מתמטיקה, ומדע וטכנולוגיה), וכן שאלון הבודק את האקלים והסביבה הפדגוגית בבתי הספר בכל רשות כפי שהם מצטיירים בדיווחי תלמידים (בכל שכבות הלימוד מ- ה' עד ט' ואצל המורים. המבחנים לא נעשים כל שנה אלא אחת לכמה שנים בהתאם לגודלה של הרשות המקומית הספציפית.
ועכשיו לתוצאות עצמן - בכל התחומים ובשני הגילאים רמת השרון נמצאת מעל לממוצע בבתי ספר דוברי עברית ברשויות מרקע דומה, אך זה לא ממש חוכמה, כשזוכרים שרמת השרון היא העיר בדירוג הסוציו-אקונומי הכי גבוה בארץ (דירוג 9). לכן בדקתי את הציונים למול ארבעת הערים הנוספות בשרון (הרצליה, רעננה, כפר סבא והוד השרון). כאן התוצאה קצת פחות מעודדת - תלמידי כיתות ה' שלנו נמצאים במקום השלישי ותלמידי כיתות ח' נמצאים במקום הרביעי. אני מזהיר ואומר, שזה לא ממש משקף, כי לא כל הערים נבדקו באותן שנים, אבל אם משקללים את הציונים בהתעלם מזאת, אלו התוצאות. עוד חשוב לציין - שהפערים בנושאים השונים בין התלמידים בערים השונות הם של נקודות בודדות בסולם שנע בין 500 ל- 600 נקודות. בשורה התחתונה, רמת השרון יושבת על הממוצע, לא פחות ולא יותר. 


הנושא השני שנבדק במיצ"ב הוא נושא האקלים הלימודי שחווים הילדים כל יום בבית הספר. כאן אתייחס לתוצאות שהתקבלו משאלונים שענו תלמידים בכל שלוש שכבות חטיבת הביניים - התלמידים אמנם מרוצים למדי מחטיבות הביניים (77% לעומת הממוצע הארצי של 66%), אך רק 35% מהתלמידים מרגישים שלמורים אכפת מהם (לעומת הממוצע הארצי של 43%) ו- 46% מהתלמידים ציינו שלדעתם רוב המורים מכבדים את מה שהם חושבים ומרגישים (לעומת הממוצע הארצי של 53%). אמנם איני מומחה בתחום, אבל חיבור הנתונים מעורר אצלי את החשש שיש במערכת החינוך של רמת השרון יותר מדי מורים שחוקים וקצת חסרי חשק. שני ילדיי עדיין אינם בגיל החטיבה, כך שאיני יכול להתרשם מידע אישי, אבל אשמח אם תשתפו אותי אתם, האם זו הבעיה לדעתכם, או מה הוא הגורם שמביא לתחושות אלה בקרב התלמידים.
נתון מדאיג נוסף הוא שכ- 10% מהתלמידים דווחו שהם חוו אירועי אלימות בחודש שקדם למועד העברת השאלונים. בשנה כולה, הנתון כנראה גבוה עוד יותר.
מה העירייה עושה בנתונים אלה? האמת שאני לא באמת יודע. בתגובה לעיתון נאמר על-ידי העירייה, כי גובשה תוכנית פעולה רב תחומית ייחודית בהתאם לממצאי הנתונים ברמה הבית-ספרית וברמה העירונית בתוכנית היבטים ארגוניים-מבניים, תהליכים, הכשרות ותכנים ייעודיים. אך מאחר וראש העירייה לא כינס את וועדת החינוך העירונית כבר קרוב לארבע שנים (זאת למרות שעל-פי חוק הוא חייב לכנס אותה אחת לרבעון) איני יודע מה כוללת אותה תוכנית. כשאקבל אותה לידי, תדעו מה יש בה גם אתם.

יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

עדיין לא מאוחר להתנגד לתוכנית התע"ש - ויש על מה להתנגד

כשקראתי בפעם הראשונה את ההודעה לתקשורת על אישור תוכנית מש/1 (התוכנית העוסקת במתחם תע"ש השרון) בוועדה המחוזית של משרד הפנים, חשבתי לעצמי - וואלה, לא רע בעצם. ואפילו חשבתי לעצמי, שהחבר'ה האלה מאחל"ה הגזימו בביקורת שלהם על התוכנית. כשצללתי עמוק לתוך התוכנית הבנתי, שאולי הרטוריקה של התוכנית לגבי נושא הזיהום טובה והגיונית, אבל המשמעויות האחרות של התוכנית על רמת השרון עלולות להיות קשות ביותר לעתידה ואופיה של העיר.

עיקר החצים כנגד התוכנית, גם מצידם של אנשי תנועת אחל"ה, הופנו לנושא הטיפול בזיהום הקרקע, עם כותרות דוגמת: "תוכנית האימים" ו- "סכנה ברורה ומיידית". האמת שזה באמת הדבר העיקרי שתופס את תשומת הלב. לא צריך הרבה שכנועים עד כמה חמור זיהום הקרקע במתחם, כשחושבים על זה שרמת השרון כבר קרוב לעשור לא שותה מהבארות שלה, אותן בארות אשר מעטרות את סימלה, או כששומעים איזה חומרים הוטמנו בקרקע במהלך עשרות השנים האחרונות.

העומדים מאחורי תוכנית עיר התע"ש הבינו זאת והתוכנית, אשר אושרה, קובעת במפורש, כי לא יוגשו היתרי בנייה, אלא לאחר טיהור המתחם בשלמותו. הנה הקטע הרלוונטי מהתוכנית: 

זה אמנם לא הנוסח שהופיע בהחלטת הוועדה המחוזית מחודש פברואר 2011, אז נכתב שטיהור המתחם בשלמותו יתבצע בטרם שיווקו ליזמים, אך עדיין העיקרון הבסיסי נשמר - קודם מטהרים את כל השטח ורק אחר כך בונים. 
לסעיף זה בתוכנית יש שתי משמעויות עיקריות:
הראשונה - התנגדות שתתייחס אך ורק לנושא הזיהום, תידחה, כי הרי התוכנית בעצמה קובעת שלא תהיה בנייה במתחם, אלא לאחר טיהור המתחם בשלמותו.
השנייה (והמשמעותית יותר בעיניי) - ראשי הערים, כיושבי ראש הוועדות המקומיות, אשר אחראיות להוצאת היתרי הבנייה, וראשי המשרד להגנת הסביבה, הם שאחראים להבטיח שאכן טיהור הקרקע בוצע והושלם וזאת קודם שהוצא ולו היתר בנייה אחד, או במילים אחרות - בבחירות הקרובות יקבעו תושבי הערים הרלוונטיות, כולל תושבי רמת השרון, מי יהיה ראש העיר שישמור עליהם ויבטיח את בריאותם ואת בריאות שכניהם החדשים. אני לא סומך על ראש עיר שנמצא בכיס של נדליסטים.... מה שבטוח הוא שאמירות דוגמת: "מבחינתי שהשטח יישאר פארק" הם לא רציניות ואף מזיקות, כי הן מעידות על חוסר רצינות בהתייחסות לתוכנית. הרי המדינה לא תפקיר שטח כל כך גדול באזור ביקוש כה מרכזי לטובת שדה בור או מרחבי דשא אדירים...
אז אחרי שסגרנו את הפינה הזו, הגיע הזמן להתייחס לתוכנית עצמה ולאיך תיראה ביום מן הימים עיר התע"ש. אתחיל במספרים היבשים:


עכשיו אסביר - העיקרון הכלכלי המנחה של התוכנית הוא שהתמורה ממכירת הקרקע ליזמים תשמש את המדינה לטיהור הקרקע ופיתוח השטח. כשמסתכלים על המספרים אפשר להבין איך עקרון זה בא לידי ביטוי בתוכנית. רמת השרון שמחזיקה בחמישית משטח הפרויקט, צפויה לקלוט קרוב לחמישים אחוז מסך יחידות הדיור שייבנו בו (כמעט עקרון פרטו...) ככל הנראה מאחר והמחיר פר מטר למגורים ברמת השרון הוא הגבוה ביותר מבין כל הערים הכלולות בתוכנית. לעומת זאת, מבחינת שטחי התעסוקה רמת השרון מקבלת קצת יותר מחצי מחלקה היחסי בשטחים הכלולים בתוכנית. כל מי שמבין בתכנון עירוני יודע, שמגורים הם לא מקור כלכלי מכניס במיוחד לעיריות - ההוצאות פר תושב הינן גבוהות ביותר ואינן מכוסות על-ידי הארנונה שאלה משלמים. החוקים והכללים שמחייבים בניית לפחות 20% בנייה לזוגות צעירים (שיעור שהייתי שמח אם במתחם הזה היה אף כפול מזה) אומר שצפויות הוצאות רבות על חינוך, מה שיעמיס עוד יותר על הקופה הציבורית של רמת השרון. בתכנון נכון, תקבולי הארנונה משטחים מסחריים באים לסייע לרשות לעמוד בסבסוד עלות מימוש צורכיהם של תושבי הרשות, אך כאן רמת השרון (וגם הרצליה) יוצאות נפגעות מהתוכנית ואיתנותן הפיננסית כיום מוטלת בסימן שאלה גדול מאוד, אם התוכנית תצא אל הפועל במתכונת זו.

עוד מבט למספרים גם מגלה, שאמנם התוכנית מקצה לטובת שטחים ירוקים ופארקים כמעט פי שניים מהשטח לפי המפתחות המקובלים של משרד השיכון, אך אלה ברובם נמצאים בשטח המוניציפאלי של הוד השרון ורמות השבים. כרגע, רק 7% מתוך השטחים המוקצים לטובת פארקים בתוכנית נמצאים בשטחה של רמת השרון, כשליש משיעור השטח שנמצא בריבונותה של רמת השרון. המשמעות היא שהבנייה ברמת השרון תהיה הצפופה ביותר בכל התוכנית.

כשמחברים את כל המספרים יחד, מתקבלת תמונה של מתחם מגורים צפוף עם מעט מדי שטחים ירוקים בתוכו, שייצור עומס אדיר על התשתיות של רמת השרון, כשאחד האספקטים העיקריים הוא נושא התחבורה. כשכל כך הרבה תושבים (פלוס מינוס 40,000 נפש - כמעט כמו כל מה שיש ברמת השרון כיום) עם כ- 70,000 מכוניות יצאו מהבית שלהם, שנמצא רק מאה עד ארבע מאות מטרים מרחוב אוסישקין וראשונים, האם הם יעשו עיקוף סביב כל מורשה ויכנסו לתוך כביש 5 הצפוף בדרכם לתל אביב? או שהם יעדיפו לקצר דרך הצירים הקיימים בתוך רמת השרון? מספיק שרק רבע מהם יחליטו לעשות קיצור דרך זה ורמת השרון נסתמת לגמרי. הציר המערבי של הפרויקט (זה שמסומן במפה למטה ככביש מס' 2) והציר הדרומי שלו (כביש מס' 25) כמעט מכריחים את תושבי המתחם לנסוע דרך רמת השרון. זאת מבלי להתייחס כלל לתוכניות בנייה אחרות בשטח העיר, דוגמת שישה פרויקטים של פינוי בינוי במורשה שנמצאים כרגע בשלבי אישור שונים.

אם בי היה תלוי הדבר, התוכנית הייתה נראית אחרת לגמרי - מספר יחידות הדיור שתקבל רמת השרון יצומצם בהתאם לחלקה היחסי בשטח הפרויקט ובהתאם יעלו גם שטחי התעסוקה שתקבל רמת השרון - בשטחים שיתפנו יבנה פארק מרכזי בדיוק בלב של רמת השרון של אחרי הפרויקט - דמיינו בראשכם את רחוב ביאליק ממשיך מזרחה (על כביש מס' 15 במפה למטה) ותוחם מצפון גן בוטני שנמשך עד פחות או יותר הקו של כיכר המלכים. לא עוד פיסת דשא גדולה, אלא אזור של עצים שבליבו אגם קטן ושבילים בהם יהיה ניתן לפסוע ולטייל בצל העצים הגבוהים (פלוס מינוס הכביש שיורד מהטבעת במרכז הפרויקט לכיוון דרום). בצידו האחד רמת השרון הישנה והטובה ובצידו השני מתחם מגורים ובו שבילים רחבים וגינות רבות לרווחת התושבים החדשים של רמת השרון, העיר האיכותית ביותר, לבטח בשרון, אם לא במדינה כולה. פארק כזה גם יבטיח שהתחבורה מאותו מתחם חדש ומשאר הערים הכלולות בתוכנית לא יישפך כולו לתוך רמת השרון, אלא יזרום ברובו דרך כביש מס' 4 ומס' 5.

אז מה עושים? לא מתעצלים ומגישים התנגדות לתוכנית. הוועדה המחוזית האריכה את המועד האחרון להגשת התנגדויות עד ליום 27.9.2012. אתם מזומנים ליצור איתי קשר או עם אנשי עמותת אחל"ה, על מנת שעורך דין יאשר את ההתנגדות שלכם. תנו בלייק או תעשו share כדי שכמה שיותר ידעו שעוד ניתן להתנגד, ואם יש לכם שאלה כלשהי תרגישו חופשיים להתקשר. אשמח לעזור.

ונקודה קטנה לסיום - התוכנית המוצעת קובעת שממש באמצע שטח הפארק הנבנה כיום ברחוב הנצח יעבור כביש ראשי ומרכזי שאמור לנקז את כל התוכנית לכיוון צומת הנצח - ראשונים (כפי שניתן לראות בפינה השמאלית תחתונה במפה למטה). תפקידנו להבטיח שלא.


יום חמישי, 13 בספטמבר 2012

יש דין ואין הקצאה - בית הכנסת ברובע הדר עדיין לא יורחב


אל הזירה המוניציפלית נשאבתי לפני כעשר שנים (איך שהזמן עף מהר כשנהנים...), כשיום אחד נתלה בשדה הבור שליד בית הוריי, במקום בו גדלתי, שלט גדול בו הוזמן הציבור לטקס הנחת אבן פינה להקמת בית כנסת ומרכז רוחני ספרדי מרכזי ברמת השרון. האמת שלא ידעתי אז עד כמה אשאב לתוך כל מה שקורה פה בעיר...


המהלך של העירייה לא נתן לי מנוח. רשות מקומית מקבלת החלטה דרמטית לאופי של שכונה בלי שום התייעצות עם התושבים או התייחסות למשמעות של המהלך עליהם. התוכנית, שעברה מספר גלגולים, קבעה שבמקום בית הכנסת הקיים במקום וגן הילדים שצמוד אליו, אשר יהרסו עד היסוד, יבנה בית כנסת גדול פי 5 ויותר מאשר זה שקיים במקום היום, בלי שום בחינה האם יש צורך בכזה בית כנסת גדול ובמשמעויות שלו על השכונה, למשל בפרמטרים של תנועה וחנייה, או שאולי בעצם מה שהשכונה צריכה זה את המשך הפעלתו במקום של גן הילדים? יש מעין צדק פואטי בכך שההחלטה ניתנת בימים אלה, של מחסור בגני עירייה כדי לממש את חוק חינוך חינם מגיל 3...

ההתארגנות של תושבי השכונה הייתה מהירה וגורפת. עשרות רבות של תושבים, הצטרפו למאבק, תרמו כסף וזמן, ויחד לא ויתרנו על זכותנו להשפיע על מה שקורה סביבנו, ולא פחות חשוב מכך - דרשנו שעיריית רמת השרון תקיים את החוקים וההוראות הנוגעות להקצאות של שטחים ציבוריים בעיר.  

ברכות מגיעות כאן לשתי נשים שלכל אורך הדרך הובילו את המאבק - עורכת הדין יוהנה מיכאלי וגב' אורנה דניאלי. אני, לקחתי צעד אחורה קצת לפני שנבחרתי לעירייה, כדי למנוע טענות שאני משתמש במאבק הזה לצרכיי הפוליטיים. 

לא מעט מהאנשים היו סקפטיים למדי לגבי היכולת שלנו להשפיע ולשנות. אבל אני לא זוכר הליך בדרך שלא ניצחנו בו. בהתחלה ביטלה ועדת הערר המחוזית החלטה של ועדת ההתנגדויות המקומית לדחות את התנגדויות התושבים לאיחוד וחלוקה בשטח, וכעת בא בית המשפט המחוזי ומבטל את ההקצאה שביצעה העירייה לטובת העמותה שמפעילה את בית הכנסת.

מדובר כאן בהחלטה חשובה ביותר למי שמכונה פעמים רבות "התושב הקטן". החלטה שמוכיחה שתושבים נחושים ועקביים יכולים לקבל סעד של צדק כאשר הרשויות מתעלמות מהוראות החוק. היא גם מראה שחבר מועצה אחד או שניים וקבוצת תושבים נחושה יכולים להשפיע ולשנות. אני בטוח שעם נציגות מכובדת יותר במוסדות העירייה יכולנו להשפיע הרבה יותר בתחומים רבים יותר.

אני גם מקווה שהחלטה זו תיתן המון תמיכה ועידוד במאבק החדש שמתנהל ברובע הדר למניעת בנייתו של המגדל בן 10 הקומות ברח' דבורה הנביאה במקום מתקן הבזק.

שנה טובה וחג שמח



יום רביעי, 18 ביולי 2012

תם פרק המושבה של רמת השרון?

כשנולדתי לפני 40 שנה וקצת (ממש קצת... שבועיים פלוס מינוס...) רמת השרון הייתה עדיין ישוב חקלאי בחלקו. בתמונה המסורתית של הרך הנולד המובא בפעם הראשונה לביתו החדש, אצלי מדובר על רח' רבנו תם 8, במרכז רובע הדר, עוד רואים את השדה החרוש שמגיע עד לשדרות ביאליק. אני גם זוכר כילד את לולי התרנגולות ברחוב גולומב. עם השנים, החליפו את השדות והלולים בתים משותפים. לא מגדלים וממש לא גורדי שחקים. רמת השרון, שנקראה אז מושבה, בחרה במסלול ביניים של בתים בני שלוש קומות. מישהו סיפר לי שהסיבה לכך הייתה שלפי החוק אז, בית עם ארבע קומות ומעלה, נדרש להתקין מעלית, שהייתה יקרה אז, ורוב הקבלנים העדיפו לכן לוותר על בנייה גבוהה יותר. התוצאה היא ישוב עירוני צנוע ולא צפוף, כזה שבשבת בבוקר ניתן ליהנות משקט של כפר, כזה שבמרבית המקומות יש מספיק חנייה לכולם, כזה שגם ממרפסת הקומה השנייה ניתן לראות לא מעט טבע באופק. אישית, מאוד נעים לי לגור גם היום בסביבה שכזו. 

בסוג כזה של בנייה יש, עם זאת, בעיה אחת - כשהביקוש עולה, לאור חזרתם של בני דורי כראשי משפחה לרמת השרון, עולה הביקוש על ההיצע ולאור המחסור בדירות המחירים מרקיעים. לכן הסכמתי עם רוכברגר, שבמעטפת של העיר יש לקדם תוכניות של בנייה גבוהה יותר, תוך שמירת האופי המיוחד של הלב של רמת השרון ברובעים הדר ואלון. זו הייתה סיסמת הבחירות שהביאה לרוכברגר את הניצחון בבחירות בפעם הראשונה. 

בשבוע שעבר התקבלה החלטה בוועדה המקומית, זו שאחראית להתוויית האסטרטגיה התיכנונית של רמת השרון, שמאיימת לשנות ולהפוך את רמת השרון כולה לכרך צפוף של מגדלים. הוועדה אישרה הריסה של בניין קיים בן שלוש קומות ברחוב השפלה 6 ובנייה במקומו של בניין בן 10 קומות, כך שבמקום 9 הדירות הקיימות בבניין היום, יבנו 29 דירות. הבניין המדובר הוא בניין שנבנה באמצע שנות השמונים, כך שאינו עומד אפילו בדרישות תמ"א 38, בהיותו בנוי בהתאם לתקנים החדשים לעמידות ברעידות אדמה. במילים אחרות - ללא שום צורך תכנוני או הנדסי, אלא רק רצון יזמי להרוויח, מאשרת העירייה שינוי במרקם העירוני. ההחלטה עדיין זקוקה לאישור הוועדה המחוזית. 

לא מדובר כאן במקרה חד פעמי, אלא בעוד אישור ברצף של פעולות אשר ישנו מהקצה אל הקצה את אופייה של רמת השרון - הוא מצטרף לאישור שניתן להקמת מגדל בן 11 קומות ברח' דבורה הנביאה, ממש באמצע רובע הדר, מצטרף לתוכנית המתגבשת להתחדשות עירונית של רחוב סוקולוב על-ידי הריסת הבתים הקיימים ברחוב ובנייה תחתם של מגדלים בני 12 קומות, הוא מצטרף לתוכניות למגדלים שהוצגו לנו במסגרת פרויקט לחידוש המתחם ברחוב בן חיים, צמוד לגן שרה. אישור זה בעיקר יוצר תקדים - אם לבניין הזה מותר להפוך למגדל, מדוע שהשכן שלך בבניין מולך, לא יעשה אותו דבר? מספיק יזם נמרץ עם יכולות שכנוע, ומחר הבניין מולך, זה עם השלוש קומות והחדרים על הגג, ייהפך גם הוא למגדל עם מספר דו ספרתי של קומות. והרי אישור דומה כבר ניתן, אז מדוע לא הוא???

ונניח שכבר מחליטים לאשר פרויקט שכזה, נניח העירייה מחליטה לבוא לקראת הדיירים בבניין שרוצים להתחדש בדירה חדשה ולטובת היזם הנמרץ שרוצה להרוויח - לפחות שידאגו שבתמורה ייבנו בבניין גם דירות קטנות, כאלה שמתאימות לזוגות צעירים. כלום!!! אפילו לא דירה קטנה אחת!!! כמו במגדל של גינדי בחניון של תיכון אלון או בשאר המגדלים שניבנו ברובע אלון, אף לא דירה קטנה אחת, אף לא פתרון דיור אחד לזוגות צעירים.

ומה בדבר תוכנית אב לאור כל התוכניות שבצנרת? הרי תוספת של עוד מאות יחידות דיור במרכז העיר משמעותן העמסה של עוד אלפי מכוניות על התשתית התחבורתית הקיימת, תוספת של עוד מאות רבות של ילדים בבתי הספר ובגני הילדים וצמצום השטחים הירוקים פר תושב. בצד אחד, ישיבה אחר ישיבה מאשרים עוד ועוד יחידות דיור במרכז רמת השרון, אבל בכל הקדנציה הזו (ולמיטב ידיעתי גם לא בקודמת), לא נערכה ישיבה אחת שבוחנת לעומק לאן פניה של העיר. לא נערכה ישיבה אחת שדנה בקידום של תוכנית אב מסודרת לרמת השרון.

רמת השרון בעוד עשרים ושלושים שנה תהיה עיר אחרת לגמרי. השכונות החדשות מסביב (פי גלילות, נווה גן ותע"ש) והשלמת תוכניות הפינוי בינוי, יוסיפו לה מעל למאה אלף תושבים, זאת בנוסף לאזורי מסחר ותעשייה של מאות אלפי מטרים רבועים. כל אלה, יאפשרו לילידי רמת השרון לחזור לגור ולעבוד בה. שמירה על המרקם העירוני במרכז העיר, ברובעים הדר ואלון, תעניק לעיר חותמת ייחודית ותשמור על אופי המיוחד של המושבה שאני וחבריי גדלנו בה, ובכך יזכירו לנו שחזרנו הביתה, לרמת השרון.

יום ראשון, 8 ביולי 2012

והכסף לכדורגל ממשיך לזרום...

אפילו בסטנדרטים של איציק, ישיבת המועצה שהתקיימה ביום ראשון האחרון בלטה בהתנהגות כוחנית, בזלזול בנבחרי הציבור ובכללי המינהל התקין ובסדר עדיפויות מעוות. אחרי שהישיבה האחרונה, פוצצה על-ידי שירה אבין, סגנית ומ"מ ראש העיר, חזר איציק מחופשתו הפרטית נחוש להראות לכולם שה"בוס הגדול" חזר וש"הסדר" שב על כנו.

זה התחיל בזה שההצעה לסדר לגבי הדחת אילן גרוסמן, מנהל בית הספר קריית יערים, שהישיבה הקודמת פוצצה באמצע הדיון בה, לא נכנסה לסדר היום. נכון, שבינתיים כבר יצא מכרז למנהל חדש לבית הספר, אבל דווקא עכשיו היה מקום לשמוע את דעתו של איציק בעניין. העובדות נשארו ללא שינוי, המנהל זכה לגיבוי חד משמעי ממשרד החינוך, אחרי שמשרד החינוך בדק את כל התלונות בעניין, וההורים עדיין מקווים שאיך שהוא ימצא פתרון שישאיר את גרוסמן בתפקידו, כפי שהעירייה דאגה שיקרה (גם אם לא כבר השנה) בעניינה של דליה שוהם, מנהלת חטיבת הביניים "עלומים". ציפיתי מאיציק להפגין מנהיגות ולהגיד בקולו, ש"ערכים של משמעת, סדר וכבוד למורים ולבית הספר, הינם ערכים שחשוב שיונחלו לתלמידים בעיר, כבר משנות לימודיהם הראשונות במערכת החינוך". איציק, לתפיסתי, באקט של פחדנות, בחר פשוט למחוק את ההצעה מסדר היום וכך לא להידרש לעניין. אמנם אין לו סמכות כזו בחוק, אבל כשציינתי זאת בתחילת הישיבה,  הוא "ניפנף" את העניין בתנועת יד מזלזלת ובאמירה (פחות או יותר) של "אז תתבע אותי". 


גם שאילתא שהגשתי לפני שלושה חודשים בעניין הימשכות השיפוץ בבית יד לבנים, לא זכתה להיכנס לסדר היום. אחרי כמעט שתי קדנציות בתפקיד, אני מחזיק מאיציק כמי שמכיר לעומק את מה שמותר לו ומה לא מותר לו בניהול ישיבות מועצה, ולכן אין לי דרך אחרת מאשר להגיד שאיציק ביודעין אמר לא אמת, כשאמר שמותר לו לדחות מתן תשובה לשאילתא בשתי ישיבות מועצה. כשאמרתי לו שאין לו סמכות כזו, שוב באה התשובה "אז תתבע"...

ואחרי אלה... גם התקיימה ישיבה עמוסה למדי. רוב הנושאים שהיו אמורים להיכלל בסדר היום של הישיבה הקודמת נכנסו לזו של השבוע. אתחיל מה"קל" ל"כבד"... איציק המשיך גם החודש במסע הנקמה הפרטי שלו בסיעת מרץ על שזו "העיזה" לערוק לשורות האופוזיציה. נראה שאיציק נהנה למרוט את נוצותיהם של חברי מרץ אחת אחת... סמכות אחר סמכות... תפקיד אחר תפקיד... בכל ישיבה קצת... למשוך את הזובור... הפעם הוא שלל מיונה ברגור את תפקיד יו"ר ועדת הגימלאים. מותר לו. זו זכותו המלאה כראש המועצה לקבוע את הרכב ראשי הוועדות, בהתאם לחוק, אבל זה הסגנון והדרך שבה הוא עושה זאת, שהופכים את זה לנמוך ובוטה.


חידשנו מינויים של דירקטורים בתאגיד המים... אישרנו קליטת סייעות בגני הילדים החדשים שצפויים לקום עקב החלת חוק חינוך חינם מגיל 3... אישרנו יציאה למכרז למנכ"ל חדש לחברה הכלכלית.... וגם עודכנו בתנאי סיום העסקתו של מבקר העירייה, ערן זמיר...


בין לבין, הוחלט על איחוד מחלקת ה- GIS עם מחלקת הנכסים, בכפיפות למנכ"ל העירייה. מנוסח ההחלטה שהונחה בפנינו לא ברור מי יישא בתחומי האחריות שנמצאו עד היום אצל הממונה הקודמת על הנכסים, הגב' איילת שושני-ג'ינו, אצל עינב בן יעקב, מנהל ה- GIS או אצל מנכ"לית העירייה, פרח מלך. העניין הוא שאם מסתכלים בהנחיות משרד הפנים לעניין הדרישות מהתפקיד, אף אחד מהם אינו עומד בדרישות התפקיד בהתאם לנוהלי משרד הפנים (תואר ראשון במשפטים או כלכלה או תעודת שמאי מוסמך, וכן נדרש ניסיון מוכח ומוצלח כמשפטן בתחום המקרקעין או כשמאי במשך 3 שנים). זה משהו שהיה צריך להיות מסודר לפני הישיבה. בסופו של דבר הוחלט שנושא הכפיפות של עינב ייבחן בשנית בהתאם להנחיות משרד הפנים, ואנחנו נעודכן בכפוף למי הוא יעבוד בישיבה הבאה. זה הרבה מעבר לסמנטיקה, כי באחריות הממונה לפקח על תהליך מכירת ורכישת נכסים עבור העירייה ולפקח על הנכסים שבבעלות העירייה, ולכן חשוב שזה ידע מה הוא עושה.


ואחרון חביב, הנושא הכי חשוב מבחינתי בישיבה - התבקשנו לאשר מתן ערבויות לשתי הלוואות. הראשונה בסך של 2 מיליון ש"ח לאגודת הספורט והשנייה בסך של 1.5 מיליון ש"ח לקבוצת הכדורגל ("הפועל ניר רמת השרון"). ההלוואה הראשונה באה לכסות על כספים שהעירייה התחייבה להעמיד לטובת אגודת הספורט בתחילת שנת התקציב לעונת תשע"ב, אך לא עמדה בהתחייבותה. חלק מהחור התקציבי נוצר אחרי שהעירייה הטילה על אגודת הספורט לתפעל מתקנים שתופעלו קודם על-ידי העירייה, לדוגמא הסקייטפארק. בישיבת ההנהלה של אגודת הספורט התחייבו בפנינו שהחזר ההלוואה יבוא מתקציב העירייה, ובתנאים אלה אישרנו באגודת הספורט את לקיחת ההלוואה. הצהרה זו התהפכה בישיבת המועצה, כאשר איציק הודיע שאגודת הספורט תישא מתקציבה בהחזר ההלוואה. המשמעות היא שהתקציב העתידי של אגודת הספורט יקטן, מה שאומר פחות כסף לטובת הפעילויות הספורטיביות של הילדים של כולנו בשנים הקרובות. זו החלטה של מדיניות, של סדר עדיפויות. ההחלטה היא כאן היא בהחלט לא ההחלטה שאני הייתי מקבל. לכן גם הצבעתי נגדה.


ומנגד - ההלוואה של קבוצת הכדורגל באה לכסות על התחייבויות עבר של הקבוצה. לא שמעתי שם על סכום משמעותי שנפל על הקבוצה מאז אושר התקציב בתחילת השנה. קבוצת הכדורגל, שקיבלה השנה סכום חסר תקדים של 5.3 מיליון ש"ח, הייתה צריכה להסתדר עם מה שיש לה. הערבות שניתנה לקבוצה עכשיו מעבירה מסר שמה שלא יהיה, העירייה תכסה על הקבוצה. הלוואי אמירה כזו לטובתה של אגודת הספורט... עצוב ומכעיס שהעירייה מזרימה בלי סוף כסף לטובת קבוצת הבוגרים ופוגעת בתקציבי הספורט של הילדים והנוער.


שבוע חדש מתחיל והיום בסדר היום של הוועדה המקומית הקמה של מספר מגדלים ברובע הדר ואלון... עוד מגמה שלילית שתופסת תאוצה בחודשים האחרונים... אעדכן בהמשך מה היה...


שבוע טוב

יום חמישי, 5 ביולי 2012

אז עיריית רמת השרון מגנה על ומגבה את עובדיה כשאלה חושפים שחיתות או לא?

בישיבת המועצה האחרונה הצהיר ראש העירייה, מר איציק רוכברגר, כי העירייה הגנה ותגן על כל עובד שייתבע בגין ביצוע תפקידו. הנה מה שיש למבקר העירייה, מר ערן זמיר, להגיד בעניין.

(לפרוטוקול - העובדת עליה מדובר היא הגב' פרח מלך, היום מנכ"לית העירייה, ובמועד הרלוונטי, סמנכ"לית התפעול בעירייה.)
הדברים מדברים בעד עצמם.

יום שלישי, 26 ביוני 2012

ושוב מתברר עד כמה רוכברגר מזלזל בקופה הציבורית ורואה בה קופה קטנה לטובת ענייניו האישיים.
במקביל לערעור שהגישה העירייה על פסק הדין בו נקבע שפיטוריה של הגב' איילת שושני ג'ינו היו שלא כדין, הגישה העירייה בקשה לעיכוב ביצוע רק לגבי ההוצאות שהוטלו על ראש העירייה (למה העירייה מגישה על חשבונה בקשה שלא נוגעת לה כלל???). בבקשה מנמקת העירייה מדוע יש לעכב את ביצוע התשלום של ראש העיר:
"לאור שיעורן הגבוה של ההוצאות (הכוונה ל- 25,000 ש"ח שהוטלו ישירות על רוכברגר (א.ג.))  יש ולא תוכל המשיבה (איילת) להשיב את אותן ההוצאות במועד מאוחר יותר ובאם הערעור יתקבל."
כלומר האפשרות שאיילת לא תוכל להחזיר את סכום הפיצויים שנקבעו לה, בגובה מאות אלפי ש"ח, לא מטרידה את העירייה והעומד בראשה, אלא רק החשש שרוכברגר לא יקבל בחזרה את ה- 25,000 ש"ח שלו...
ואם זה לא מספיק חוצפה, אז ממשיכה העירייה ואומרת: "לאור סכומי הכסף המכובדים אשר נקבעו לטובתה של המשיבה (איילת) במסגרת פסק הדין, לא ייגרם כל נזק למשיבה,  באם תשלום ההוצאות האישיות בלבד שנפסקו לחובת ראש העיר, יעוכב עד למתן הכרעה בפסק הדין בערעור."
כלומר - ראש העיר משתמש בכספים הרבים (ולדעתו הלא צודקים) ששילמה העירייה, כדי להצדיק דחייה בתשלום הפרטי שלו.
איציק - אם לא מגיע לאיילת כסף והפיטורים הינם כדין, היית חייב לדרוש עיכוב ביצוע על כל הכסף!!!! העובדה שבחרת לבקש לעכב אך ורק את התשלום שהוטל עליך, מראה שאין לך אמון בערעור שהעירייה הגישה ושכל מה שמעניין אותך זה העניינים האישיים שלך.