יום שישי, 3 בספטמבר 2010

לרועיקי


גבר קטן שלי, רועי

שבועות ארוכים של ציפייה, של חששות, של התרגשות אדירה, הסתיימו להם הבוקר בצלצול אחד קטן. ברגעים רבים במהלך החופש הגדול לא היית כהרגלך. נראה שההתבוננות בכל השנים האלה בקשיים של אחותך הגדולה בלימודיה שלה, חדרו לליבך הרגיש ונטעו בו חשש מפני המקום החדש הזה אליו גם אתה הולך. הבוקר כשהתבוננתי בך מרחוק פוסע לבית הספר בהליכה הזו שלך, ועוד יותר כשהתקרבתי אליך וראיתי את החיוך המקסים הזה שלך, ידעתי שרועי שאני מכיר חזר ובגדול. כשהובלת את השורה של ילדי הכיתה שלך לרחבה בטקס הקבלה שלכם לבית הספר, מין שלווה כזו ירדה עליי. אתה תסתדר ותצליח כאן.

כולם חזרו ואיחלו לך שיהיה לך כיף. אני מקווה שתסלח לי חמוד קטן שלי, אם אאחל לך משהו קצת אחר. אני רוצה לאחל לך שבית הספר יהיה מקום מעניין ומאתגר בשבילך, מקום שתלך אליו בבוקר עם חיוך ושיהיו לך בו המון חברים טובים.

כהורה תפקידי הוא לחבק אותך ולהרעיף עליך אין סוף אהבה, וגם לתת לך את כל התמיכה והעזרה שאתה רק צריך. כשתתקשה ולא תצליח, להתיישב לידך, בשקט וברוגע, ולהסביר לך מה בדיוק רוצים ממך ולעזור לך להתמודד עם האתגרים החדשים. להסביר לך שזה לגיטימי (אל תתבייש לשאול אם אתה לא מבין איזו מילה, לגיטימי זה שמשהו הוא בסדר, מותר, מקובל) לפעמים לא להצליח, אבל חשוב לפחות לנסות.

כחבר מועצה תפקידי הוא לדאוג שתהיה לך את הסביבה האופטימאלית (מה חמוד? אופטימאלי זה הכי טוב) כדי להצליח. שהמערכת סביבך תהיה ברמה הגבוהה ביותר עם האנשים הטובים ביותר ושלרשות אותם אנשים יעמדו הכלים הטובים ביותר. לדאוג שתילמד תכנים מעניינים ומאתגרים והכול במטרה שתוכל למצות את הפוטנציאל שלך (פוטנציאל, מה זה פוטנציאל? המשמעות של המילה פוטנציאל היא יכולת שעדיין לא מימשו אותה לגמרי). ולא פחות חשוב, שתרגיש בטוח בבית הספר, גם מפני ילדים גדולים יותר וגם מאנשים מבוגרים ורעים.


אז קדימה מתוק. לשנינו יש עוד הרבה עבודה לפנינו. שנה מוצלחת לך וגם לי.


אין תגובות:

פרסום תגובה