יום שבת, 18 בספטמבר 2010

הדשא בכפר ירוק יותר?

אחד הנושאים הבוערים ביותר בתחום החינוך עלה בתחילת השבוע על סדר יומה של העירייה וזאת דווקא במהלך של דיוניה של ועדה, מהפחות קשורות לתחום, הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

הועדה, שאחראית על ניהול ענייני התכנון והבנייה בעיר, נדרשה לאשר את תוכנית הבינוי של מתחם הכפר הירוק בהיקף של עד 110,000 מ"ר, לעומת קרוב ל- 40,000 מ"ר כיום. במהלך הדיון גם הסתבר לחברי הועדה החדשים, שלמעשה היקף הבנייה בכפר הירוק כבר אושר במהלך הקדנציה הקודמת ושכל שנותר לחברי הועדה לאשר היום הוא כיצד יבנו אותם שטחים - בעיקר מה יהיה הגובה המקסימאלי של כל בניין וכיצד אלה יפרסו בשטח הכפר ואיך ובאיזה גודל יהיה מרכז הקונגרסים המתוכנן שם.

הספיק מבט אחד בעינייה של מיכל מנקס, מי שעומדת בראש המינהל החינוכי בעיר, כדי להבין שמבחינתה מדובר כאן בהרבה יותר, ושלמעשה מה שעומד על הפרק הוא נושא החינוך הפרטי מול החינוך הממלכתי והיכולת של החינוך הממלכתי להתמודד כראוי מול הטרנד החדש הזה, שהכפר הירוק הוא מהמובילים שלו.

בצירוף מקרים התפרסמה בדיוק בסוף השבוע, שקדם לדיון בוועדה, כתבה של רענן שקד במוסף 7 ימים של העיתון ידיעות אחרונות על בתי הספר הפרטיים בישראל, כשהכפר הירוק מתואר בכתבה כאחד מובילי הטרנד. הכפר הירוק, שהוא לא בדיוק בית ספר פרטי, אך לכל דבר ועניין מתנהל ככזה, מתואר בכתבה כמציע לתלמידיו כיתות קטנות יותר, סגל מורים שנבחר בקפידה ולימודים עשירים בתוכן ובאמצעים העומדים לרשות המורים. מנגד, נדרשים התלמידים לשלם סכומי כסף לא מבוטלים, שבמקרה של הכפר הירוק מגיעים לכ- 1,000 ש"ח לחודש.

קובי (סיסקו) נווה, מנכ"ל הכפר הירוק, מתאר בכתבה את ההיסטריה הקיימת להתקבל לכפר הירוק, כשל- 1,500 המקומות בכפר הירוק מתקבלים אחד מכל חמישה פונים. סיסקו מצוטט בכתבה כאומר: "כל הרשויות מסביב נלחמות נגדנו, מפגיזות את מנכ"ל משרד החינוך במכתבים שיש נהירה של אלפי תלמידים שרוצים כל שנה ללמוד אצלנו במקום במוסדות שליד הבית שלהם".

כשקוראים את הכתבה קשה שלא לקנא קצת ועוד יותר מכך להרגיש מעט אשם, על כך שאתה כהורה חורץ את גורל ילדך ללימודים בכיתה עם שלל ליטל מעתוקיות במקום עם הבוגרים העתידיים של 8200.

הדיון בוועדה המקומית הסתיים בכך שניתנה לגב' מנקס שהות של 45 ימים להכין חוות דעת מפורטת בדבר ההשלכות הצפויות מהקמת קריית החינוך המורחבת בכפר הירוק, אך כפי שכבר ציינתי למעשה היקף הבנייה בכפר הוא מבחינת עובדה מוגמרת, וכל שאנו בוועדה יכולים לעשות הוא להחליט שהבנייה תעשה לא בבת אחת, אלא תיפרס על-פני שנים רבות.

ולכן זה בכלל לא העניין כאן. את הכפר הירוק אי אפשר ולא צריך לסגור וגם את הרחבתו אי אפשר למנוע, אלא כאמור רק לעכבו במעט. בכוונתי לדרוש שחוות הדעת שתוכן על-ידי הגב' מנקס תובא לדיון בוועדת החינוך או במליאת המועצה (במידה וראש העיר לא יפסיק עם החרם המטופש והילדותי שלו על דיוני ועדת החינוך) כדי למצוא דרכים ובעיקר תקציבים (שתאמינו לי קיימים במערכת והרבה) שיאפשרו למערכת החינוך העירונית תחרות הוגנת ומכובדת אל מול החינוך הפרטי, דוגמת זה שבכפר הירוק. בין השאר, נצטרך למצוא דרכים למנוע מצב בו בני הקטן פתח את כיתה א' בכיתות של 31 ילד בכיתה, כשרק לפני 3 שנים החלה ביתי הבכורה את לימודיה בכיתה של 28 ילדים, ושלא ההורים הם שיקנו לוחות חכמים לכיתות אלא שהעירייה היא תממן גם אמצעים וגם הכשרה והעצמה של המורים העובדים אצלה, ויש עוד המון שאפשר לעשות.

שנה טובה ומחכימה שתהיה לנו,
אבי

2 comments:

  1. בשביל מה בכלל להלחם. קישקוש של פוליטיקאים. בכפר הירוק לומדים עד ארבע. תראה לי צהרון בבתי הספר בעיר שעולים פחות מאלף ש"ח בחודש. הנסיון להציג את המוסדות בכפר הירוק כמוסדות לעשירים הוא נסיון נואל של פוליטיקאים המנסים להסיט את הדיון מגופו של נושא לגופו של אדם. המוסדות בכפר הירוק מתאימים להורים מעורבים מאד המוכנים להקרבה הכרוחה בשליחת הילדים לשם. במקום להלחם בהם יש לחבקם ולקרב אותם. עובדתית במונחים של היצע וביקוש הם מצליחים לעשות מה שהמערכת העירונית לא מצליחה. הלקוחות שלהם הם בין השאר תושבי העיר כשהערייה נלחמת בהם ומקשה עליהם היא נלחמת ומקשה על תושביה, כמה תבונה יש בזה?

    השבמחק